|
עוד יש בה אנשים טובים. העבודה
|
|
|
|
|
מפלגת העבודה מצויה בהדרדרות מתמשכת מאז סיום כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה והתנפצות חלום השלום עם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000. למעשה, כבר הכרזתו של ברק כי אין פרטנר לשלום פגעה אנושות, בעיני, במעמדה של מפלגת העבודה כמפלגת השלום המובילה במדינת ישראל. אך לא רק שברק ויתר אז על חלום השלום, אלא היה נראה שהמפלגה הלכה וויתרה על כלל עקרונותיה ויעדיה ההיסטוריים. פעם אחר פעם הצטרפה מפלגת העבודה לממשלות ימין בראשות שרון ולממשלת קדימה בראשות אולמרט. היא לקחה חלק בממשלות שלא רק שהיו רחוקות מהשלום ומהאמונה במו"מ, אלא גם ביצעו פעולות שהחלו להפוך את החברה בישראל ליותר אינדיבידואליסטית ויותר קפיטליסטית, כך שהביטוי הידוע "כל ישראל ערבים זה לזה" מתחיל להישמע רחוק מדי.
יש שסבורים שמפלגת העבודה איבדה את דרכה, שמפלגה זו היא כבר חסרת כל תקווה, היא ספינה טובעת, ולכן יש לקפוץ ממנה כדי לא לטבוע איתה, ועדיף לעבור לסירות הצלה קטנות וצפופות יותר. אולם, אני לא סבור שכך הוא הדבר. מפלגת העבודה לא איבדה את הדרך, היא איבדה את האנשים. אלו שנשארו במפלגה, יש מביניהם שמסוגלים להוביל את מפלגת העבודה בדרכה האמיתית. על מפלגת העבודה להציב עצמה בגאון כמפלגה גדולה ובעלת תמיכה רחבה, אשר רואה בשלום יעד אסטרטגי של המדינה, ובסוציאל דמוקרטיה כדרך הנכונה לנהל את החברה בישראל. לא עוד מפלגה המחפשת כסאות ושררה, לא עוד מפלגה המשריינת חברים בצורה לא דמוקרטית. על מפלגת העבודה להיות מפלגת עקרונות וערכים, שיש לשמור עליהם גם במחיר ישיבה באופוזיציה.
הפריימריז הוא הזדמנות נפלאה להכניס את האנשים הנכונים לצמרת המפלגה כדי שיובילו אותה בדרך הזאת. יריב אופנהיימר, למשל, מייצג בעיני את דרך השלום, שלי יחימוביץ' - את הפן החברתי, אופיר פינס - את העמידה בעקרונות וויתור על ישיבה בקואליציה, ואבישי ברוורמן מייצג בעיני את האינטרס הצעיר, עקב היותו נשיא אוניברסיטת בן-גוריון לשעבר. תתפלאו, אך יש עוד רבים וטובים כמותם במפלגת העבודה. פשוט צריך לדאוג שהאנשים שמייצגים את החברתי, את היוני, את התקני, ואת הציבורי - ייכנסו לצמרת המפלגה. אז תהיה זו מפלגה ראויה. אך לא די בכך. הדרך של מפלגת העבודה עדיין זקוקה לאנשים שילכו בה וימשיכו אותה, והאנשים האלה הפעם הם אנחנו. עלינו לקחת אחריות על המציאות שלנו ולהשפיע על איך שהמפלגה שלנו נראית ועל איך שהמדינה שלנו נראית. זה אולי מאתגר אך בהחלט אפשרי.