|   15:07:40
דלג
  ציפי לידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

פורים שפיל - לא רק בפורים

מי אמר שבדיחה היא תמיד גסה? מקבץ מקרי וקטן של בדיחות, סיפורי חוכמה וחידוד מאוצר חכמינו (ממאגר מוחי הקודח) יוכיח שאין זה כך להלן בדיחות עם ריח אקטואליה, חוכמה ומוסר השכל מתכּוֹן לבריאות: צחוק טוב - הכל טוב לגזור ולשמור
16/03/2009  |   ציפי לידר   |   מאמרים   |   תגובות
ניתן להיגמל מקמצנות [פלאש 90]

הקמצן

יהודי אחד נזקק לקערה לסעודת מצווה בשבת. הקיש על דלת שכנו העשיר, הקמצן הנודע. "מה רצונך?", שאל הקמצן הנדהם. "אנא, הַשְׁאֵל לי קערה לאורחים, וביום ראשון אשיב לך אותה", ביקש השכן. סירב הקמצן לבקשתו בתירוצים מתירוצים שונים. השכן לא אמר נואש והמשיך להתחנן לקמצן לתת לו את מבוקשו, עד שזה נעתר לו בסופו של דבר.

למחרת היום, לתדהמת הקמצן, השיב לו השכן שתי קערות. אחת גדולה ואחת קטנה. "למה זו", שאל הקמצן בסקרנות, בהצביעו על הקערה הקטנה. "אֱמוֹר מזל טוב", השיב השכן, "הקערה ילדה בת!". שמח הקמצן הטיפש לקבל את המתנה.

בשבת הבאה חסר היה לשכן גביע לקידוש. שוב הקיש על דלת שכנו הקמצן. אולם להפתעתו, הפעם קיבל את מבוקשו במאוֹר פנים. "אשאיל לו גביע אחד", חשב הקמצן, "ואקבל בתמורה שניים!". ואומנם למחרת התייצב השכן בביתו עם שני גביעים, הגביע ששאל פלוס גביע קטן.

שוב שאל השכן הקמצן לפשר הגביע הקטן. וזה שוב הפתיע אותו, כמו בפעם הקודמת, בבשורה הטובה. "אֳמוֹר מזל טוב", הכריז השכן בשמחה, "לגביע נולד בן, והוא קניינך!". שמח הקמצן בשמחת הגביע הכפול שקיבל.

ביום שישי, ערב שבת, איתרע מזלו של השכן ונשברה לו רגל המנורה. שוב הלך לשכנו הקמצן, לשאול מנורה להדלקת נרות שבת. זה נעתר לבקשתו בשמחה רבה, והשאיל לו את מנורת הכסף היקרה שלו. "אשאיל לו אחת, ואקבל תמורתן שתיים!", חשב הקמצן.

ביום ראשון המתין הקמצן לשכנו בהתלהבות, כדי לקבל כדרכו את מנורת הכסף הכפולה. אולם לאכזבתו הרבה כל ציפיותיו היו לשווא. השכן נעלם עם המנורה כְּלא היה.

עבר יום, עברו יומיים, והשכן לא בא. מאוכזב ונזעם ניגש האיש לשכנו וביקש את המנורה היקרה.

"צר לי", השיב השכן, "אֱמוֹר ברוך דיין האמת, המנורה מתה".

"וכי מנורה יכולה למות?", תמה הקמצן.

"וכי היא יכולה ללדת?", השיב השכן. "אם האמנת שקערה וגביע יכולים ללדת, כך תאמין שמנורה יכולה גם למות. אני משתתף באֶבלך על מוֹת המנורה המנוֹחה זִכרה לברכה".

  • המשל בעיבודִי הוא מפרי עטו של המגיד מדובנא. הנמשל הוא לא להוסיף ולא לגרוע ממצוות התורה. אולם דומני כי מֵעֵבֶר לכך, וּמֵעֵבֶר להצגת הקמצן באוֹר נלעג, המשל מלמד שיעור מאַלף בפסיכולוגיה על דרכי גמילה בהומור ובאירוניה, אפילו מקמצנות. שווה לנסות!

הביצה הדמיונית
תרנגולות באספמיא [צילום: AP]

איכר אחד היה מוֹכר ביצים בשוק. יום אחד אמר לעצמו: לְשֵׁם מה לי כל העמל והטורח הזה בעבוּר מספר פרוטות? אשאיר לי סל הביצים בבית, מהן בבוא הזמן יבקעו אפרוחים, שיגדלו לתרנגולות, שיטילו ביצים, שלאחר הדגירה יבקעו מהן שוב אפרוחים וחוזר חלילה, עד שיהיה לי משק שלם של תרנגולים וביצים.

בעוד הוא הוגה ברעיון המבריק, שיעשה אותו עשיר כקורח, נפל סל הביצים ונשבר, ולא נותר מהן זֵכֶר.

עם הביצים נקבר תחתן עולם החלומות היפים, שהתנפץ אף הוא לרסיסים. מוטב איפוא לנצל את המעט הקיים, מלרקום חזיונות שווא.

  • חדל לך מר פרס מחזון מזרח תיכון חדש, בטרם תתנפץ ביצת השלום שעוד לא נולדה. ועימך כל רוקמי החלומות מלבני ועד תועמלני הבחירות ומועמדיהן המגלומניים שלא נבחרו לכנסת.

הזקן והחמור

פעם אחת יצאו הזקן ובנו עם החמור לדרך. רכב הבן על החמור, כשאביו הזקן פוסע לצידם.

ראו עוברים ושבים זאת ונדהמו: "כיצד אינך מתבייש לרכוב על החמור, בעוד אביך הזקן משָׂרך רגליו בדרך בחום הקיץ? שמע הבן את דבריהם, ירד מן החמור ופינה את מקומו לאביו.

רכב האב הזקן על החמור, כשבנו פוסע לצידו. ראו אותם אנשים בדרך, ומתחו ביקורת קשה על האב. "האם כך דואג אתה לבנך המתעייף בהליכה כל הדרך?". מה עשה האב? הרכיב גם את בנו עימו על החמור.

אולם גם הרכיבה בצוותא של האב והבן על החמור לא מצאה חן בעיני עוברי אורַח. "האם אין בליבכם חמלה על החמור הכורע תחת משקל גופכם?", העירו בתדהמה.

שוב חשו האב והבן חוסר נחת בעקבות דברי הביקורת. מה עשו? הלכו שניהם ברגל, כשהם נושאים את החמור על גבם, לתפארת המַחֲזֶה ודעת הקהל.

החמור המחופש
[צילום: דייויד הריס]

שנים רבות שֵׁרֵת החמור את אדונו בנאמנות, עד כי זָקַן ולא יכול היה עוד לשאת בעול העבודה הפיסית.

ביקש האדון לגמול לחמורו הטוב על נאמנותו ארוּכת השנים. הלביש אותו בבגדי מלכות, כשכתר זהב מתנוסס לראשו, ושיחרר אותו לחופשי. החמור המחופש משך אליו את תשומת לב כל חיות היער, שהחליטו פֶּה אחד לכַנס את מועצת החיות כדי להמליך את המלך החדש. אולם כשהחמור התבקש לנאום את נאום ההכתרה המלכותית - נאום מלהיב וחוצב להבות - פתח את פיו ומתוכו יצאה הנעירה המפורסמת שהסגירה את זהותו האמיתית. למוֹתר לציין את סופו המר, כשהיה לטֶרֶף בפי האריה המכריז: חמור נשאר חמור גם בשינוי אדֶרֶת...

ולקינוח, בדיחה בזיקה למגילה.

"ורצוי לרוב אחיו" - מדוע מרדכי היה רצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו? דומה שלהיות מקובל על כולם זאת משימה בלתי אפשרית, ומרדכי הוא ההוכחה המובהקת לכך. הסיפור העממי הבא ממחיש את המֶסֶר בבהירות רבה.

החמור הנוער
[צילום: גן החיות של סן דיאגו]

פעם אחת ביקש איש לשאול את החמור של שכנו. הבקשה לא מצאה חן בעיני השכן, שסירב להשאיל לו את החמור.

אמר לו השכן כי צר לו, אבל החמור כבר הושאל לשכן אחר לטיול.

מאוכזב, פנה האיש ללכת לדרכו. אולם לפתע שמע קול נעירה בוקע מבית השכן.

"מדוע שיקרת לי?", שאל בכעס.

"למי אתה מאמין", השיב השכן, "לי או לחמור הנוער?"

  • המשל זכוּר לי מעלון חב"ד, ומוכיח כי סוף השקר להתגלות. אך ייתכן גם כי השכן השקרן אף הוא התגלמות היצר הרע ותחבולותיו, המציג את האמת בדמות חמור נחות וטיפש.

היועץ
יועץ להתפטרותו האישית. שלום [פלאש 90]

ג'וחא (הרשל'ה בגירסה האשכנזית) האנאלפבית, חסר כל השכלה פורמלית וללא כל רקע מקצועי, חיפש נואשות עבודה. בסופו של דבר, לאחר ניסיונות מרובים, שעלו בתוהו, התקבל לראיון המיוחל אצל המעביד.

"האם תוכל להיות מנהל חשבונות?", שאל הבוס.

"לא", השיב ג'וחא, "לא למדתי דבר".

"אולי תהיה איפוא מתרגם לאנגלית? לצרפתית?", שאל המעביד.

"צר לי", השיב ג'וחא, "לא למדתי שפות".

"אם כן, אולי תהיה סוחר?", שאל המנהל.

"לא, לא", השיב ג'וחא בנחרצוּת, "לא למדתי סחורה".

"בַּמֶּה תוכל כן לעבוד?", שאל הבוס בקוצר רוח.

"בייעוץ", השיב ג'וחא בהתפעלות.

"אם כן", שמח הבוס, "יַעץ לי בבקשה, כיצד להיפטר ממך ומיד!"

  • על-פי משלי 'בן איש חי', כשהנמשל הוא ככל הנראה קלאסי: בתחבולות תעשה לך מלחמה כנגד היצר התכסיסן. הַחלף עימו תפקיד במחזה (הפעם בריאליטי) - היֵה אתה המעביד החכם המבקש להיפטר ממנו ללא דיחוי. להבדיל, בנימה פוליטית - ביבי לסילבן המרדן, שלא רוצה אותו לא כשר חוץ ולא כשר אוצר, ובכלל. ברירת המחדל - מינוי שלום ליועץ להתפטרותו האישית... בהקדם!

העבד החכם
[צילום: AP]

אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם אבינו, נקלע באחד הימים לעיר סדום. אנשי העיר הרשעה לא אהבו את תוכחתו של האורח על מעשיהם הרעים, במיוחד נגד עניים. "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" הדהד קולם הרועם בזעם. מיד פגעה אבן של אחד התושבים במצחו הנוטף דם. תבע אותו אליעזר לדין בבית המשפט.

לתדהמתו של אליעזר, פסק השופט כי עליו לשלם למיידה האבן ש'הקיז' את דמו. פסק הדין המוזר הדליק נורה אדומה במוחו של העבד החכם. מה עשה? השליך אבן לעֵבֶר ראשו של השופט. "הכסף שהשופט חייב לי, בגין הקזת דמו, ישלם נא לנתבע בגין הקזת דמי" הצהיר.

  • האם לכך התכוון המשורר בביטוי 'שילם בדם'? לאליעזר הפתרונים.

השועל והכלב
[צילום: AP]

שועל רעֵב חיפש טֶרֶף לפיו. לפתע ראה תרנגול מרחוק, וריח טרפו עלה באפו. מה עשה? במחווה של ידידות הזמין אליו את התרנגול, בתואנה כי כל החיות כרתו ברית שלום. "בוא!", קרא לתרנגול הנפחד, "המשיח כבר בא. וגר שועל עם עוף בכפיפה אחת!", הכריז בהתרגשות.

עודו מדבר והִנֵּה הבחין השועל בכלב המתקרב אליו. נמלט השועל כל עוד נפשו בו.

"מדוע אתה נמלט?", שאל התרנגול, "אם הייתה ועידת שלום של החיות?"

"כנראה הכלבים לא שמעו על כך, שהמשיח בא", השיב השועל תוך כדי מנוּסה.

  • לתשומת לב שוחרי "שלום עכשיו" עם הפלשתינים והסורים, שעדיין לא שמעו על השלום ומאיימים להשמיד את ישראל. חיבוק הדוב מוקדם מדי לפני בוא המשיח, ועזה תוכיח.

התרנגול והאריה
[צילום: AP]

פעם אחת נתקע עצם בגרונו של האריה. קרא האריה לעזרה, אולם כל החיות נרתעו ממנו. ראה האריה את התרנגול, והבטיח לו שכר נאה אם יחלצוֹ ממצוקתו. הכניס התרנגול את מקורו בגרון האריה, כדי לעקור את העצם מגרונו.

"תן לי את שכרי!", קרא התרנגול.

"אֱמוֹר תודה שיצאת בשלום מלוע הארי", השיב האריה, "כלום לא די שהצלתי את חייך ואתה עוד תובע שכר?!"

  • שנגיד תודה על ההישרדות. זה שֵׁם המִשחק בפי אויבינו המאיימים להשמידנו ומשחרים לְטַרְפֵּנוּ תמיד. אך אנו נכיר תודה לבורא על קיומנו העל טבעי, בניגוד לעמים אחרים, במשך אלפי שנים.

ועוד על חמורים, גיבורי סיפורים עממיים, בִּרְאִי חכמינו.

תאריך:  16/03/2009   |   עודכן:  16/03/2009
ציפי לידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לפי כל הסימנים, שר החוץ בממשלת נתניהו יהיה אביגדור ליברמן, וכבר התקשורת מבשרת שהוא מתכוון למנות לתפקיד מפתח - לא אחר מאשר את עו"ד דב ויסגלס, מאדריכלי הגירוש והחורבן ברצועה ובצפון השומרון. משה (בוגי) יעלון, המיועד למשרת שר הביטחון באותה הממשלה, ייאלץ להצטייד בכדורים נגד בחילה נוכח הדברים שהוא בעצמו כתב על ויסגלס בספרו "דרך ארוכה קצרה".
16/03/2009  |  אליקים העצני  |   מאמרים
אין לי מידע, כפי שאין לרוב אזרחי ישראל, על זהות הרוצחים שישראל מתכוונת לשחרר ב"עסקת שליט". אך יש יסוד להניח כי בין המשוחררים תהיה גם אחלאם תמימי, הרוצחת מקפה "סבארו". לפי כל הפרסומים היא עומדת בקריטריונים שנקבעו בחדרי חדרים. היא אישה ואין לה ממש דם על הידיים.
16/03/2009  |  זאב גלילי  |   מאמרים
משך שנים נדמה היה לנו כי טורקיה היא האור בקצה המנהרה של האזור בו אנו חיים. מדינה חילונית, מודרנית, כמעט אירופית, דמוקרטית ובת ברית אסטרטגית של ישראל.
16/03/2009  |  זאב גלילי  |   מאמרים
בשבת, כשישבתי בבית הכנסת, הקשבתי לקריאת התורה. הבעל קורא קרא: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה מֹשֶׁה, הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ". ואני חשבתי לעצמי: מדוע גרמה העובדה שמשה לא הגיע בזמן הנקוב לכך שהם ביקשו אלוהים אחרים? האם משה היה להם כאלוהים? כנראה שכן, וכאן נעוץ שורש הבעיה.
16/03/2009  |  אורנה רב-הון  |   מאמרים
השבוע יקים משרד החינוך צוות ליישום דוח סלומון-עיסאוי הממליץ על עירוי חברתי בין ערבים ליהודים. הדוח שהוגש לאחרונה אומץ בידי שרת החינוך יולי תמיר. את הדוח הכינה ועדה אותה הקימה השרה באוגוסט 2008, ודן כיצד לצמצם את הניכור בין היהודים לערבים בישראל, לנוכח מה שהוגדר כעלייה בעוצמת הגזענות אצל צעירים בישראל. על צוות היישום יוטל בין היתר לבחון כיצד ליישם אותו בכל זרם של מערכת החינוך.
16/03/2009  |  עידן יוסף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
מיכאל מירו
מיכאל מירו
ישראל נכנסה לעזה בלי תוכנית מסודרת. הרצועה הפכה לאיי חורבות, אזרחים עזתים נהרגו ובאמת לא משנה אם מדובר בשלושים אלף או בפחות
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
מופעי השנאה והקריאות להשמדת מדינת ישראל גברו מאוד לאחר טבח שבת שמחת תורה    הקורבן הואשם בכל רעות העולם ונשיאות שלוש האוניברסיטאות סברו כי מתקפות השנאה נגד היהודים בקמפוסים חוסות תח...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il