|   15:07:40
דלג
  יוסי עבדי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

פקודת הנזיקין: מזיקים "יחד ולחוד"

סעיף 11 לפקודת הנזיקין: מבט פסיקתי להלכת "יחד ולחוד" בהנחה וניזוק מגיע לפשרה עם אחד המעוולים, האם נדרש הוא לתבוע את האחרים רק בגין חלקם היחסי בנזק?
24/03/2009  |   יוסי עבדי   |   מאמרים   |   תגובות
ישנם נזקים אשר נגרמו על ידי מספר מעוולים [צילום: AP]

ראובן ניזוק על-רקע מעשיהם של ארבעה מעוולים שונים. לאחר כשנתיים ימים של משא-ומתן אינטנסיבי עם אחד המעוולים, הגיע עמם להסכם פשרה. עתה, הוא רוצה לתבוע את השלושה הנותרים אשר סירבו להתפשר, ופועל מכח סעיף 11 לפקודת הנזיקין, לפיו ניתן לתבוע את המעוולים, יחד ולחוד, בגין מלוא הנזק. מהי אפוא הלכת בית המשפט בעניין? האם יש לתבוע את שלושת המעוולים הנותרים רק על חלקם היחסי בנזק?

פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
11. מעוולים יחד

היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.


ככלל, המקרים הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד, סווגו בפסיקה לשלוש קטגוריות: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. המעוולים משני הסוגים הראשונים יחויבו בפיצויים על מלוא הנזק, ביחד ולחוד1; ואילו המעוולים מהסוג השלישי יחויבו בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד (ד"נ 15/88 מלך נ' קורהויזר, פ"ד מד(2) 89, 97 (1990) (להלן: "פרשת מלך"); ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82 (2004)).

"מעוולים במשותף" הוגדרו כדלקמן על-ידי הנשיא שמגר, בע"א 22/75, כפי שהובאו בפרשת מלך, עמ' 98):

"א. מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת, היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת. ב. שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים למעשה העוולה, על-ידי הפרתה של החובה האמורה. ג. המעוול ומי שנושא באחריות שלוחית לעוולתו של המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה".

על-פי ההלכה, הניזוק רשאי לתבוע את מלוא הנזק מכל המזיקים בתביעה אחת, או לתבוע את הנזק בשלמותו מכל אחד מהם בנפרד, מבלי לתובע את יתר המזיקים (ראו: י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין, דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (ג' טדסקי - עורך), תשל"ז, 486-487).

חלוקת האחריות בין המזיקים הנה חלוקה פנימית שאין לה נפקות כלפי הניזוק, והיא משפיעה רק על חלוקת הפיצויים בינם לבין עצמם (ד"נ 21/61 קמר נ' שריקי, פ"ד טז 2604; ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז""ל (טרם פורסם, 7.6.07)).

משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.5.2006 ; ראו: עניין מלך, 112-109, 115; ע"א 22/75 אדרי נ' עזיזיאן, פ"ד ל(1) 701; ע"א 594/82 טל (ולטמן) נ' עזבון המנוח אברהם פרנקל ז"ל, פ"ד מ(1) 64, 67; ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 83-82 (2004).

איתן ענבר, מתייחס בספרו "דיני נזיקין בראי ההלכה הפסוקה" (כרמל ספרות משפטית, 2002), בעמ' 227, למצב דברים בו הניזוק חותם על הסכם פשרה עם אחד המעוולים במשותף, ותובע את האחר בנפרד. על כך נאמר שם:

"בהעדרו של הסדר שיפוי בין המעוולים במשותף, קביעת מידת ההשתתפות בין מעוולים משותפים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, אינה אלא תוצאת לוואי מפסק-דין של חיוב שניתן לטובת התובע נגד כל אחד מן המעוולים. בהתאם לסעיף 83(ב) לפקודה, כל עוד לא גבה התובע שניזוק את נזקו בפועל, הרי שאין הסכם פשרה שנערך בין הניזוק ואחד מכמה מעוולים משותפים מפקיע את חיובם של האחרים, שאחריותם כלפיו היא ?U>ביחד ולחוד.

לפיכך, ניזוק שזכה בפסק דין נגד אחד מכמה מעוולים משותפים וגבה ממנו את מלוא הסכום שנפסק לו, פגה עילתו כלפי המעוולים האחרים, ובכך מתקיים הכלל שאדם אשר נפרע פיצויים בשל עוולה, לא ייפרע פיצויים נוספים בשל אותה עילה.

בהקשר זה יודגש כי אמנם הפקודה קובעת כי מעוולים יחד אחראים לנזק שגרמו ביחד ולחוד, באופן שכל אחד מהם אחראי כלפי הניזוק למלוא הנזק שנגרם, אך סעיף 83(א) לפקודה קבוע כי רשאי הניזוק להגיש תובענות נפרדות נגד המעוולים האמורים ופסק דין שניתן כנגד מעוול אחד אינו חוסם את הדרך להגיש תובענה נגד מעוול אחר. ואולם, סעיף 83(ב) לפקודה מסייע וקובע כי הניזוק לא יהיה זכאי לגבות יותר מאשר מלוא נזקו. נזק זה הוא סכום םהפיצוי שנפסק בפסק הדין הראשון.

כאמור, בנזיקין, לאור סעיף 83 לפקודה, ההלכה היא כי התובע רשאי לתבוע מהנתבע שלא הופטר את כל יתרת הנזק וכי הנתבע שהופטר חשוף לתביעת השתתפות מצד הנתבע האחר (ראו: ע"א 132/86 גו'רי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 555) (להלן: "פרשת ג'ורי").

אמנם הסדר משפטי זה זכה לביקורת בפרשת ג'ורי עצמה, שם הציעה השופטת מ' בן-פורת שינוי החוק, כך שהנתבע שהופטר ישוחרר מאחריות כפי מידת אשמו ולתובע תישמר זכותו כנגד הנתבעים האחראים בהתאם לאשמם. וכך היא כותבת:

"יחד עם זאת, ניתן עקרונית לגרוס גישה אחרת לפיה יוכל תובע בנזיקין להתפשר עם אחד המעוולים כדי לשחרר אותו ואותו בלבד מאחריותו כפי מידת אשמו לנזקיו של התובע. ברם, גישה כזאת מחייבת שינוי החוק וגם ניסוח חד-משמעי של הפשרה. אכן, אומדן מידת האשם אן שיעור דמי הנזק עשוי להיות שגוי, ובסיכון של דיוק אומדן זה חייב כנראה לשאת התובע, שכן זכאים הנתבעים האחרים לחזור על הנתבע ששוחרר על כל סכום בו יחוייבו הם מעבר לחלקם שלהם באשם....

אם החוק יגן על המזיק המתפשר מפני חזרה עליו תוך כדי שמירה על זכותו של הנפגע כנגד המזיקים האחרים בהתאם לאשמם, ימצא זה נהנה והאחרים לא חסרים. איני רואה כל הצדקה שהאחרים יהנו מהעובדה שאחד המזיקים (או יותר) התפשר ועקב כך שוחרר. רצוי לדעתי שהמחוקק יתן את דעתו על הבעיה ויעשה לפתרונה" (שם, בעמ' 562; ראו גם גלעד, בעמ' 794) .

חרף האמירה שלעיל, בפסק דינה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת ביניש, אשר ניתן בשנת 20072, הדגישה הנשיאה כי "הצעתה של השופטת מ' בן-פורת טרם זכתה להתייחסות המחוקק וההסדר בדיני הנזיקין נותר בעינו". לצד זאת, הנשיאה ביניש ציינה כי אכן ניתן לשקול את שינוי המדיניות, ככל הנוגע לתביעות ייצוגיות, וזאת - כאשר הושגה פשרה עם אחד הנתבעים. למען הסר ספק, התייחסותה שלהלן נוגעת אך ורק לתחום התובענות הייצוגיות, עמדה אשר באה לאור הייחוד המשפטי ומאפייניו בהתאם חוק תובענות ייצוגיות. וכך נכתב:

אולם ככל שהדברים נוגעים לתובענות ייצוגיות, העובדה שנערכה פשרה עם חלק מהנתבעים צריכה להילקח בחשבון בעת עיצוב משטר הפיצוי (במסגרת סעיף 20(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות). משטר של אחריות משותפת חושף את הנתבעים שלא התפשרו לחיוב במלוא הנזק שנגרם לקבוצה, בהפחתת סכומי הפשרה שקיבלו חברי הקבוצה. פירוש הדבר, כי הסיכון של פשרה בלתי ריאלית, שאינה משקפת את חלקם האמיתי של הנתבעים המתפשרים באחריות לנזק, נופל על כתפי הנתבע שאינו מתפשר. התובע הייצוגי, מצידו, היודע כי ממילא ייפרע מלוא הנזק (בהפחתת הסכום שהתקבל בפשרה) מנתבעים שאינם מתפרשים, אינו מתאמץ להגיע לפשרה ריאלית. משטר אחריות משותף מטיל, איפוא, סיכון רב על נתבע שאינו מתפרש, העלול בסופו של יום לשלם יותר מכפי חלקו לו נוהל המשפט עד תום מול כל הנתבעים. לטעמי, במצבים של פשרה חלקית יש להטיל, ככלל, את הסיכון של פשרה בלתי ריאלית על התובע, הן כיוזם הליך התובענה הייצוגית והן כצד לפשרה, ולא על נתבע המסרב להתפשר. הלחץ המופעל על נתבעים להתפשר בתובענות ייצוגיות הוא ממילא גדול, נוכח ההתדיינות המתישה והיקרה הצפויה לנתבע, ואין מקום להעצימו.

ובהמשך:
"ואולם, כאשר התביעה בניירות ערך נדונה בדרך של תובענה ייצוגית - ובפרט כאשר התובע הייצוגי התפשר עם חלק מן האחראים - אין מקום לדבוק בכלל האחריות ההדדית של "יחד ולחוד"... הניסיון הרב שנרכש בארצות-הברית בניהול תובענות ייצוגיות בניירות ערך מלמד כי משטר אחריות של "יחד ולחוד" מעורר בפועל קשיים ניכרים".

ניסיון נוסף לשינוי ההלכה, נדחה גם הוא בע"א (ירושלים) 9654/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מדינת ישראל - משרד הפנים ואח', תק-מח 2007(4), 2957 ,עמ' 2958 (2007). במקרה דנן, אשר הגיע כערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה החלטתו של בית משפט השלום אשר הגיע לכלל מסקנה, כי את ההלכה המשפטית בדבר האחריות המשותפת, יחד ולחוד, של מספר מעוולים כלפי הניזוק, יש לסייג ולצמצם, באופן שלא תחול על תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, וכל מזיק יחויב בשיפוי רק על-פי שיעור חלקו באחריות להתרחשות הנזק.

גם אם ההחלטה לצמצום נעשתה רק בחלק הצר והספציפי הנוגע לתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, ולא בבחינת הלכה למכלול שאלות נזיקין, הרי שהיא נדחתה באופן חד-משמעי על-ידי בית המשפט המחוזי. וכך כתב סגן הנשיא, השופט צ' סגל:

"עם-זאת, דעתי אינה כדעתו של בית משפט קמא לפיה בנסיבות העניין אין להחיל את הלכת עקרון ה"יחד ולחוד" - מסקנה הגודרת את תביעת המל"ל לתוואי צר ומוגבל הנוגס בשורשי רציונל תביעת השיבוב וחוטא לתכליתה..."

"...לא-זו-אף-זו, סיום התיק בפשרה בנסיבות האמורות מלמדנו, כי המשיבים לא ראו בעיזבונו של איתן פקטור משפטי ממשי ובר משקל שיש בו כדי לסייע בידם בהגנתם כנגד תביעת הניזוק, באופן האומר דרשני. ניתן אפוא להסיק, כי אליבא דמשיבים, סגורה וממצה היא רשימת המזיקים בפרשה (הנתבעים בבית משפט קמא), שכן אחרת היו פועלים בעניין..."

"...ודוק: המהלך הלוגי בו נקט בית משפט קמא לעיגון מסקנתו, לפיה אין להחיל את הלכת ה"ביחד ולחוד" בנסיבות העניין, אינו תקף".

ובהמשך הוחלט:

משכך, פיצוי הניזוק במסגרת הסדר פשרה אינו רלוונטי להחלת הלכת ה"ביחד ולחוד", שכן זה מבטא מפגש רצונות והסכמות קונטינגנטי, היינו: בלתי הכרחי, נתון לרוח המקרה ולא דין מחייב. תהא החלטתו של הניזוק לסיים תביעתו בפשרה אשר תהא - מוצלחת יותר או פחות - אין בה, אפוא, כדי לחייב או להגביל המל"ל עת יפעל למימוש זכויותיו בדין...

בערבו של יום, לא נמצאה אפוא כל סיבה שלא להחיל הלכת עקרון ה"ביחד ולחוד" בתביעת השיבוב של המל"ל.

הנה כי כן, הכלל הוא כי הניזוק רשאי לתבוע את מלוא הנזק מכל המזיקים בתביעה אחת, או לתבוע את הנזק בשלמותו מכל אחד מהם בנפרד, מבלי לתובע את יתר המזיקים. חלוקת האחריות בין המזיקים הנה חלוקה פנימית שאין לה נפקות כלפי הניזוק, והיא משפיעה רק על חלוקת הפיצויים בינם לבין עצמם3. בפסיקה נאמר מפורשות כי כל שינוי, גם אם ראוי הוא, הרי שחייב להיות מכוח חיקוק, ובאין שינוי פקודת הנזיקין, ההלכה המוכרת, היא גם ההלכה הקובעת היום.

נוסחה של פקודת הנהזיקין באשר למעוולים יחד ולחוד

83. תביעה ושיפוי במעוולים יחד

(א) סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.
(ב) הוגשו בשל נזק אחד על-ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו, בן זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן אחר - סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן בה פסק דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות, אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו בסעיף 82 ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לעניין סעיף קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו פוסקים אילולא סעיף 82.

84. שיפוי בין מעוולים

(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.
(ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על-פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא.

מקורות

1. ע"א 878/06 דב טרויהפט ע"א 878/06 נ' דוד עטיה ע"א 878/06, תק-על 2009(1), 228 , 245 (2009).
2. ע"א 345/03 דן רייכרט המערער בע"א 345/03, נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל המשיבים, תק-על 2007(2), 3367 ,עמ' 3405 (2007).
3. ת"א (נצרת) 1978-03 ניבה גוטמן ואח' נ' צוק מנרה בע"מ ואח', תק-של 2008(3), 7664 ,עמ' 7666.

תאריך:  24/03/2009   |   עודכן:  24/03/2009
יוסי עבדי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פקודת הנזיקין: מזיקים "יחד ולחוד"
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחר ניתוק פורמלי של 43 שנה, הכריז הנשיא סרקוזי על שובה של צרפת כחברה בפיקוד הצבאי המשותף של נאט"ו. הכרזה זו לוותה, כצפוי, במחאה פוליטית, והיא עדיין טעונה אישור של שני בתי הנבחרים של צרפת, אך אין ספק כי מבחינת סרקוזי יש כאן מחווה מעניינת שאולי גם תמריץ התפתחות משמעותית יותר של מסגרת ביטחון והגנה אירופית משותפת (מסגרת שמנסים להקים אותה כבר מ–1999 ללא הצלחה יתרה).
24/03/2009  |  ד"ר שלמה פרלה  |   מאמרים
על-פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.”
24/03/2009  |  טל רבינוביץ'  |   מאמרים
לאותם אלו שאינם בקיאים ברזי שוק ההון והבורסה, אז הצבע הירוק מסמל עליות בשוק המניות, והצבע האדום מסמל על ירידות בשוק המניות. לאחר שליטה של הפועל בתקופה של השנה האחרונה, הווה אומר בורסה צבועה אדום – ירידות, פתאום רואים המשקיעים קצת מכבי, הווה אומר בורסה צבועה ירוק - עליות, ותוהים כיצד להגיב. המשקיע האגדי וורן באפט, שבעצמו מחק כמה מיליארדים טובים במשבר הנוכחי בשווקים הפיננסים, אמר פעם משפט חכם: "כשכולם חמדנים - מכור, כשכולם פחדנים - קנה". אני באופן אישי הייתי מוסיף חכמה קטנה שמוסיפה ערך נוסף לזה של מר באפט, ואביא אותה כאן באמצעות סיפור ממנו ניתן יהיה ללמוד על אותו ערך מוסף.
24/03/2009  |  גיא חזן  |   מאמרים
לא רק ילדים אוהבים לשחק. גם מבוגרים. בעידן המחשב יש אצלם, עדיין, עדנה למשחקים של פעם. הם אינם מתוחכמים כמו אלה של היום, ואת מקומם של השלט והסוללות תופסים בהם הקלף והקובייה.
24/03/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
אהוד ברק אינו הפוליטיקאי הבכיר הראשון המגיע משורות צה"ל ומן הסתם גם לא האחרון. שלושה מראשי ממשלות ישראל היו אלופים או רבי-אלופים: יצחק רבין, אריאל שרון ואהוד ברק. שרי הביטחון שהיו קצינים בכירים - מי יספרם. וכך, ככל שאנו יורדים בסולם הדרגות הפוליטי, נמצא עוד ועוד קצינים לשעבר.
24/03/2009  |  איתמר לוין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
[צילום: AP]
ד"ר רפאל בוכניק-חן
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך?    מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטו...
יואב קיש
יואב קיש
אין אפילו אחד מכל המרואיינים בכתבה שהיה איתי בקשר ב-20 השנים האחרונות, וכולם מרואיינים מטעם. כולל "הטייס" שהוא פעיל במחאה שאף הודיע שהוא מסרב לשרת ומעולם לא היה חבר שלי ולא היה אית...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il