אלוף (מיל') ישראל זיו: ייתכן שקט לכמה שנים

"תוצאת הפעולה והנזק שהיא גרמה, יכולה להביא לכמה שנים של שקט. עוצמת הנזק אצלנו לא מספיק מובנת, וגם בצד השני הם עדיין מלקקים את הפצעים ועדיין לא הבינו את היקף הנזק. ההיבט הזה של השגת הרתעה בהיבטים של תוצאות המערכה, אפשר להחזיק אותו במשך שנים". כך אומר (יום ב', 29.9.14) אלוף (מיל') ישראל זיו, בכנס על מבצע "צוק איתן" המתקיים במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן.

לדברי זיו, ישראל חזרה לתת מענה ביטחוני מלא לעוטף עזה. "האזור הפך לשוליים ביטחוניים, והמלחמה זימנה לממשלה את ההזדמנות להחזיר את הביטחון, אבל עדיין צריך לתחזק את ההרגשה. החמאס הצליח לדחוק את עצמו מתחת לשולחן בכל היבט פוליטי, השפעתי, איזורי ועולמי, וישראל צריכה לנצל זאת באופן נכון".


מה בודקים התחקירים


ראש חטיבת תורה והדרכה, תא"ל תמיר היימן, התייחס לתחקירים שעורך צה"ל בעקבות המבצע. לדבריו, מטרתם היא שיפור ומוכנות בניין כוח צה"ל למלחמה עתידית, באמצעות קיום למידה והפקת לקחים מהמבצע. התחקירים המטכ"ליים יבדקו בין היתר את מאמץ ההתקפה הרב-זרועי בשטח בנוי, מאמץ ההגנה הרב-זרועי, התת-קרקע במרחב הלחימה, מודיעין לקבלת החלטות ברמה המערכתית והאסטרטגית. לדברי היימן, צה"ל לא הופתע מקיומן של המנהרות, אלא מהיקפן.

חלק עתידי של התחקירים, הוסיף היימן, יהיה יום שיעסוק במושגים המכוננים: איך רוצים לנהל מלחמות, והמושגים המרכזיים והבסיסיים בלחימה. לאחר מכן יבוצע שבוע מרוכז של ריכוז התחקירים וביצוע דיונים. לבסוף תבוצע סימולציה של משחק מלחמה בידי הפיקוד הבכיר, שם ידברו על המערכה העתידית על-רקע הלקחים מהלחימה.

במקביל הופעל מנגנון לבדיקת אירועים חריגים, שיבחן התעוררות חשד להתנהגות אסורה של חיילי צה"ל במסגרת האירוע המתוחקר. הנושאים שיתוחקרו, מסר היימן, הם: מקרים של פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה, הפעלת אש ארטילרית בשטח בנוי, פגיעה במבנים כחלק מהסיוע לתמרון, התמודדות עם שימוש החמאס בבתי חולים ומרפאות כבסיסים, פינוי אוכלוסייה לשם הגנתה ותקיפת מטרות במבנים.

אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס הצפוני ומפקד המכללות, התייחס לתפיסת האמונה של מנהיגי חמאס. "כאשר מוסלמי מדבר על אמונה, הוא מדבר על משהו שקשור בהוויית הפעולה והדחף לפעול ובכוח הרצון", הסביר. "דבר נוסף שהם חוזרים עליו הוא המושג 'מערכה פתוחה'. פירוש הדבר ללא גבולות בזמן ובמרחב. זה היה הניסיון שלהם במערכה האחרונה. רעיון ההתנגדות נובעת מרעיון ההמשכיות. הם פועלים למרות שהדבר נראה חסר סיכוי, כי מדובר בצעד ראשון. ישראל צריכה פרדיגמה מחודשת כדי להבין את כוונות היריב", הדגיש הכהן.


טראומה בדמות העדר סיוע


העיתונאי עמיר רפפורט מתח ביקורת על כמה מהיבטי "צוק איתן". לדבריו, תרחיש המלחמה של ישראל אינו צופה מערכה של 50 ימים. "במלחמה מול החלש שבאויבינו נזקקנו ולא קיבלנו רכבת אווירית; זה בעייתי. לא היה תמרון ולא היה מהירות, והקטלניות שנויה במחלוקת", הוסיף רפפורט.

על שלב התקיפות האוויריות אמר רפפורט, כי "הדבר הכי טוב שהיה, חוץ מאיכות המטרות, הוא שצה"ל ניצל רק אחוזים בודדים ביכולת ספיגת האש שלו. הישג טכנולוגי ומבצעי הוא קבלת המטרות וביצוע מדויק.

"דבר שני הוא ביצוע המערכה בלי לחכות. לא חיכו כמו בלבנון השנייה, וגייסו ישר את כוחות המילואים. דבר ראשון בשביל הרתעה, ודבר שני אם היה צריך את המילואים - לאמן אותם. כל הכוחות הלוחמים ברצועה היו סדירים, משום שפחדו מהקיטורים והתסכול של המילואימניקים. העבירו את המילואים למקומות אחרים וברצועה היו כוחות סדיר". לטענת רפפורט, ריכוז הכוחות בשטחי הכינוס - שאפשר ירי פצצות מרגמה עליהם - היה טעות טקטית חמורה שניתן היה לפתור. "אחד ההישגים של החמאס זה התמונות מיישובי הרצועה שהתפנו", הוסיף.

"הברית בין ישראל לארה"ב כבר לא מובנת מאליה", אמר רפפורט. "לארה"ב יש שיקולים אחרים באיזור. דבר זה צריך לבחון מחדש. אי-העברת נשק אמריקני בזמן הלחימה זוהי טראומה, ולכן כנראה צה"ל ייצר יותר בארץ מאשר להיות תלוי בארה"ב".


משלוח לפני "קלוס סי"?


עוזי רובין, ממפתחי "כיפת ברזל", התייחס לאיום הטילים ולתשובה עליו. לדבריו, החמאס והג'יהאד הקימו תעשיה צבאית לתחליפי גראדים. שני הארגונים עושים את זאת, כי יותר קשה להבריח רקטות מאשר את החומרים שמייצרים אותה.

"דבר שני זה הגאווה המקומית. זוהי קפיצת מדרגה מצידם מבחינה אנושים ופיזית, כולל סיוע של מומחים שיודעים לטפל ולבנות את הרקטות, מומחים לדלק מוצק, בליסטיקה, מרעומים ותשתיות שונות. הסיוע במומחים תשתיות וסיוע הגיעו מאירן, שמתגאים בנושא. אלו הרקטות לטווחים בינוניים וארוכים עד גוש-דן וירושלים, עד 80 ק"מ". רובין העריך, כי ייתכן שרקטות לטווח ארוך - שנורו לחיפה ולמפרץ - היו ממשלוח שקדם ללכידת האונייה "קלוס סי", בה נתפסו רקטות כאלו.

לדברי רובין, "כיפת ברזל" רשמה 98% הצלחה בגוש-דן, 96% הצלחה באזור אשדוד ו-89% הצלחה בכלל האזורים המוגנים. "במערכה הנוכחית, אדם אחד נהרג על כל 1,950 שיגורים. כיפת ברזל השמידה תשע מתוך כל עשר רקטות שנורו לישראל", הוסיף.

לצד זאת ציין רובין, כי נותרו בעיות, כגון פצצות המרגמה. על חיל הים להיערך להגנת מתקני הגז בים, מפני התקפה בירי תלול מסלול. בצפון קיים איום של כלי טיס בלתי מאוישים, שחיזבאללה מפעיל כמותם במלחמת האזרחים בסוריה.