חקירתם של החשודים ברצח בכפר דומא נעשתה לא רק לגבי אירועי העבר, אלא גם ובעיקר כדי למנוע פיגועים עתידיים - מגלה (יום א', 3.4.16) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
רז נזרי. בדברו בכנס לשכת עורכי הדין הוסיף נזרי, כי שאלת קבילות הודאותיהם של הנאשמים תידון בבית המשפט.
לדברי נזרי, בהקשר זה התנהל קמפיין ציבורי אשר הציג טענות נגד החקירה, אשר למעשה לא היו ולא נבראו. "חקירת שב"כ היא לא פיקניק. זו חקירה קשה ביותר, אך גם בה יש דברים אינם נעשים", הוסיף. "אנחנו בייעוץ המשפטי לא מהאו"ם; אנחנו צריכים לתת למדינה את הכלים להילחם בטרור. מצד שני, אנחנו שומרי סף ולא נילחם בטרור כמו שנעשה בחלק מהשכונה שסביבנו".
לדברי נזרי, "מעצר מינהלי הוא הכרח בל יגונה והוא מציל נפשות, פשוטו כמשמעו. לעיתים המקורות הם מודיעיניים, וחשיפתם תשרוף אותם, וכך לא נוכל למנוע את הפיגוע הבא ומקורות יחששו לעבוד עם המדינה. שמישהו ימצא את החלופה הראויה".
נזרי הדגיש: "מעצר מינהלי אינו דבר מבורך וראוי, כי כמשפטנים אנחנו מאמינים בניהול הליך הוגן כאשר האדם רואה את כל הראיות נגדו. בנוסף לכך, מאסר יכול להיות למספר שנים, בעוד מעצרים מינהליים הם לתקופות של מספר חודשים, וככל שעובר הזמן - קשה יותר להאריך אותו".
נזרי ציין, כי מעצר מינהלי אינו עונש אלא כלי מניעתי שנועד להציל חיים, כפי שקבע מספר פעמים בית המשפט העליון. מעצרים אלו נבחנים בידי הדרגים הבכירים של הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה, שלא פעם מסרבים לאשר אותם, וכל הליך כזה מחייב את אישור בית המשפט - הוסיף. "רק כאשר יש מידע קונקרטי שמציל חיי אדם, משתמשים בו". עוד ציין נזרי, כי אותו מידע יכול להצדיק מעצר מינהלי בתקופה רגישה יותר מאשר בתקופה שקטה יותר.
ח"כ
בצלאל סמוטריץ' הגיב: "לא נולד השופט שיקבל מזוודה או שתיים של חומר חסוי, ישקע בו ויחליט בניגוד לדעת השב"כ. הבקרה המשפטית היא פארסה". לטענתו, צריך להיות הבדל בין יהודים לפלשתינים בנושא זה, משום שטרור יהודי הוא פשיעה פלילית, בעוד הטרור הפלשתיני הוא מלחמה. נזרי הגיב: "אנחנו לא עושים את האבחנה הזאת בין טרור יהודי לטרור ערבי".
ח"כ אוסמה סעדי טען, כי קיימים מעצרים מינהליים שרירותיים של ערבים. לדעת ח"כ
אלעזר שטרן, "טרור הוא טרור, ויש להחמיר יותר עם טרוריסטים יהודים". הוא אמר, כי יש לו אמון במערכת השיפוטית, שמהווה ערובה לכך שהשימוש במעצרים המינהליים נעשה בצורה ראויה.
ראש חטיבת התביעות במשטרה, תת-ניצב לילי באומהקר, גילתה, כי קצינים בכירים במשטרה הציעו להשתמש במעצרים מינהליים כאשר התחולל גל של "טרור פלילי". היא סירבה לומר מהי דעתה האישית בנוגע להגבלת תקופת המעצר המינהלי, בציינה שאינה יכולה לעשות זאת כאשר היא במדים.
סגן מנהל מחלקת הבג"צים, ענר הלמן, הסביר שיש יותר עצורים מינהליים ערבים משום שיש יותר טרור ערבי. הוא ציין, כי בשנה שעברה היו 430 עתירות לבג"ץ בנוגע למעצרים מינהליים, כמות שיצרה אצל שופטי בית המשפט העליון ניסיון וידע המאפשרים להם לבחון את הראיות.