|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

גופים דו מהותיים

האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי הכל על גופים דו-מהותיים
31/07/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
חברת החשמל כדוגמא לגוף דו מהותי [צילום: פלאש 90]

זכויות האדם במשפט הפרטי
ענבל בר-און
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון * האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
לרשימה המלאה

גופים דו מהותיים הינם גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי, הם התאגדו מכוח דיני המשפט הפרטי, אולם עקב מאפיינים מסוימים, כגון מילוי תפקיד ציבורי על-פי דין, או מילוי פונקציה ציבורית חיונית, או זיקה מוסדית לגופים ציבוריים, ישנו הצדק להחיל עליהם את דיני המשפט המנהלי והם קרויים גופים דו מהותיים.

המושג גופים דו מהותיים התפתח בפסיקה, בהקשר של גופים ציבוריים ו/או ממשלתיים אשר פעלו במשפט הפרטי, והועלתה השאלה, איזה דין צריך לחול על גופים אלו בפועלם במשפט הפרטי.

הפסיקה טבעה את המונח דואליות נורמטיבית וזאת בכדי להתמודד עם סוגיה זו, קרי, תחולה משותפת הן של כללי המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי לצורך הגעה לפתרון המשפטי הנכון של הסוגיה שעולה בהקשר של הגוף הדו-מהותי. הגם שהפסיקה החלה לדון בגופים דו מהותיים דרך גופים ציבוריים אשר פעלו בתחומי המשפט הפרטי, מהר מאד הדיון בגופים דו מהותיים ובדין הראוי שיש להחיל עליהם, עבר למגרש הגופים שנוסדו במשפט הפרטי אך קיימו מאפיינים שונים של רשויות שלטוניות וגופים ציבוריים. דיון זה רלוונטי בייחוד בעידן ההפרטה אשר בו ממשלות מתפרקות מתפקידיהן המסורתיים לטובת גופים פרטיים ואוצלות להם סמכויות: אותם גופים פרטיים, אשר נכנסו לנעלי הרשות השלטונית, אינם יכולים לחסות בצל היותם "גופים פרטיים" בכדי להנות מן האוטונומיה שמקנה המשפט הפרטי לגופים פרטיים, שכן היות והם עושים שימוש במשאבי ציבור, קרי, נכסים ציבוריים הופקדו בידיהם והם אינם עושים בקניינם שלהם, עליהם לנהוג כנאמני הציבור ולהיכפף לכללי המשפט הציבורי.

גופים דו מהותיים בעצם קיומם, מטשטשים את ההבחנה המסורתית בין משפט פרטי המבוסס על התקשרות בין שני פרטים רצוניים ושווים, לבין משפט ציבורי אשר מושתת על ההכרה בפערי הכוחות בין האזרח הקטן למדינה ועל הצורך להגן, באמצעות כללי המשפט המנהלי, על האזרח הקטן, מפני פערי כוחות אלו. עצם קיומם מחייב התייחסות לאותו גוף על-פי שתי מערכות דינים, הפרטית והציבורית כאחד: מחד, בשל הולדתו של הגוף במשפט הפרטי, יש לכבד את כובעו הפרטי, ולהכיר בהיבטיו הפרטיים ומאידך, בשל השימוש שהגוף עושה במשאבי ציבור, יש להכפיף אותו לנורמות מתחום המשפט הציבורי.

אך דוקטרינת הגופים הדו מהותיים אינה הדרך היחידה לטשטוש גבולות בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי; דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי אשר פותחה על-ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק גם היא מהווה דרך נוספת לטשטוש הגבולות בין המשפט הציבורי לפרטי.

לפי דוקטרינה זו, יש להחיל את זכויות האדם החוקתיות ביחסים בין פרטים, וזאת משום שזכויות האדם מהוות "טוב טבעי" ומשום שגם בין פרטים יכולים להווצר פערי כוחות: כך לדוגמא, בין מעביד לעובד ישנם פערי כוחות, בין בעל דירה לדייר, וכדומה.

אך בעוד שדוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי אינה מכירה בהבדלים בין משפט ציבורי למשפט פרטי, ומוחקת הבדלים אלו לגמרי, הרי שדוקטרינת הגופים הדו מהותיים מכירה בדיכוטומיה 'משפט פרטי-משפט ציבורי' ואך ורק מבקשת להזיח את קו הגבול ולהכיר במצבים שבהם גופים מצוים ב'מרחב התפר' שבין הפרטי לציבורי.

בעוד שדוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי קוראת אל תוך המשפט הפרטי, דרך מונחי שסתום כגון תום לב, תקנת הציבור, רשלנות והיפר חובה חקוקה את זכויות היסוד החוקתיות כגון חופש הביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, וכדומה, אך לא את דיני המשפט המנהלי, דוקטרינת הגופים הדו מהותיים קוראת אל תוך המשפט הפרטי, מקום בו מן הראוי להחיל את הדוקרינה, את כללי המשפט המנהלי לתוך גופים פרטיים.

הפסיקה אינה עקבית בסיווג גופים כדו מהותיים; היא לא השכילה ליצור משנה סדורה וקוהרנטית לסיווג גופים דו מהותיים: היא אומנם הצביעה על מאפיינים שונים בתוך גופים פרטיים אשר יהפכו אותם לגופים דו מהותיים, כגון ביצוע תפקיד שלטוני מכוח דין, ביצוע פונקציה שברגיל גוף ציבורי אמור לבצע, מימון מכספי הציבור, מונופול, זיקות מוסדיות שונות וכו', אך היא לא יצרה דרך סדורה ובדוקה לסווג גופים כדו מהותיים באופן שיוביל לתוצאות קוהרנטיות בפסיקה, ומחד, לא יעוול גופים פרטיים תוך הגדרתם כ"דו מהותיים" ומאידך, לא יפגע בציבור על-ידי המנעות מהגדרת גופים דו מהותיים כפרטיים.

ד"ר אסף הראל, בספרו גופים דו מהותיים נטל את המשימה של סיווג גופים דו מהותיים על-פי פרמטרים ברורים. הוא מצא כי המשותף לגופים דו מהותיים הוא שהם עושים שימוש במשאבי ציבור.

לשיטתו, יש להגדיר גופים דו מהותיים ככאלו לעניינים נקודתיים, ולא באופן גורף. אוניברסיטה, לדוגמא, תיחשב כגוף דו מהותי ביחסיה עם התלמידים, לדוגמא, אך לא תיחשב כגוף דו מהותי כאשר היא רוכשת ציוד משרדי לצורכי פעילותה השוטפת.

עוד לשיטתו, גם אנשים - ולא רק תאגידים, עשויים להיחשב כ"אישיות דו מהותית".

בספרו "גופים דו מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח)" הוא מקטלג את הטעמים שבשלם סיווגה הפסיקה גופים פרטיים כדו מהותיים:

א. ביצוע תפקיד שלטוני על-פי דין: כך לדוגמה חברת החשמל, או החברות אשר מתפעלות את תוכנית ויסקונסין, מבצעות תפקיד שלטוני על-פי דין.
ב. זיקה פונקציונלית - גוף אשר מקיים פונקציה ציבורית חיונית, מעניק שירות לציבור, פועל שלא למטרות רווח, מהווה מונופול בתחומי, מרכז בידיו כוח בלתי מרוסן העלול להיות מנוצל לרעה, או ניזון מכספי ציבור.
ג. זיקה מוסדית - גוף אשר מצוי בבעלות גוף מוסדי, קרוב לו רעיונוית, מפוקחת על ידו או ממומן על ידו.

כאמור, לשיטת הראל, המשותף לכל אלו הוא השימוש שעושה הגוף במשאבי ציבור: המבנה החברתי הוא שהוליד את הצורך הציבורי בשירותים אלו שהגוף ממלא, והיות וכוחו של הגוף נשאב מן הצורך הציבורי והמבנה החברתי, עליו, בתמורה, לתפקד כנאמן הציבור ולהיכפף לכללי המשפט המנהלי למען הציבור.

חידוש נוסף של ד"ר אסף הראל בספרו הוא שיש להחיל את דוקטרינת הגופים הדו מהותיים על גוף פרטי לאורו של עיקרון המידתיות - היינו, היות והחלת הדוקטרינה על גוף פרטי פוגעת באוטונומיה שלו כגוף פרטי, יש לבדוק טרם מחילים על גוף פרטי את כללי המשפט המנהלי אם אין דרך להשיג את תכלית השמירה על אינטרס הציבור בדרך פחות פוגענית.

מקורות

אסף הראל, גופים דו-מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח).

ערך זה מבוסס על הקורס שמעביר ד"ר אסף הראל במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב "גופים דו מהותיים: גופים פרטיים במשפט הציבורי".
תאריך:  31/07/2010   |   עודכן:  14/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תפקידו של המשפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת וצדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שהזכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, שהתיישנות הינה אחת מהן.
24/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בעוד שחוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959.
23/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בעוד שבתביעות נזיקין רגילות, התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מקרות האירוע המזיק, תביעה של חייל משוחרר כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959, תתיישנן בחלוף שלוש שנים, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק:
22/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
'מירוץ הסמכויות' הוא המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
18/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת בבלי הינה הלכה מכוננת בתחום דיני המשפחה ובתחום היחסים בין מערכת המשפט החילונית לזו הדתית.
15/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il