הדוגמנית בר רפאלי תשלם מס בישראל על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהיו לה בחו"ל בשנים 2009 ו-2010. רפאלי טענה שהיא תושבת חוץ, אך שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין, קבע שהיא תושבת ישראל ולכן חייבת במס בארץ - בשיעור מירבי של 50%.

מדובר בהליך אזרחי שהתנהל במקביל לחקירה הפלילית נגד רפאלי וכמה מבני משפחתה. המדינה טוענת, כי רפאלי התחמקה ממס בשנים 2012-2009, תוך יצירת מצגי שווא כאילו מרכז חייה איננו בישראל. רפאלי ערערה על השומות שהוציאה לה רשות המיסים לשנים 2010-2009, אך בורנשטיין דחה את ערעורה.

קביעת מקום תושבותו של אדם - ומכאן גם המקום בו הוא חייב לשלם מיסים - היא מן המורכבות הנדונות בשנים האחרונות, לנוכח התרבות המקרים בהם ניתן להתגורר במספר מקומות בעולם. רשות המיסים ובתי המשפט קבעו שורה של מבחנים להכרעה בשאלה זו, כגון: דירה בבעלות, שהות רוב ימי השנה, חברות בארגונים וקהילות ומקום חינוך הילדים. התמונה הכוללת הנוצרת ממבחנים אלו, היא המכריעה לגבי מקום התושבות לצורכי מס.

רפאלי טענה, כי באותן שנים מרכז חייה היה בארה"ב, בין היתר כאשר הייתה בת זוגו של השחקן ליאונרדו דיקפריו. רשות המיסים טענה, כי מרכז חייה היה בישראל, וכי היא נעזרה בבני משפחתה כדי להסתיר עובדה זו - למשל, כאשר רשמה על שם אחיה את הדירה שרכשה בפרויקט yoo בצפון תל אביב. טענה אחרת של רשות המיסים הייתה, כי רפאלי חייבת במס על הכנסות שקיבלה בשווה כסף תמורת פרסום עקיף של מוצרים כגון מכוניות.

עדות לא אמינה של רפאלי

בורנשטיין מותח ביקורת על ההתנהלות של רפאלי ושל רשות המיסים סביב הסכם השומה עליו חתמו בשנת 2009, ואומר ששני הצדדים רצו לאפשר לעצמם לפרש אותו כרצונם. עם זאת, בשורה התחתונה קובע בורנשטיין, כי מדובר בהסכם נקודתי בלבד, אשר אינו מונע מהרשות להעלות דרישות לגבי שנים אחרות - במיוחד לנוכח העובדה, כי נראה שרפאלי הסתירה מידע חיוני בעת המו"מ שקדם לחתימתו.

לגבי מספר הימים בהם שהתה רפאלי בישראל בשנים שבמחלוקת אומר בורנשטיין, כי מדובר בממוצע בקרוב ל-150 יום בשנה - מספר שאינו מלמד על פרימת הקשר עם ישראל ועל "ביקורי מולדת" בלבד. בשנת 2010 היא אף שהתה בישראל מספר ימים המספיק לקבוע שכאן היה מקום מגוריה; ואילו מספר ימי השהייה ב-2009 מהווה אינדיקציה לכך שמרכז חייה היה בישראל.

מקום המגורים העיקרי של רפאלי בעת ביקוריה בארץ היה בית הוריה, והיא השתמשה כדיירת גם בדירה בפרויקט yoo שכאמור נשכרה פורמלית על שם אחיה, דור רפאלי. לעומת זאת, לא הוכח שביתו של דיקפריו בלוס אנג'לס היה אף הוא בית קבע שלה, בין היתר משום שדיקפריו או מי מטעמו לא הובאו להעיד על כך. בנוסף לכך, היא התאכסנה בשתי דירות נוספות בארה"ב, אך בשום מסמך לא רשמה את ביתו של דיקפריו כביתה והשניים אף הקפידו על הפרדה ממונית.

עוד דן בורנשטיין בשאלה, האם מערכת היחסים בין רפאלי לבין דיקפריו יצרה תא משפחתי מבחינתה, חלופי לזה של משפחתה בישראל - ותשובתו שלילית, שוב בין היתר משום שדיקפריו לא הובא לעדות. קשריה המשפחתיים והחברתיים המשמעותיים נשארו בישראל, כולל עם בני משפחתה וחברותיה הקרובות.

הנושא זה בו דן בורנשטיין הוא הזיקות הכלכליות של רפאלי. התמונה בנושא זה מעורפלת, הוא מעיר, משום שהכנסותיה של רפאלי עברו לחברות זרות, והייתה סתירה בינה לבין אמה בנוגע לתפקיד של ציפי רפאלי בהן - ניהול ממשי או ניהול אדמניסטרטיבי בלבד. אולם מאחר שאין חולק שהחברות נוהלו בידי ישראלים - בני משפחתה של רפאלי - הרי שיש לקבוע שהזיקה הכלכלית הממשית שלהן הייתה לישראל.

אינדיקציה נוספת אותה מציין בורנשטיין, היא שלרפאלי היו נכסים משמעותיים בישראל - המניות בחברות הזרות, כלי רכב ודירה בפרויקט בלו - לעומת העדרם בחו"ל. היא גם המשיכה להיות חברה בשירותי בריאות כללית והשתמשה בכרטיס אשראי ישראלי; בשתי נקודות אלו, מעיר בורנשטיין, מסרה רפאלי תשובות לא נכונות לרשות המיסים, וגרסתה בבית המשפט הייתה בלתי סבירה.

עוד הפנה בורנשטיין לכך שלרפאלי יש רק אזרחות ישראלית, ושבפני רשויות המס בארה"ב הצהירה שהיא תושבת ישראל. על עדותה בנושא זכה הוא אומר, כי אינו מאמין לטענותיה כאילו אינה זוכרת על מה חתמה. רפאלי לא שילמה מס בשום מדינה אחרת - מה שמחזק את הקביעה לפיה היא חייבת במס בישראל.

בורנשטיין דן גם בהכנסותיה של רפאלי מפרסום ויחסי ציבור, במיוחד כיסוי שכר הדירה שלה במגדל W ובפרויקט yoo בידי היזמים. הוא קובע, כי מדובר בהכנסה חייבת במס, משום שאין זה סביר שהיא קיבלה מתנת חינם, אלא שהציפייה הייתה להשתמש בשמה כדי לקדם את שני הפרויקטים.

ההשלכה על ההליך הפלילי

בינואר השנה זימנה הפרקליטות את רפאלי ואת הוריה, רפי רפאלי וציפי רפאלי, לשימוע בחשד להעלמת הכנסות בסך 29 מיליון שקל. לפי כתב החשדות, בשנים 2007-2006 הגישה בר רפאלי דוחות לפקיד השומה, בהם דיווחה שאינה תושבת ישראל ולא כללה בהם הכנסות שהפיקה מעבודותיה בחו"ל. בשנת 2009 נחתם הסכם פשרה ולפיו ישולם מס בישראל בגין מלוא הכנסותיה של בר רפאלי בארץ ובעולם, שהופקו בשנים 2007-2005. במסגרת זו הסתירו בר וציפי רפאלי מפקיד השומה הכנסות בסך 6 מיליון שקל.

בהמשך הקימה רפאלי חברות בחו"ל, פתחה חשבונות ברחבי העולם והכנסותיה הוזרמו אליהם. בדוחות המס ובהצהרת הון שהגישו החשודים הם הצהירו, כי אין לבר רפאלי הכנסה בישראל וכי היא תושבת חוץ. כאמור, היה זה כאשר היא הייתה בת זוגו של דיקפריו והמשפחה טענה שהשניים מתגוררים יחדיו בארה"ב.

לדברי הפרקליטות, בדיוני שומה לשנים 2012-2009 מסרו החשודים לפקיד השומה מידע כוזב והסתירו ממנו מידע רלוונטי, במטרה להסתיר את זיקותיה של בר רפאלי לישראל. במקביל הציגה בר רפאלי בפני רשויות המס בארה"ב מצגים הפוכים, לפיהם היא איננה תושבת ארה"ב אלא מתגוררת בישראל. ההכנסות לגביהן בוצעו פעולות ההסתרה עמדו על מיליוני שקלים לכל שנה בין 2009 ל-2012, ובסך-הכל - למעלה מ-23 מיליון שקל.

ההכרעה בתיק האזרחי אינה משליכה במישרין על התיק הפלילי, שכן רמת ההוכחה הדרושה בו היא רק בהסתברות של 51%, בעוד בתיק הפלילי יש להוכיח כוונה פלילית ודרושה הוכחה של מעבר לכל ספק סביר. עם זאת, ייתכן שההכרעה בתיק האזרחי תמריץ את בני משפחת רפאלי לנסות ולהגיע להסדר טיעון בתיק הפלילי, שכן הפסיקה קובעת שככלל יש להטיל עונשי מאסר ממשיים על העלמות מס - ודאי בהיקפים שמיוחסים לבני המשפחה.