|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"למה התורה ניתנה לעם ישראל דווקא במדבר"? - נשאלתי ע"י אחד משומעי לקחי הקבועים. "וכי לא היה כדאי, ואולי היה רצוי יותר לעכב את נתינת התורה ומסירתה לעם ישראל בארץ ישראל כעם ישראל כבר מגובש כעם ריבוני, חזק, איתן "ברוחו ובגופו" ובעל שלטון עצמי"? - הוספתי על שאלתו של השואל. אתמהה
|
תורת ישראל וסמליותה
וגם אומנה, "תורת ישראל" המסמלת יותר מכל את "המקור הנצחי" של החיות הרוחנית [בעיקר] של עם ישראל לדורותיו ניתנה באחד מן האירועים הגדולים, הנעלים והנשגבים ביותר בתולדותיו של המין האנושי בכלל ובתולדותיו של העם היהודי בפרט. היה זה ב"מעמד הר סיני". מעמד אדיר, קדוש, מרומם ומלא הוד כפי שמעידה עליו התורה בשני פרקים רצופים [שמות, פרקים י"ט - כ'], כדלקמן: "ויאמר ה' אל משה. הנה אנכי בא אליך בעב הענן... כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני...ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר. ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד...והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש...ויחרד כל ההר מאד...ויהי קול השופר הולך וחזק מאד. משה ידבר והאלוהים יעננו בקול".
מעמד הר סיני
יצחק גולדשלג במאמרו "מעמד הר סיני" שהתפרסם בספר "דורש לציון" [אסופת דברים לפרשיות השבוע ולמועדי ישראל לזכרו של ר' ברוך דובדבני ז"ל ובעריכתו של צבי קפלן, עמודים 322-321] כותב: "כאן נתרחש ונתחולל הפלא הגדול, המאורע הנשגב והמכריע שהטביע את חותמו על קורות [עם] ישראל לדורות עולם - התגלותו של בורא עולם ומתן תורתו לעמו, עם סגולתו. זו הייתה ההתוועדות רבת הרשמים וכבירת התוצאות בין ישראל ובין הקב"ה ותורתו, התוועדות שיצרה ברית עולם וקשרי נצח...שעת מתן תורה הביאה עימה את הגאולה ואת התמורה בנפשם של ישראל בכל אורחות חייהם, לשעה ולדורות... [ב]אותה שעה, נברא עמנו בריאה חדשה, יותר נעלה ויותר עמוקה. הכל בו נתחדש ונתקדש, נזדכך ונתעלה...באותו המעמד, נקבע והוטבע במטבע של קבע קלסתר פניו של עם ישראל, לדורות עולם. מעמד הר סיני עשה אותנו לעם והעמיד מחיצת עולם בין ישראל לעמים, בין עם עולם לבין אומות העולם...".
המדבר וסמליותו
תורה קדושה זו ניתנה לעם דווקא "במדבר" המסמל יותר מכל את "המקור הידוע" של אי חיות גשמית [בעיקר] שהרי המדבר הוא מקום של צחיחות, שממה, רוחות חמות ויבשות אשר נושבות בו תדיר. מקום שבד"כ יש בו לחות נמוכה, עננות מועטת, קרינת שמש רבה ושעור התאדות גבוה. ובעיקר, יש בו כמות משקעים קטנה שאינה מספיקה להתפתחות צמחייה טבעית רצופה ו/או גידולים חקלאיים, כמו גם, כמות מים דלה ביותר. החיים במדבר קשים, לא נוחים ואינם "צפיחית בדבש" כלל וכלל ואשר על כן, מעטים הם בני האדם המתגוררים דרך קבע במדבר. לסיכום ייאמר: המייצג והמסמל את המדבר הוא אנטיתזה למה שמייצג ומסמל את התורה. זאת ועוד. מבחינה טכנית, פרשת השבוע, פרשת "במדבר" המכילה קנ"ט פסוקים [וסימנך: קטן] והפותחת את החומש הרביעי שבתורתנו הקדושה, הגם שאין בה שום איזכור מצוותי, ברם היא כוללת מיגוון נושאים ועיניינים "מדבריים" [כמעט] תמיד תחול בצמידות ובסמיכות לחג השבועות, חג מתן תורתנו [עפ"י המסורת הנתונה בידינו]. וגם כאן, ניתן להוסיף תמיהה ושאלה לא פשוטה: האם רק יד המקרה הוא שזמן קריאת פרשת במדבר יחול תדיר בסמיכות לזמן חג מתן תורה?! האם קיים קשר גומלין או זיקה כלשהיא בין נתינתה של התורה לעם ישראל דווקא במדבר וקריאת פרשת במדבר בסמיכות לחג השבועות?!
קשר הגומלין בין תורת ישראל והמדבר
ונראה לנו לקבוע שאין זה יד המקרה גרידא. אדרבא! סמיכותם של שני זמנים חשובים אלה מלמדים על "זיקה רוחנית" ביניהם. נתינת התורה דווקא במדבר, כחודשיים לאחר שעם ישראל יצא ממצריים המסמלת תיעוב, זימה ו"שממה וצייה רוחניים" מוכיחה בעליל את ראייתו הנצחית והאין סופית של הקב"ה. המיזוג בין "המדבר" - מחד-גיסא ו"תורת ישראל" - מאידך-גיסא, באים ללמדנו שאין אלה "שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו". אמנם, שניהם ניגודים, אבל ניגודים המשלימים זה את זה. מיזוגם ושילובם באים ללמדנו על דפוסי התנהגות של ערכים נאצלים, כמו למשל: קטנות, נמיכות קומה, שפלות האדם, ענווה ועוד. התורה והמדבר אומנם עומדים "זה כנגד זה", אבל, לא בבחינת: "ולא קרב זה אל זה", אלא, בבחינת: "זה וזה, דברי אלוהים חיים".
"תורת ישראל" אומנם ניתנה במדבר לעם ישראל בחג השבועות, אולם היא משמשת גם כ"תורת היקום". תורת הקוסמוס. תורה גלובאלית. תורה של תבל ומלואו מפני שהיא היסוד המוסד שעליו מושתת העולם, כמאמרם [פסחים ס"ח:]: "אלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ". כמו-כן, יש להוסיף ולציין את דרשותיהם של חכמינו ז"ל בכמה דוכתי הקובעים שנתינת התורה דווקא במדבר ולא בארץ ישראל דווקא מלמדת באופן הנחרץ ביותר שהתורה נמצאת בכל מקום, בכל זמן נתון ולכל אדם. היא אינה מוגבלת ומתוחמת במקום מסויים ומוגדר ו/או לזמן מסויים ומוגדר ובוודאי ובוודאי לא למגזר מסויים של קבוצת אנשים [שחלקם אף רואים את עצמם כפטרוני התורה. וד"ל]. תורת ישראל היא במהותה היא "הלב הפועם" המזרים את "דם החיות הרוחנית והגשמית". היא חזות הכל ופסוקי המקרא אף מספרים לנו שבזכות התורה, הליכתו של עם ישראל במשך 40 שנות נדודים במדבר לא הושפעה כלל מן "התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים הקשים" שישנם למכביר במדבר כדכתיב [דברים ח', ב' - ד']: "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוהיך במדבר זה ארבעים שנה...ויאכילך את המן אשר לא ידעת...שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה, זה ארבעים שנה".
דווקא במקום של "יובש" וחוסר מים, התורה שנמשלה למים ניכרים בה "טריות", רלוונטיות ואקטואליה.
|
|
המאמר מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה והמיוחדת של זבולון גורני זצ"ל. זבולון היה אהוב ונאהב, צנוע, בעל חסד, ישר דרך אשר הקדיש את חייו לשיפור חייהם ולרווחתם של החרשים והאילמים בישראל ועקב כך הוכתר בתואר "האבא של החרשים והאילמים בישראל". זבולון עלה בסערה השמיימה בקיצור ימים ושנים "כי נצחו אראלים את מצוקים ונשבה ארון הקודש". תנצב"ה
|
|
| תאריך:
|
14/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2010
|
|
מוטי גולן
|
|
|
ייחודו של עם ישראל כעם, לאום ודת, אין לו אח ורע בעולם, כמאמר בלעם שאִבחן את התופעה במילים: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". גם הוויכוח הפנימי בתוך עם ישראל, בין האוניברסליסטים לבין המתבדלים, עתיק כדברי ימי העם העברי. לפני הכניסה לארץ התפרץ הוויכוח בין המתערים במקום, הנצמדים לבעל-פעור, ובין שומרי הייחוד ובהם פנחס הכהן שהרג את המתבולל הראשי. אלף ושלוש מאות שנה מאוחר יותר גרם הוויכוח בין המתייוונים (ופטרוניהם מאנטיוכיה) לבין שומרי הגחלת למרד החשמונאים. בימינו מתבטא הוויכוח, בין השאר, בין האוניברסליסטים המורידים את התנ"ך לדרגת אגדה שבטית שנוצרה בידי כותבים מאוחרים כדי להצדיק את המצאת העם היהודי, לבין הרואים בתנ"ך היסטוריה נאמנה לאמת ההיסטורית.
|
|
|
|
|
כדי לדעת למה לצפות מן השיחות העקיפות בין ישראל והפלשתינים, כל שיש לעשות הוא לצפות בסרט "גולדפינגר" משנת 1964 מסדרת ג'יימס בונד. באחת התמונות בסרט קושר גולדפינגר את בונד לשולחן שמעליו נעה קרן לייזר, החותכת לאיטה את השולחן לשני חצאים בין רגליו של בונד. כאשר מתקרבת הקרן לתחתית גוו של בונד, הוא שואל את גולדפינגר: "האם אתה מצפה שאדבר?" . "לא, מר בונד", עונה לו גולדפינגר, "אני מצפה שתמות".
|
|
|
|
|
במשך שלושים שנה סבלו תושבי שכונת התקווה את הנוכחות של קבוצה שונה, זרה ומוזרה, שחוקיה ודתיה שונים - משפחת רצון. דומה כי קבוצה (משפחה? אולי שבט או כת?) זו קיבלה על עצמה - "להכעיס" - למרוד, לבעוט ולכפור בכל מערכת נורמטיבית מקובלת. אורח חייה הקיצוני עמד בסתירה מוחלטת לא רק לאורח החיים היהודי המתקדם שלאור חרם דרבינו גרשום אוסר על גבר להינשא ליותר מאשה אחת, אלא אף בסתירה לאורח החיים המערבי המודרני שרואה תא משפחתי שמכיל יותר מפרט אחד מכל מין כדבר פסול.
|
|
|
|
|
שלום שמחון? "הוא נורא נחמד", כך אומרים יריבים, מתחרים, כפופים. גם אלה שנלחמו בו והנחמדות הזאת הייתה להם מכשול קשה. שר החקלאות הוא "כוכב" דוח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי השבוע, ומרואיין מרכזי בתקשורת בימים רביעי וחמישי - הוא או "מקורביו" תוקפים, מצטדקים, מנגחים, מורחים, מזלזלים, מספרים סיפור על "כשל טכני" זעיר, "איחור קל", לא חשוב.
|
|
|
|
|
הראיון שנתן תא"ל זכאי - לעיתון מעריב (7.5.10), ובו מביע את תפישת עולמו הערכי מוסרי לגבי צה"ל, מפקדיו, מנהיגיו בעת השירות הצבאי ואחריהם, ראוי לקריאה, לעיון ולוויכוח ציבורי ערכי.
|
|
|
|
|
