במלאת ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים, ובמסגרת ציון המלחמה בשורת אירועים בכנסת, תושק בשבוע הבא בכנסת תערוכת-צילומים ייחודיים. התערוכה מציגה מבט שונה, ובדומה לכתיבת הזיכרונות המרובה העוסקת במלחמה ופורטת אותה לכדי סיפורים אישיים, היא מפקיעה את ייצוגה מידיהן של לשכות העיתונות הממשלתיות והצבאיות ומפקידה אותה בידיהם של אלה שהשתתפו בה.
מטרת התערוכה להרכיב תמונה של המלחמה, כפי שהיא עולה מאלבומים אישיים של "צלמים מטעם עצמם" - חיילים שיצאו למלחמה ומצלמה באמתחתם, והנציחו את האירועים ההיסטוריים מבפנים ומקרוב. צלמים שמצלמתם האישית רשמה את מראות המלחמה, ובתוך כך גם תיעדה את הסובבים אותם - לעיתים מכרים ותיקים, אך לא פעם דווקא רעים לרגע - שגם לאחר כמעט ארבעה עשורים נותרו אלמוניים.
ההישרדות, ההישארות בחיים, ההתמודדות בזמן אמת עם אובדן החברים, ההרס והחורבן של המרחב, כמו גם הניסיון לקיים שגרת חיים בתנאי הקרב הם שיעמדו בליבה של התערוכה. תצלומים אישיים אלה הם שירכיבו "אלבום" תודעתי זה של המלחמה, כפי שנצרבה במימד האישי של הזהות הפרטית, ולא בזו הקולקטיבית הלאומית.
יו"ר הכנסת, יואל אדלשטיין, אומר לקראת פתיחת התערוכה כי "היא מביאה לידי ביטוי את נקודת המבט של החייל הבודד, ומעלה אותו לתודעת המנהיגות הציבורית. קולו של היחיד חייב להישמע בזירה הציבורית, אם ברצוננו להפיק לקחים שיביאו לעתיד טוב יותר. רק מארג מורכב ושלם יותר של קולות, תמונות ודמויות, יעצב ויגבש חברה עתידית המסוגלת להתמודד עם אתגרים מורכבים שעוד נכונו לה".
בתערוכה יוצגו, למשך כחודשיים, כמאה צילומים שנבחרו מתוך מאות רבות. הצלמים-לוחמים המציגים בתערוכה הם: שרגא לופשקו, קובי קלעי, אלעזר מילוא, אלברט בוסקילה, איתן פאר, אורי מאירי, עוזי בן צבי, יוסי לשם, מאיר מוטולה, חיים גרשון, נחמן מרגלית, אריה גינתון ויהודה בריל.
אוצרות התערוכה הן יעל שביט ומעין מילוא מקבוצת "יוצרות תרבות, קהילה עושה אמנות".
