דמוקרטית על-תנאי

יו"ר קדימה, ציפי לבני, עומדת - בשלב זה - בסרבנותה. היא ממאנת להצטרף לממשלתו של המיועד לראשות הממשלה, בנימין נתניהו, למרות תמימות הדעים הציבורית בדבר הצורך בממשלת אחדות - נוכח הנסיבות המיוחדות בהם נתונה המדינה בכלל והכלכלה בפרט.

לבני מנמקת את סרבנותה במחלוקת שאינה ניתנת לגישור, כביכול, בין עמדותיה הפרטיות-ציבוריות ועמדות מפלגת קדימה, לבין אלה של הליכוד ונתניהו. מחמת זאת שמדובר באינטרסים החשובים ביותר של המדינה, כדאי לחזור ולשנן:

• הממשלה שתקום, תהא אשר תהא, תעמוד בפני ארבע משימות מיידיות שאין להמעיט בחשיבותן: הכלכלה שנקלעה למשבר עולמי; הגרעין האירני; ההכרח למוטט את שלטון החמאס ברצועה; הצורך לנהל מו"מ ולפתור את הסכסוך עם הפלשתינים. לבני ונתניהו ומרבית סיעות הכנסת הציוניות תמימי דעים באשר לאופן הטיפול הנדרש לגבי שלוש המשימות הראשונות. באשר לסוגייה הרביעית חלוקים לבני ונתניהו. לבני דורשת להמשיך בתהליך אנאפוליס, על-אף שתהליך זה נמשך יותר משנתיים ובינתיים רק תרם להשתלטות החמאס על הרצועה; לבני מציבה סוגייה זו בראש - למרות שאין מדובר בבעיה פתירה בטווח הנראה לעין - וזאת באמתלה שסוגייה זו היא חזות הכל; נתניהו, לעומת זאת, מבקש לתת קדימות לכלכלת שלום עם הפלשתינים בגדה, וזאת לפחות עד השתלטות חוזרת של הגורמים המתונים מקרב הפלשתינים על הרצועה;

• לבני משקרת לציבור בכלל ולבוחרי קדימה בפרט, כאשר היא מנמקת את אי-הסכמתה להצטרף לממשלת נתניהו, בסרבנות נתניהו לילך בדרך אנאפוליס. השקר של לבני בולט לעין, שכן היא עצמה הייתה מוכנה ואף קראה לצירוף ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, לממשלה בראשותה, למרות שליברמן פרש ממשלתו של אהוד אולמרט (לבני...) בגלל תהליך אנאפוליס והוא מתנגד לזאת באופן נחרץ. האמת הפשוטה היא: לבני מוכנה למכור גם את עקרונותיה, כביכול, אך זאת בתנאי שתקבל את ראשות הממשלה;

• קדימה, בראשות לבני, הפסידה את הבכורה לליכוד. לכן לבני צריכה להתיישר על-פי הרוב. לראיה: 65 חברי כנסת (54%) המליצו על הליכוד כמפלגת השלטון (ולא על קדימה) ועל נתניהו לראשות הממשלה (ולא על לבני). כדאי ללבני ולמקורביה ללמוד מעט מדמוקרטיה אחרת: נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שולט במדינה הענקית ההיא עם רוב דומה, ואין שם דמוקרט רציני אחד שמערער על הלגיטימיות של שלטונו;

• גוש הימין ניצח. 65 חברי כנסת לפחות נמנים עם גוש זה. לזאת יש להוסיף עוד כ-10 חברי כנסת לפחות - מסיעת קדימה, המחזיקים בדעות/עמדות ימניות (סה"כ 62%). שאול מופז, צחי הנגבי וזאב בוים הם רק שלושה מבין עשרה לפחות, כאמור, המחזיקים בעמדות הליכוד;

• לבני מתנה את כניסתה לממשלתו של נתניהו, בכך שכל מרכיבי גוש הימין שיצטרפו לקואליציה-לממשלה, יקבלו בפועל את עמדות קדימה ואת עמדותיה היא. ובמילים פשוטות: המיעוט בראשות קדימה מבקש לשלול מרוב הציבור להוציא אל הפועל את מדיניותו. זו דרישה מחוצפת ואנטי דמוקרטית;

• קדימה, העבודה, מרצ וכמה מכלי התקשורת הגדולים, מנסים להלך אימים על הציבור כאילו ממשלה צרה בכלל, ובראשות נתניהו בפרט, תנהיג מדיניות ימנית קיצונית ותגרום נזק בלתי הפיך למדינת ישראל. אזהרות אלה הופרחו גם במהלך קמפיין הבחירות, אך הציבור הרחב לא נרתע ובחר את גוש הימין לשלטון. כדאי אגב לזכור ולהזכיר: ממשלה צרה אינה קללה ויש בכוחה להוביל תהליכים היסטוריים גדולים: מנחם בגין עמד בראשות ממשלה ימנית צרה, והוא שעשה הסכם שלום עם מצרים והחזיר את כל סיני; יצחק רבין עמד בראשות ממשלה שמאלית צרה, והוא שנתן תעודת הכשר ליאסר ערפאת והוא שהוביל את הסכם אוסלו.

לסיום ניתן לקבוע:

איש ציבור המחשיב עצמו דמוקרט, אמור לקבל את הכרעת הרוב. לבני נמנעת מכך. היא מעדיפה את האינטרס הצר שלה על-פני זה של המדינה ואזרחיה. לבני מחציפה פנים ומתנהגת כמי שטרם התפכחה מחגיגות הניצחון המדומה. באופן התנהלותה היא מנסה להכתים את ממשלתו של נתניהו עוד בטרם זו הוקמה. לבני גורמת בכך נזק מדיני כבד לישראל. דווקא מחמת זאת על נתניהו לחדול מניסיונותיו לצרפה לממשלה. במקום זאת עליו להציע, פומבית, תפקידי שרים לחברי כנסת מבטיחים ומקצועיים כמו: שאול מופז ומאיר שטרית. ולבני? שתתכבד נא ותשב באופוזיציה, יחד עם החברים שיישארו עימה בקדימה. אולי שם תבין, אם תתפכח: בדמוקרטיה הרוב קובע.