בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
משפורסם ה"עליהום" על שרה נתניהו התמלאתי בחילה קלה להיבט אחד של מקצוע אהבתי - עיתונות ● צריך "לרדת" משרה, ומהר!
|
שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה. העיסוק באופייה מעיד על תת-רמה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
צריך לרדת מהסיפור על שרה נתניהו. ידעתי שהוא יגיע. אבל משהגיע, הוא עדיין ממלא אותי בחילה קלה להיבט אחד של מקצוע אהבתי - עיתונות. אני מתכוון לפלישה לא תמימה לביתו ומבצרו של הפוליטיקאי. צריך לרדת משרה - מפני שלעסוק באופייה של אשת ראש הממשלה וביחסה לעובדת בביתה, פירושו לרדת לרמה הירודה ביותר האפשרית של סיקור מדיני - וקצת למטה מזה. מפני שהנושא הקיומי המרכזי של חיינו והשאלה הגדולה בתחום המנהיגות - שיש או אין לנו - אינם בתחום הכפייתיות בנוהלי תיחזוק וניהול משק בית.
|
השאלות הן האם בנימין נתניהו יורה או לא יורה על פעולה ישראלית מול ההדק הגרעיני האירני לפני שיהיה מאוחר מדי - והאם בנימין נתניהו יוכל לרבע את המעגל, להפוך למציאות את נאום בר-אילן על שתי מדינות לשני עמים. אחת מהן - נטולת יכולת צבאית. כל זאת מבלי לפצוע אנושות את ההתיישבות היהודית בגדה המערבית ומבלי לחלק את ירושלים. הסיפור הגורלי והמכריע הזה מתמקד באישיותו ובמנהיגותו של בנימין נתניהו - לא ברעייתו. עוד פחות מכך ברכילות זעירה העוסקת במי מונה למה בלשכת ראש הממשלה. מי האיש שלה ומי האיש שלו.
|
גם אם אישי ציבור מוותרים ביודעין על זכותם לפרטיות מלאה בעלייה מרצון על הבימה הציבורית, וגם אם זכות הציבור לדעת מי האיש או האישה המבקש ומחפש את אור הזרקורים ומתיימר לחרוץ גורלות לשלום או למלחמה - עדיין עומדת להם הזכות לפרטיות - כמו לכל אדם. זכות מוגבלת לנבחרי ציבור - אך עמידה לפחות במתחם שבין האישה לילדים. אלא אם מדובר בחשיפה שיש בה ידע המשנה לחלוטין, משמעותית, את הערכת יכולת התפקוד של ראש הממשלה המכהן. סיפורי שרה והעוזרת אינם בליגה הזאת. הם עלולים לייצר תוצאה הפוכה לחלוטין מזאת שהתכוון לה צוות החושפים. מדובר ביכולתו של פוליטיקאי לשרוד מתקפה פולשנית בלב הבית. אם היא לא מחסלת אותו - היא מחזקת אותו. לפעמים היא מחסנת אותו.
|
במבחן ההישרדות והרצון לחזור ולהוביל - הישרדות גם בשנים של כפור אופוזיציוני וכשאין לך מה לחלק למקורבים - נתניהו הוא בעל יכולת מוכחת: שרד סיבוב אחד של מהלומות שכוונו אל מה שנתפש כחוליה החלשה שלו ואל כל חוליה אפשרית. הוא ישרוד גם את השני - אלא אם נלמד שהוא - לא רעייתו - כשלו ברגע של אמת. ובינתיים - כל מהלומה נוספת בשרה, מקדמת קדנציה נוספת לביבי. תחשבו על זה.
|
בהשוואה לאנשים טובים כמו אופיר ש"נשבר לו" ונגמר לנו הפז - והוא אכן היה התקווה הלבנה הסוציאל דמוקרטית של לא מעטים - אהוד ברק ו בנימין נתניהו עשו שניהם קאמבק נגד הזרם ומול תקשורת חסרת רחמים שטיפלה בהם לאורך שנים במינון ארס שיכול להרוג גם אנשים חזקים מאוד. אני שב וקורא על ברק וביבי ה"ישנים" שחזרו למתווה כשלים ידועים. זאת טעות באבחון מפני שחשיפה נמשכת למתקפת תקשורת כשהיא מתנהלת בכל כלי אפשרי - מייצרת חיסונים. פוליטיקאים בעלי סנטר זכוכית אינם עומדים בה בסיבוב הראשון. נשברים ונמלטים מן הסיבוב השני. הצמד שחזר בנחישות רבה לעוד סיבוב אחד לפחות, מיקם את עצמו במרכז המפה הפוליטית עם עודפי ניסיון מצטבר. נוצר ציר פוליטי עמיד לחשיפות ויומני עוזרות בית, סוכנות משק - ואף למעלה מזה.
|
אפילו המלחמה בין ידיעות אחרונות ומה שנותר מ מעריב לבין "ישראל היום", המגביר את תפוצתו - אינה מצדיקה שימוש בכל אמצעי ובכל כלי כדי להלום בראש הממשלה המכהן. "ישראל היום" הוא קול לגיטימי במפת התקשורת הישראלית - תורם ולא פוגם ברקמה הדמוקרטית החייבת בריבוי קולות. נכון גרס אחמד טיבי שהפך לרגע לאופוזיציונר ראשי ואחראי כשאמר שהוא היה רוצה להפיל את ראש הממשלה בכל רגע, גם היום וגם אתמול - אך הוא לא רוצה להפיל את אשת ראש הממשלה, והיא אינה יעד ואינה צריכה להיות מטרה לניגוח. מישהו בקדימה יכול לקבל אצלו שיעורים פרטיים, ולא בגיניקולוגיה.
|
|
תאריך:
|
26/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/01/2010
|
|
חיים שיבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גורמים בשמאל
|
26/01/10 14:11
|
|
בידיעה של העיתונאית מאיה שני - פעילי אל-קאעידה מגייסים בני נוער בשוודיה - התבשרנו כי בני נוער שוודיים מגייסים לאל-קאעידה. המשטרה השוודית מגלגלת עיניה למרום ואומרת: "אין ביכולתנו לעשות דבר". הווה אומר, שבשוודיה קמה ונרקמת לה התוכנית הבאה למגה-פיגוע, אך אין חוק שיכול לעצור את התופעה.
|
|
|
איש אחד הביט בראי, והבבואה שהוא ראה שם לא מצאה חן בעיניו. נתן האיש אגרוף למראה, ונפצע בכל גופו משברי הזכוכית.
|
|
|
ב-27 בינואר, לפני 65 שנים בדיוק, פרצו כוחות הצבא האדום לשערי מחנה המוות באושוויץ- בירקנאו. 7600 יהודים שכבו על דרגשי העץ, גוססים, ספק חיים, ואפילו כוח לשמוח על קץ הסיוט, סוף האימה, לא היה להם. חמש עשרה אלף מבני משפחותיהם שהיו עימם במחנה קפאו למוות בעת שהוצעדו רק תשעה ימים קודם לכן על-ידי הנאצים הנסוגים, תשושים, מורעבים וחולים במחלות קשות, בקור מקפיא ובשלג גבוה, ללא כסות מתאימה לעורם ב"מצעד המוות", הידוע לשמצה, מאושוויץ לתוככי פולין.
|
|
|
כמו בכל סרט טורקי, כל צד מנסה למשוך לכיוונו, והקולות הצורמים עולים מכל עבר.
|
|
|
אני מבקשת לשמש כאן פֶּה לאמי בת ה-89, לאישה הודית צעירה המתגוררת בביתה של אמי מזה כשנה, מטפלת בכל צרכיה וגם משמשת לה בת-לוויה, ולבסוף גם לעצמי.
|
|
|
|