|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תשע-עשרה שנים לאחר שאומה שלמה נישאה על משק כנפי ההיסטוריה במבצע שלמה - שהיה לגאוות עם ישראל - קשה לחזות בגזענים רעי-לב המבקשים לפגוע בעמל כפינו ● דני בז, מפקד ההכשרה לכוחות המיוחדים של אתיופיה, במאמר כואב
|
|
יהודים נגד יהודים? עד לאן הגענו?! [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| העולם עצר את נשימתו מתדהמה לנוכח מחויבותה וערכיותה המוסרית העצומה של מדינת ישראל ובעיקר למראה האחדות הלאומית האסטרטגית, חד-משמעית, שהפגין העולם היהודי במאמץ הכללי | |
|
|
|
|
חודשים מספר לפני תחילתו של 'מבצע שלמה' ההיסטורי, להעלאת אחינו היהודים מאתיופיה, נפלה בידי הזכות הגדולה לקחת חלק בהיסטוריה המדהימה שרשמה מדינת ישראל, לתפארת העם היהודי כולו (ראה: "הקשר האפריקני", מאת: דני בז בהוצאת משרד הביטחון-2005). הייתי אז מפקד ההכשרה לכוחות המיוחדים של אתיופיה ('הדיביזיה המוטסת), כחלק ממספר תנאים שהציב שליט אתיופיה דאז מנגיסטו היילה מאריאם ליציאת היהודים מארצו. כשותף סוד, ידעתי מהי מטרת המבצע המכין עליו הופקדתי, אך לא שיערתי בנפשי עד כמה עמוקה ורחבה תהיה המעורבות הישראלית במאמץ הלאומי להציל את יהדות אתיופיה.
רבות דובר במבצע שלמה והעולם עצר את נשימתו מתדהמה, לנוכח מחויבותה וערכיותה המוסרית העצומה של מדינת ישראל ובעיקר למראה האחדות הלאומית האסטרטגית, חד-משמעית, שהפגין העולם היהודי במאמץ הכללי. לזה ייקרא בין השאר יכולת הרתעה.
שיאים רבים נקבעו אז ונותרו שרירים וקיימים עד עצם היום הזה, אנדרטה לייחודו של עם הבחירה. שיאי הטסת כמות נוסעים למטוס, מענה לבעיות מבצעיות בתעופה אזרחית, בנוסף למספר הגיחות שבוצעו על-ידי חיל-האוויר וחברת אל-על בפרק הזמן שארך המבצע, נרשמו בספר השיאים של 'גינס'. שיאי גבורה ודבקות במשימה תוך יצירתיות ישראלית יהודית חסרת תקדים, שעל חלקה עדיין מוטל מעטה כבד של סודיות, נרשמו במבצע ובמה שקדם לו, ודף מפואר נכתב בדברי הימים של שיבת ציון המודרנית. אומה שלמה נישאה על משק כנפי ההיסטוריה.
|
|
אל תאמר פתח תקוה, אמור סגור תקווה
|
|
|
| האם לשם כך עלו אחינו מאתיופיה, על-מנת לחיות בגטאות ארץ-ישראלים, חשופים לביטויים גזענים ולדחייה חברתית, רק בשל מוצאם וצבע עורם? | |
|
|
|
החברה הישראלית, היודעת שנאה וניכור בינלאומי מה הם, לא הפנימה ולא למדה דבר, ואת השנוא עליה היא עושה לאזרחיה.
מי היה מעלה על דעתו במהלך 'מבצע שלמה', שבתחילת שנת הלימודים 2009 יופיעו גילויי גזענות מחפירים בבתי ספר בעיר פתח-תקווה ושמערכת החינוך תאפשר קיומן של כיתות 'גטו' מיוחדות המיועדות רק לילדים אתיופים? היכן "האינטגרציה המפוארת" עליה הייתה גאוות משרד החינוך?
הסכמי פשרה בעניין הילדים האתיופים, יממה אחת בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים? שומו שמים! הלזאת ייקרא "פתח תקוה"? לא אחי, לא פתח ולא תקווה, כי אם "סגור תקווה".
האם לשם כך עלו אחינו מאתיופיה, על-מנת לחיות בגטאות ארץ-ישראלים, חשופים לביטויים גזענים ולדחייה חברתית, רק בשל מוצאם וצבע עורם? מה לעזאזל השתבש ברוחו ובאחדותו של עם ישראל?
|
|
| תשע עשרה שנה חלפו מאז אותם ימים גדולים של תקווה וגאווה לאומית, והשבר הנורא של בגידת עמנו באחינו האתיופים, מעיק על הלב וכבד מנשוא | |
|
|
|
קשה לתאר במילים את הרגשת השליחות האדירה, שמילאה את לבי בעת ההיא וקרוב לוודאי את לב כל המשתתפים במבצע ובכל מה שקדם לו, אך קשה יותר הוא מפח הנפש והאכזבה העמוקה למראה פרי עמל כפינו ההופך לפרי באושים, בידי גזענים רעי לב, שבמעשיהם פוגעים באהבת התורה של כל בית ישראל.
תשע עשרה שנה חלפו מאז אותם ימים גדולים של תקווה וגאווה לאומית, והשבר הנורא של בגידת עמנו באחינו האתיופים, מעיק על הלב וכבד מנשוא.
תשע עשרה שנה חלפו מאז נתן מנחם בגין ז"ל את הפקודה: 'הביאו לי את יהודי אתיופיה' ודומה שכל ההשקעה האדירה הייתה לשווא. החברה הישראלית הפנתה עורף לאחיה האתיופים וחמור מכך, נשכחה על-ידי המדינה שעשתה רבות להביאם, והיום אינה עומדת במשימת קליטתם, עליה התחייבה.
|
|
| האם רק גופם החי של העולים מאתיופיה חשוב למדינת ישראל ביחידות הלוחמות של צה"ל, בהינתן פקודת ההסתערות מול אש האויב הקם לכלותנו? | |
|
|
|
איך ייתכן שבארץ ישראל ישנן כה מעט ערים ועיריות הקולטות את בני העדה האתיופית, והשאר נמנעות ומתחמקות מלהשתתף במשימת הקליטה ואינן נענשות על-ידי הממסד, המעדיף שקט תעשייתי ומדיניות של עצימת עין. אלמלא הייתה התקשורת חושפת את הפרשה, מי יודע, ייתכן שהילדים האתיופים היו נותרים מחוץ למערכת החינוך של המדינה המחשיבה עצמה למדינה נאורה.
ובעת צרה ומצוקה ראו מנין באה הישועה, ממתיישבי השומרון. אנשי הציונות הדתית, המכונים לעיתים בזלזול "מתנחלים", הם שמיהרו להציע עזרה בקליטת העולים לבתי הספר שלהם. הם היודעים אחווה מהי, הם המקיימים הלכה למעשה את מצוות "ואהבת לרעך כמוך". הם ההולכים בדרכי הארץ, להם גם דרך ארץ. פתח התקווה נמצא בידיהם ובמעשיהם, למען הארץ וכל יושביה ובתוכם גם האתיופים.
האם רק גופם החי של העולים מאתיופיה חשוב למדינת ישראל ביחידות הלוחמות של צה"ל, בהינתן פקודת ההסתערות מול אש האויב הקם לכלותנו? האם רק במותם טובים הם לנו?
דמעות חונקות את גרוני ולא מצדקנות או מרגשנות, אלא מזעם כמעט בלתי נשלט למראה החברה הישראלית הגזענית ברובה, היורדת מנכסיה הערכיים והמוסריים מיום ליום. ילדי עובדים זרים רוצה המדינה לקלוט ואפילו בבניה ובבנותיה היהודים - עולי אתיופיה ורוסיה - היא אינה יודעת לטפל כהלכה.
אוי לבושה, אוי לחרפה, בגדנו באחינו האתיופים.
|
|
| תאריך:
|
01/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/09/2009
|
|
דני בז
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עידןסובול
|
2/09/09 08:10
|
|
|
|
2
|
|
אייל.ב
|
2/09/09 09:51
|
|
|
|
|
|
סיישל
|
2/09/09 11:14
|
|
|
|
3
|
|
מטאטא
|
2/09/09 19:10
|
|
|
|
4
|
|
דני בז
|
2/09/09 20:34
|
|
|
|
|
|
מטאטא
|
2/09/09 22:18
|
|
|
|
5
|
|
דני בז
|
3/09/09 00:25
|
|
|
|
6
|
|
בז נודד דיגיטלי
|
3/09/09 00:32
|
|
|
|
7
|
|
רפאל אלקבץ
|
3/09/09 00:43
|
|
|
|
8
|
|
humanape
|
3/09/09 11:06
|
|
חלמתי שחזרתי לביתי אחרי היעדרות ממושכת ושכן עוין החל ממרר את חיי: איים, גידף, שבר שמשות. השכנים טענו שבגללי אין שלום בשכונה ובאו אלי במשלחת. העניין הוא, הסבירו, שהשכן רוצה את אשתי והם, למען השלום, מציעים פתרונות פשרה - טריטוריאליים, פונקציונליים, ולתקופת המו"מ - הקפאת היחסים ביני לבינה. "השתגעתם?", התפרצתי עליהם, וגירשתי אותם מהבית. לעיתונאים שחיכו בחוץ "לפריצת דרך" דיווחו השכנים שאני "שונא שלום". הקיצותי בבהלה. שונא שלום? הלא רק אוהב אני את אשתי...
|
|
|
|
|
האחד בספטמבר יהיה תמיד תאריך היסטורי. אצל רבים הוא נקשר לסוף החופשה ותחילת שנת הלימודים. לאחרים הוא יום קשה. יום פלישת גרמניה הנאצית לפולין, מה שסימל את תחילת מלחמת העולם השנייה. השנה זה יוצא תאריך עגול, בדיוק 70 שנה.
|
|
|
|
|
הרמב"ם הוא הראשון שקבע כי על-ידי שינויים בחלוקת הדם באיברים השונים, הבאים כתוצאה מתחושות המשפיעות על הגוף, נוצרות ההשפעות על חלקי הגוף לטובת הבריאות או לרעתה חלילה. כלומר, ההרגשה הנפשית של האדם משפיעה על תנועת כלי הדם, המתכווצים או מתרחבים בהתאם לתחושותינו. בכך מושפעים איברי הגוף. הנה ידוע על אנשים הטוענים ש"מרוב לחץ קיבלו אולקוס", מרוב לחץ חלו בסכרת, מרוב לחץ, חלש ליבו. זה הכל בהשפעת כלי הדם בגופנו המושפעים מתחושות האדם: שמחה, עצב, כעס, אושר, רגיעה ועוד.
|
|
|
|
|
כמחצית משירותי הצבאי, סדיר וקבע, עשיתי בלבנון, בתקופת מלחמת של"ג. בימים ההם, של לפני למעלה מעשרים וחמש שנים, נהגתי לכתוב בלילות שירים ומכתמים, שרובם עסקו במלחמה ההיא ובהימצאותנו אז בתוך ארץ הארזים. באותה תקופה, למיטב זכרוני, הפכה לבנון מ"פריז של המזרח התיכון" ל"דרזדן של גרמניה". אז, כולם שנאו את כולם, כולם היו נגד כולם: שיעים נגד דרוזים, מרונים נגד סונים, לבנונים נגד סורים, מוסלמים נגד נוצרים, צד"ל נגד חיזבאללה (שהיה, למיטב זכרוני, בהתהוות ראשונית). אבל לכולם היה גם מכנה משותף אחד רחב: הם שנאו אותנו הישראלים, וזה מה שאיחד אותם אד הוק.
|
|
|
|
|
עיון אקראי במתרחש בינינו לבעלת בריתנו העיקרית, היא ארה"ב, מעלה תמונות עגומות של חוסה במוסד טיפולי סגור, המצטנף לו בפינתו כאשר ידיו מגוננות על ראשו וכולו מבועת מכל צליל ורעש מזדמן. בל נטעה, אנו הם אותו חוסה מצטנף. דומה שהפכנו לשק החבטות של הממשל האמריקני כאשר אנו ממתינים, רועדים בפינתנו לגזרה הבאה של שליטיה האמיתיים מעבר לים של מדינת ישראל "הריבונית". האם שאלנו עצמנו באם זוהי חובת המציאות? האם גולית הענק יכול לפסוע על פני דוד הקטן באין מושיע?
|
|
|
|
|
