שיחת טלפון קצרה של נוחי דנקנר הספיקה לבכיר בבנק הבינלאומי כדי להעניק לאיתי שטרום אשראי של 15 מיליון שקל, בניגוד לנוהלי הבנק. כך קובע (יום ב', 4.7.16) השופט חאלד כבוב, בפסק הדין בו הרשיע את דנקנר ושטרום בהרצת מניות אי.די.בי.

ב-21.2.12 - יום קריטי להנפקת אי.די.בי - נחסם קו האשראי של חברת ISP של שטרום בבינלאומי, לאחר שהשקיע 3.2 מיליון שקל ברכישת מניות הקונצרן. הוא ביקש לקבל עוד 15 מיליון שקל לאותה מטרה, ונענה בשלילה.

שטרום פנה לניצה זעפרני, מנהלת מחלקת שוק ההון בסניף המרכזי של הבינלאומי, היא דחתה אותו והציעה שיפנה לאילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק. זעפרני הקדימה והתקשרה לבצרי, שאמר לה שכלל אינו מכיר את שטרום, ועדכנה אותו על השיחה שהוא צפוי לקבל. בצררי אמר באותה שיחה, שלא ניתן יהיה לתת לשטרום את האשראי בלא בטחונות של 6-5 מיליון שקל.

דנקנר התקשר אחרי עשר דקות

"תגובתה של זעפרני, שהכירה את חשבון ISP וליוותה אותו, מגלמת את עמדתה האותנטית בזמן אמת לפיה לא ניתן יהיה לאשר את בקשתו של שטרום, וזאת כפי שציינה מכמה טעמים: אין בחשבון די הון עצמי, האשראי נדרש ליותר מיום עבודה אחד, בנוסף, בניגוד לנהלי הבנק אין בטוחות לאשראי", אומר כבוב.

שטרום שוחח עם בצרי בשעה 12:49 במשך דקה. בשעה 12:58 התקשר דנקנר לבצרי. האחרון תיאר את השיחה בחקירתו ברשות ניירות ערך: "השיחה איתו הייתה מאוד קצרה: הוא אמר לי שיש בקשת אשראי באחד הסניפים של הבינלאומי. הוא אמר לי שזה של ISP או של שטרום. אחד מהשניים, בטוח. הוא אמר לי שהכסף הזה יחזור והאשראי ייפרע. הוא לא אמר: אני אפרע את האשראי. האשראי הזה אושר על-ידי בלבד ולא עירבתי אף אחד בנושא".

על כך אומר כבוב: "אישור האשראי היה חריג ושלא על-פי הנהלים המפורטים והמוסדרים של הבנק. מדיניות האשראי של הבנק הבינלאומי ללקוחות פעילי שוק ההון הינו מנגנון שכולל נוהל מפורט הכולל בין היתר התייחסות להיכרות עם הלקוח טרם הגשת בקשת האשראי לועדות אשראי, שיעורי הישענות על בטחונות אשר נבחנים לסוג נייר הערך בו משקיע הלקוח (בחלוקה על-פי המדד בו הוא נסחר), כאשר מפורטת בנפרד אף דרישת הבטחונות עבור פעילות תוך יומית אשר לאור הסיכון הגבוהה יותר שיש בה דורשת בטחונות גבוהים יותר.

"בצרי העיד, כי מדיניות מתן האשראי של הבנק אינה חלה עליו, כי הוא מאמין ללקוחות אמינים, שלא הונו אותו, וסומך על הבנתו את לקוחותיו שאין זו דרכם 'לעבוד' על הבנק ולכן נוטה לאשר בקשות אשראי בהסתמך על שיחתו עם הלקוח, שטרום בענייננו, שהצהיר בדבר הונו האישי, נכסים שיש בבעלותו ועיסוקו בשוק ההון. יודגש, כי בצרי לא בדק את היסטוריית מניית אי.די.בי או את מצבה בשוק, ויותר מכך - אף לא בדק את טענת שטרום שיש לו כספים אישיים בשווייץ או בסניף אחר, חרף העדר היכרות מוקדמת שלו עם שטרום.

"כל האישור האמור נעשה ללא תיעוד. לא נתקבל לכך כל אישור בכתב, או הנחיה בכתב. זעפרני קיבלה הוראה טלפונית לאשר ל-ISP אשראי בסך של 15 מיליון שקל, כאשר זעפרני אף לא מצאה לנכון לשאול את הממונים עליה מה היו השיקולים לאישור בקשת שטרום בניגוד למדיניות האשראי של הבנק.

"עם אישור מתן האשראי ניהלה זעפרני שיחה עם קודמה בתפקיד בה הגדירה את האישור כ'קומבינה', תגובתה האמיתית והכנה של זעפרני בזמן אמת לדברים, היא הנותנת בדבר הקשר בין שיחתו של דנקנר עם בצרי לבין החלטתו לאשר את קו האשראי".

שיחה חריגה מטייקון

לבסוף אומר כבוב: "אין ספק שלשיחתו של דנקנר היה משקל מכריע באישור האשראי ולו בשל מעמדו של דנקנר בתקופה הרלוונטית. כפי שמסר בצרי עצמו בהודעתו: 'טייקונים לא פנו אלי כדי לתת המלצה על מישהו. זה היה חריג ובגלל זה אני זוכר את השיחה'".

והוא מסכם: "מצאתי לדחות את גרסתו של בצרי לפיה היה מאשר את מתן האשראי אף לולא שיחתו עם דנקנר, וכי זו היוותה חיזוק בלבד. סבורני, כי מעורבותו של דנקנר בבקשת האשראי אכן סייעה לאישורה על-ידי בצרי. אף שאינני פוסל כי החלטתו של בצרי לאשר את האשראי על-פי שיקול דעת הייתה בתחום סמכותו, אין להתעלם מהעובדות לפיהן מדובר בבקשה מצד משקיע אשר לא היה מוכר לבצרי, שאין בידי החברה שבבעלותו אלא הון עצמי של 850,000 ש"ח, בעוד שמבוקש קו אשראי של מיליוני שקלים להשקיע במניה יחידה המצויה במגמת ירידה בשוק, המבקש העיד על הונו העצמי בשיחה טלפונית כאשר לא נבדקו נתוניו והרקע שלו ולא נדרשו הוכחות לנתונים אשר מסר בעל פה, והכל ללא צורך בהעמדת בטוחות או ערבות עצמית מטעמו - סימן שאלה גדול מתנוסס מעל השאלה האם בנקים נוטים היו לאשר בקשה דומה לכל מאן דהוא, וזאת עוד בטרם אתייחס לעמדתה הנחרצת של זעפרני לדחיית הבקשה על הסף בהיותה נוגדת לחלוטין את מדיניות הבנק ונוהלי העבודה".