מתברר שבאוניברסיטאות בארץ, רק בעלי האונה השמאלית המפותחת במוח, הם מועמדים לגיטימיים לקידום ולקבלת מלגות מחקר. מרצה ימני, מבריק ומצליח - נפסל, נדחק החוצה, בשל פגם מולד באונה הימנית או בשל דעות לאומיות שלא תואמות את האג'נדה השמאלית.
הגיעה העת לטלטל את האקדמיה, את האוניברסיטאות, לעשות רפורמה לא רק בתכנים אלא גם ואולי בעיקר בתפישה הלאומית, שהאוניברסיטאות שייכות למדינה, לכל העם ולא רק למיליה השמאלני, שמנסה לאמץ לעצמו את כל החכמה, האינטליגנציה והרעיונות האוניברסאליים - המובילים אותם לשים את המדינה, קידומה שאיפותיה ובטחונה במקום בשני או השלישי.
בושה לאינטליגנציה מרצה צעיר, מצליח, שקיבל את מרב הקולות במשוב הסטודנטים, סיים דוקטורט בפילוסופיה בהצטיינות - קיבל הודעה מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ירושלים, שלא ימשיך בהוראה בשנה הבאה.
מדובר בד"ר לפילוסופיה, רן ברץ, אשר מגרעותיו העיקריות הן: גר בישוב קדומים, פעיל בקבוצות ימין, כותב מאמרים ברוח לאומית, לא מעורה במיליה השמאלני של האינטליגנציה האוניברסיטאית בירושלים. הנימוקים לפיטורין או אי המשך ההוראה, חוסר תקן אקדמי (נימוק פורמלי) - הנימוק העיקרי בעל דעות ימניות.
סטודנטים מהפקולטה המשתייכים לכל הזרמים, מתארגנים למאבק סטודנטיאלי ציבורי, להמשך העסקתו ובעיקר המשך פעילותו האקדמאית. מסקנה - ניקוד גבוה לסטודנטים וציון נכשל להנהלת הפקולטה והאוניברסיטה.
בהזדמנות זו, ברצוני להזכיר נשכחות. בקדנציה הראשונה של ביבי נתניהו, כראש
ממשלה, הוזמן להרצות באוניברסיטה. מספר לא מבוטל של פרופסורים ומרצים חתמו על עצומה למנוע את הגעתו של ראש הממשלה - בשל דעותיו הפוליטיות. בראש הרשימה הופיע שמו של פרופ' מוטה קרמניצר, שהיה מועמד כשופט לבית המשפט העליון וכיהן גם כנשיא מועצת העיתונות.
באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, פוטר לא מכבר מרצה מכובד, על שהעז להביע את דעתו בנושא קשר חד מיני שלא היה בדיוק לטעמו. באותה אוניברסיטה רצה פרופ' גורדון, איש שהוא שמאלה מהשמאל משמיץ ומסית נגד המדינה, מוסדותיה וממשלתה, משת"פ של שונאי ישראל ואלה הקוראים להחרימה. אף נציג של האקדמיה לא דרש את פיטוריו.
באוניברסיטת תל-אביב התארגנה עצומה נגד אל"מ מהפרקליטות הצבאית, מרצה לדיני צבא ומשפט בינלאומי, למנוע את העסקתה והרצאותיה, בנימוק החזק והמשכנע שהיא יעצה לצה"ל ולרמטכ"ל במבצע "
עופרת יצוקה", ואולי אפילו הרחיקה לכת בכך שגם אישרה את פעילות צה"ל הלגיטימיות במלחמה במחבלים - דבר שלא היה לרוחם, של כמה מרצים מהשמאל.
אומנים, במאים, סופרים, מהשמאל הישראלי המופיעים בעולם אינם מתביישים לתקוף את ישראל וממשלתה, מעל כל במה שניתנת להם בעולם, וכל זאת במסווה המזויף ומעורר הדחייה של חופש אקדמי. כמובן שלפי פרשנותם מדובר בחופש אקדמי, המתאים לאג'נדה של השמאל ולפעמים לשמאל הקיצוני יותר, שגם אנשי שמאל נעורים וחכמים נרתעים ממנו, אבל לא עושים כלום בנושא זה.
כל התחום הזה של חופש אקדמי, המטריה האקדמית, חופש הדיבור והיצירה, צריך לעבור רוויזיה וטלטלה רצינית. להבהיר - לא לצמצם את חופש הדיבור והיצירה, אבל בהחלט בנסיבות מסוימות הפוגעות במדינה, ניתן ואפשר לרסן אותו. יש הבדל בין גוף פרטי או אדם פרטי היוצא חוצץ נגד המדינה, לבין נציג של גוף ציבורי - אוניברסיטה, תיאטרון או עמותה, הנתמכת בכסף ציבורי-ממשלתי, שמרשה לעצמו להסית, להדיח ולהשמיץ את המדינה ומוסדותיה.
תפקידם של שר החינוך וממשלת ישראל להתערב בנושא ולעשות סדר, כדי שמשמיץ המדינה, ללא התחשבות במעמדו האקדמי, לא יוכל ליהנות משני העולמות גם לקבל כסף מהמדינה וגם לירוק לה בפרצוף בארץ ובחו"ל.
ואולי כדאי לקחת דוגמה - מהנשיא אובמה, שהמליץ למנות לבית המשפט העליון בארה"ב את המשפטנית היהודייה, אלנה קייגן, שטענו נגדה שהיא בעלת דעות שמאלניות. יתרה מכך, הגברת העזה להצהיר שהיא ממעריציו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ'
אהרן ברק. ועדת המשפט של הסנאט אישרה ברוב דעות את המינוי ועתה צריך הסנאט לאשר אותו, כשהסיכויים טובים ביותר לקבלת המינוי בהמלצת הנשיא אובמה. עם המינוי הזה, יהיו בבית המשפט העליון של ארה"ב שלוש נשים ושלושה יהודים מתוך הרכב של תשעה שופטים. לישראל יש מה ללמוד מארה"ב.
