בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סניגורֶיה החרוצים של העקירה
|
לשם מה שוקדת מדינת ישראל על קיום בחירות כלליות מעת לעת, אם למעשה באורחות חיינו שולטות מערכות אכיפת החוק על גרורותיהן השונות?
|
"סניף" בלתי נבחר של מרצ. ביניש [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
למה בעצם צריכה מפלגה כמו מרצ להתאמץ, אם ממילא "הסניף שלה" בבית המשפט העליון מכתיב לכ-ו-ל-נ-ו השקפת עולם שאף פעם לא עמדה במבחן הקלפי? | |
|
|
|
|
כבר אמרתי את הדברים לא אחת – אבל הם ראויים להיאמר שוב ושוב: יש משהו בלתי נעים באופן שבו מתנהלות רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. לא כאשר הן מטפלות בעבריינים – למרות שגם אז יש ליקויים לא מעטים בפעולתן, גם אם אלה אינם נובעים מכשלים רעיוניים – אלא בעת שהן פועלות נגד יהודים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק". הנפש פשוט מתחלחלת למראה האטימות, שלא לומר הבהמיות, המלווה את דרך ההתנהלות של המשטרה שם. משהו מעוות, כמעט חולני, שזור כמעט בכל מעשיהם של השוטרים בתחום זה. הסימפטומים לכך צריכים להדאיג כל אחד: רחובותינו הומים פושעים היורים זה בזה באין מפריע – אבל שם, ב"מאחזים הלא-מורשים", יש די והותר שוטרים כדי להתעלל במשפחות ישרות דרך, שכל חטאן הוא שהן רוצות ליישב חלקים שוממים בארץ ישראל. לא הייתי חוזר על דברים אלה שוב, אלמלא שני אירועים מעוררי בחילה, שהתרחשו בימים האחרונים: האחד הוא להיטותה של הפרקליטות להגביל את חירותו של נועם פדרמן, והשני הוא התבטאותה של נשיאת בית המשפט העליון כלפי מתיישבי מִגרון. דגניה כהיאחזות בלתי חוקית באולמו של השופט משה דרורי בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביקשה השבוע פרקליטות מחוז ירושלים לאסור על נועם פדרמן, תושב קריית-ארבע, לשוב לביתו – וזאת באמצעות איסור כניסתו ליהודה ולשומרון. פדרמן הוא אב לתשעה ילדים שהמבוגרת בהם היא בת 17 והצעירה בת שנה. לפני כחודש ימים הגיעו אנשי משטרה באישון ליל לביתו כדי לפנותו משם – על-מנת להרוס את הבית. פדרמן התנגד, כמובן, ולאחר מאבק, שבמהלכו כנראה הוכה בידי שוטרי היס"מ, הוא נכלא. מה שבאמת קרה במקום, קשה לפי שעה לדעת, אולם על-פי כתב האישום שהוגש נגד נועם פדרמן, הוא תקף את השוטרים והפריע להם להרוס את ביתו. לאחר שהוגש כתב האישום, ביקשה כאמור פרקליטות מחוז ירושלים, ובראשה פרקליט המחוז, למנוע בעד פדרמן לחזור לביתו ההרוס. לא אכנס במסגרת מאמר זה לכל פרטי הפרשה – אולם דבר אחד עולה ממנה: להיטות מרושעת לכפות על בתי המשפט השקפת עולם מסוימת, שבינה ובין "שלטון החוק" אין ולא כלום, ולאנוס אותם, ממש כך, להוציא צווים על-פי לוחות הזמנים שמכתיבה הפרקליטות. השופט דרורי אומנם דחה, ללא היסוס, את הבקשה שהוגשה בפניו, כשם שעשתה השופטת שלומית דותן בבית משפט השלום, אבל הטעם המר שהותירה פרשה זו בוודאי לא במהרה יתפוגג. וכאן אני מגיע לאירוע השני: דבריה החריפים של דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, באותו בוקר עצמו, כלפי המתיישבים במאחז מגרון, שנגדם ביקשו אנשי 'גוש שלום' להוציא צווי פינוי. בדבריה תקפה ביניש גם את עתירתה של ח"כ לימור ליבנת, למען הוצאת צו שיאסור על אהוד אולמרט להמשיך במגעים המדיניים שהוא מנהל, תוך פיזור הבטחות לכל עבר, בכוונה לסנדל את מי שיבוא במקומו לאחר הבחירות. שני אירועים אלה העלו בי את התהייה לשם מה שוקדת מדינת ישראל על קיום בחירות כלליות מעת לעת, אם למעשה באורחות חיינו שולטות מערכות אכיפת החוק על גרורותיהן השונות. למה בעצם צריכה מפלגה כמו מרצ להתאמץ, אם ממילא "הסניף שלה" בבית המשפט העליון מכתיב לכ-ו-ל-נ-ו השקפת עולם שאף פעם לא עמדה במבחן הקלפי? ועוד שאלתי את עצמי: מה היינו עושים אילו שופטים כמו מרבית אלה שכיהנו בבית המשפט העליון בעשרים וכמה השנים האחרונות היו יושבים על כס המשפט בעת שהכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה? כלום יכול היה מסמך כמו מגילת העצמאות לקבל גושפנקא חוקתית באולמה של השופטת דורית ביניש? האם חוק השבות, למשל, היה עובר את מבחן ה"מידתיות" או הסבירות בהרכב שבראשו היה יושב השופט אהרן ברק? ומה היה עולה בגורלן של היאחזויות "בלתי חוקיות" דוגמת תל-חי, בית-אלפא, דגניה או כפר-גלעדי? כלום גם עליהן היה עולה הכורת באישון לילה?
|
|
ד"ר חיים משגב הוא עורך-דין ומרצה למשפט פלילי.
|
|
תאריך:
|
28/11/2008
|
|
|
עודכן:
|
28/11/2008
|
|
ד"ר חיים משגב
|
סניגורֶיה החרוצים של העקירה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אזרח קטן
|
28/11/08 16:25
|
|
|
|
אוי-ווי
|
29/11/08 07:29
|
|
2
|
|
חגי
|
28/11/08 16:29
|
|
3
|
|
ביושר
|
28/11/08 17:48
|
|
4
|
|
שקיפות מלאה
|
28/11/08 18:08
|
|
5
|
|
הניה
|
28/11/08 19:25
|
|
|
|
ד"ר חיים משגב
|
28/11/08 23:39
|
|
6
|
|
אישמאל
|
28/11/08 19:32
|
|
|
|
א מ רול
|
28/11/08 23:03
|
|
|
|
אזרח קטן
|
28/11/08 23:24
|
|
|
|
איש חוק
|
29/11/08 03:40
|
|
|
|
האם את המסית לרצח
|
29/11/08 07:20
|
|
7
|
|
ככה הם
|
28/11/08 19:43
|
|
|
|
אישמאל
|
28/11/08 22:25
|
|
|
|
אחד העם המקורי
|
29/11/08 01:42
|
|
8
|
|
יהושפט
|
28/11/08 20:20
|
|
|
|
הניה
|
29/11/08 13:13
|
|
9
|
|
בייש את המקצוע
|
28/11/08 22:48
|
|
10
|
|
מרק טווין
|
28/11/08 22:59
|
|
11
|
|
הבנתה ברוך
|
28/11/08 23:31
|
|
12
|
|
אנא,
|
29/11/08 07:35
|
|
13
|
|
משה ג
|
29/11/08 08:50
|
|
|
|
דין והטיית משפט
|
29/11/08 11:35
|
|
14
|
|
יורם וינר
|
29/11/08 10:16
|
|
15
|
|
נה
|
29/11/08 11:09
|
|
16
|
|
קורן נאוה,טבריה
|
29/11/08 12:04
|
|
17
|
|
קורן נאוה,טבריה
|
29/11/08 12:47
|
|
18
|
|
דניאל סבלדי
|
29/11/08 18:50
|
|
19
|
|
גדעון אמיר
|
29/11/08 19:36
|
|
20
|
|
העוקרים יאבדו
|
29/11/08 20:17
|
|
לסברי, חברי הטוב מימי האוניברסיטה, היה חוש שישי כשטלפן אלי לפני מספר ימים והזמין אותי לבוא אליו לוואדי ערה. תקופה ארוכה מנעו ממני טרדות החיים להגיע אליו, על אף שרציתי, אך עכשיו הוא תפס אותי בדיוק כשסיימתי פרויקט עבודה גדול וחשתי ריקנות. רעייתי הייתה מחוץ לעיר באיזה כנס מדעי, הילדים כבר גדולים מכדי לייחד לי זמן רב מדי, הם גם לא בבית, ולי פשוט לא היה מה לעשות. זה היה מצב נדיר. סברי התקשר בדיוק כשחככתי בדעתי אם לצאת לטיול אופניים ארוך באזור נטף-שער הגיא-מודיעין או לבחור לעצמי ספר עבה ולשקוע בו בימים הקרובים. הוא קלט את המצב לפי ההיסוס הקל בתגובתי, וניצל את ההזדמנות:
|
|
|
ב-20 לנובמבר הופיעה בעיתונות הישראלית מודעת ענק, מלוא העמוד, מטעם הרשות הפלשתינית. הכותרת: "יוזמת השלום הערבית - הצהרת ביירות, מרץ 2002". כותרת משנה: "57 מדינות ערביות ואיסלמיות יכוננו קשרים דיפלומטיים ויחסים נורמאליים עם ישראל תמורת הסכם שלום מלא וסיום הכיבוש". בפועל, זו "יוזמת תכתיב ערבי" - תנאי כניעה מן הסוג שכובשים מכתיבים למנוצחים: נסיגה לקו הירוק ולכנרת, כמובן גם בירושלים, מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים, פלוס "פתרון צודק" לבעיית הפליטים על-פי החלטת האו"ם 194 (האומרת שלפליטים תינתן הברירה החופשית - שיבה לתוך הקו הירוק או פיצויים).
|
|
|
אי שם בסוף שנות השישים, עמד על תילו בשכנות מקור ברוך בירושלים בית הספר 'תחכמוני', שהיה שם דבר בחינוך המקומי והתאפיין בפלורליזם חברתי. למרבה הצער, כמה שנים מאוחר יותר נסגר בית הספר, והמבנה על מכלול מרכיביו הועבר לידיים חרדיות. בית הספר אופיין כממלכתי דתי לבנים ושמר על מרחב מחייה הוגן; התלמידים (בנים כולם) לא חוייבו להגיע חבושי ראש, נלמדו כל המקצועות החילוניים לצד המקצועות הדתיים, כמו תלמוד, תורה וכו'.
|
|
|
בתקופה הקרובה, בכל עת שתשמעו שאון של מסוק באוויר, תרימו את ראשיכם ותתבוננו היטב. אם תראו מסוק מהסוג המשמש להסעת אח"מים, יכול להיות שאתם צופים בראש הממשלה המנצל את אחת ההזדמנויות האחרונות שלו לטוס על חשבוננו, לפני שכלי התחבורה היחיד שנעמיד לרשותו יהיה זינזאנה. אילו זה היה הסיבוב האחרון היחיד שהוא עושה על חשבוננו, ניחא, אך ראש הממשלה הזה לוקח אותנו לעוד כמה סיבובים, ולאו דווקא במסוקים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|