הטור של פריצי

7 שנים לאחר קריסת אולמי ורסאי נשלחו לכלא גם דן שפר ושמעון קאופמן, המהנדסים האחראים להקמת הבנין שקרס. זה אירוע נדיר והגיע הזמן להודות במה שכולנו יודעים: מהנדסי בנין רבים חותמים על "חוות דעת" בלי שעשו שום בדיקה רצינית.

תמורת 1,000 או 2,000 ש"ח מהנדסים נותנים לבעלי דירות ולרשויות מסמכים שמעידים שהם "בדקו" וש"אין סכנה". זו תעשיית אישורים כוזבת, אבל לאיש לא איכפת כי בדרך כלל בניינים לא נופלים מייד. הם מתפוררים אחרי 30 או 40 שנה, אחרי שהדיירים המקוריים התחלפו, המהנדס פרש לגימלאות וחלה התיישנות. זו ההנדסה הישראלית.

במקרה של אולמי ורסאי הבנין קרס אפילו מוקדם מהמקובל, 23 איש נהרגו מול המצלמות ( 356 נוספים נפצעו) ולכן המהנדסים נשלחו ל-22 חודשי מאסר. זה עדין תעריף זול. השרלטנות ההנדסית עדין משתלמת ואל תחפשו אותה רחוק. היא גם בעיר שלכם. ובינתיים תזהרו מתחת לגשרים ובניינים ציבוריים, כי זה יבוא שוב.

לבני הודיעה ש"אי אפשר לשאת אפילו עוד יום אחד את המצב בו אולמרט מכהן עדין כראש ממשלה". לדעתה זה מבחן מוסרי וערכי, אבל לא ברור למי, כי לה יש מה להרוויח מהשעייתו. ונזכרתי:

לפני שנים פנו עסקנים יהודים חרדים במונסי, ארה"ב, לחברת האוטובוסים המקומית ודרשו שבקווים הנוסעים לשכונה החרדית שלהם לא תועסקנה נשים כנהגות בגלל הפגיעה ברגשותיהם. חברת האוטובוסים ענתה להם בנימוס שהחוקה האמריקנית אוסרת על אפליית נשים בעבודה, אבל אינה אוסרת על גברים רגישים ללכת ברגל.

בדקתי, ואין בחוק הישראלי שום סעיף שמחייב את ציפי לבני להשתתף בישיבות ממשלה שבראשה עומד אדם שהיא חושבת שאסור לו לכהן בתפקיד. היא רשאית לא לבוא, להתפטר, להחרים ולא להכנס יותר לחדר בו קוראים לו עדיין "אדוני ראש הממשלה". אם לדבריה זה מבחן מוסרי וערכי, אז זה המבחן שלה.

אהוד ברק הציע לממשלת הודו סיוע צבאי לחילוץ החטופים במומבי. ההודים ויתרו. מכיוון שהוא משוחרר מזה, אז אחרי 900 יום אולי הוא יתפנה עכשו לחילוץ החטוף בעזה?

גו'ן לנון פגע בזמנו בכנסייה הקתולית עת הכריז שלהקת החיפושיות פופולרית יותר מישו. כמחאה החרימו תחנות רדיו נוצריות בעולם את הלהקה וחבריה ולא השמיעו אותם למאזינים. חבל. הרבה נזירות פיספסו ככה את לוסי ברקיע היהלומים.

לנון כבר מת מזמן, אך רק השבוע הודיע יומן הותיקן שהם מוחלים לו, כיוון שדבריו בזמנו היו סתם התרברבות ושחצנות של איש צעיר ולא מנוסה. הותיקן גם הודיע שהוא מכיר בתרומת החיפושיות לעולם המוזיקה.

זה תהליך חיובי. לא שהם יהפכו אותו בהמשך לקדוש, אבל התקווה שיום אחד אפשר יהיה להעלות את מופע "החומה" של הפינק פלוייד בכיכר סאן פטרוס ברומא נותנת טעם חדש לחיים. דמיינו: הפופ יוצא לטרסה על-רקע שורת הילדים הצועדת ו- 100 קרדינלים בגלימות אדומות מזמרים הימנון מול קיר הלבנים המתרסק. איזו אורגזמה. סליחה. איזו מיסה.

התיסכול של כלבים נובחים ושיירה שעוברת מוכר לרבים. מעיתונאים ובעלי טורים ועד לציבור רחב של אזרחים טובים שמגיבים, כועסים, מוחים וזועקים - ומרגישים שכלום לא עוזר. שאיש לא מקשיב. זה לא נכון:

בדיקה אקראית של פסקי בית המשפט העליון מגלה כי פסקי הדין שלו התקצרו לאחרונה פלאים. רוב העתירות לבג"צ מקבלות פס"ד של עמוד אחד או שנים (ליתר דיוק: נדחות בפס"ד של עמוד אחד או שניים...) וגם הערעורים הפלילים והאזרחים מסתיימים כיום בפס"ד של מקסימום 15 עד 20 עמודים.

פה ושם יש עדין חריגים (92 עמודי פרשת ורסאי) , אבל המגמה הכללית היא קיצור ותימצות.

מישהו, או מישהי, בעליון הפנימו את הרעיון שניתן לכתוב "נחה דעתנו" בעמוד אחד, ולא חובה לשפוך דיסרטאציות על פני 300 עמודים, כמו בימי ברק.

זה מעודד. זה אומר שביקורת ציבורית משפיעה בסופו של דבר. זה אומר שהם עוקבים וקוראים. אולי גם כאן, באתר הזה. שנים עסקנו בכמות והצלחנו. שנתחיל לעסוק גם באיכות?

קליקת צמרת העבודה ניסתה לשריין את פואד ונכשלה. זה אופייני לאנשי צבא לשעבר שהם מביטים רק דרך חרכי השיריון ולכן לא מבחינים בשינויי הנוף. לו הם היו מבינים את אוירת ההלם הכלכלי ברחוב ואת תחושת אובדן הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה, הם היו מנסים לקדם דווקא מועמדים מסוגם של שלי יחימוביץ ועמיר פרץ, אותם "סוציאליסטיים" פשוטים ולא פופולרים (עד כה).

קצת לא סביר יהיה לשמוע במערכת הבחירות הקרובות את הדייר ממגדלי אקירוב מאשים את ביבי וצמרת הליכוד בסיכון כספי פנסיות הציבור בבורסה, וכמו שזה נראה, זה יהיה לב הויכוח ונושא בעל משקל בקלפיות. כאן נראה שהמשקל הציבורי של יחימוביץ עולה על המשקל האישי של פואד ושסגן עמיר פרץ יוכל להוביל לקרב כזה יותר לוחמים ממה שהוביל אי פעם הרמטכ"ל אהוד ברק. פריימריז בעייתיים מאד צפויים לחברי מפלגת העבודה ביום שלישי. שיהיה להם בהצלחה.