|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

לשמוח ולשמח

התורה מדגישה שוב ושוב את החובה לכלול בשמחותינו גם את העניים והנזקקים. לא מקרה הוא, שחובה זו מופיעה בפרשת הנקראת חודש לפני תחילת החגים
05/08/2010  |   איתמר לוין   |   מאמרים   |   תגובות
לא לשכוח את העניים והנזקקים

מצות צדקה היא מהמצוות שחובתן היא בכל מקום ובכל זמן. אין היא חלה פעמיים ביום כמו קריאת שמע או פעם בשבוע כמו שבת; אין היא חלה רק בארץ ישראל כמו תרומות ומעשרות או רק בבית המקדש כמו הקורבנות.

יתרה מזאת: מעיקר הדין, למצות צדקה אין שיעור. מצות ציצית היא בארבע כנפות; מצות המעשר, הדומה מאוד לצדקה - ב-10% מהיבול. אך מדין תורה - אדם יכול לתת לצדקה את כל רכושו. רק חז"ל קבעו ש"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" - כלומר יותר מ-25% מהכנסתו - וזאת כדי שהנותן לא יהפוך בעצמו לנצרך.

ובכל זאת, עיון בפרשת השבוע מלמד אותנו על הדגשה מיוחדת שנותנת התורה לחובת הצדקה במקומות ובזמנים מסוימים. הבה ונראה במה מדובר.

קורבנות, מעשרות וחגים

כאשר התורה מצווה להביא את הקורבנות למקדש, היא מציינת: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם, והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה איתכם" [דברים י"ב, י"ב].

אחרי שישה פסוקים בלבד נשנה אותו ציווי וכמעט באותן מילים, כאשר מדובר על הבאת הקורבנות והביכורים לבית המקדש: "כי אם לפני ה' אלקיך תאכלנו... אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך, ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך. הישמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך" [דברים י"ב, י"ח-י"ט].

בהמשך מובא דין מעשר שני, אותו יש לאכול בירושלים: "ואכלת שם לפני ה' אלקיך ושמחת אתה וביתך. והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו, כי אין לו חלק ונחלה עימך" [דברים י"ד, כ"ו-כ"ז].

כעת עוברת התורה למצוות הצדקה הישירות. היא מורה על מעשר עני, בו אחת לשלוש שנים מקבלים הנזקקים כ-9% מהיבול; היא מורה על שמיטת חובות בסוף שנת השמיטה; היא מורה על הענקת הלוואות לנזקקים; היא מורה על הדרך בה יש להתייחס למי שנאלץ למכור את עצמו לעבדות. לאחר מכן חוזרת התורה למצוות התלויות בזמן ובמקום, ושוב מדגישה את היבטי הצדקה שלהן.

על חג השבועות, המציין גם את קציר החיטים ואת תחילת עונת איסוף היבול, נאמר: "ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך, במקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" [דברים ט"ז, י"א].

ואילו בסוף הפרשה, כאשר התורה עוסקת בחג הסוכות שהוא סוף העונה החקלאית, והחג היחיד בתורה בו ניתנת במפורש מצות שמחה, היא מוסיפה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" [דברים ט"ז, י"ד].

השמחה אינה רק שלך

הקו העולה מכל הציטוטים הללו הוא ברור: התורה מדגישה שוב ושוב את החובה לשתף את העניים בזמנים של שמחה והצלחה. כאשר מדובר על הגעה למקדש, אם לצורך הקרבת קורבנות ואם לצורך הבאת מקצת מן היבול, הדגש הוא על הלוויים. מהקשר הפסוקים נראה, כי הכוונה כאן לשבט לוי בכללו, הן הכהנים והן הלוויים, שכל פרנסתם תלויה במתנות כהונה ולווייה. הם המשרתים בקודש, הם הבאים במגע עם מביאי הקורבנות, הביכורים והמעשרות, ולכן החובה היא לדאוג להם.

צריך לשים לב גם לאיזכור החוזר והנשנה של העבד והאמה. אין הכוונה לעבד ואמה עבריים, משום שהם למעשה בני חורין - פועלים המועסקים בחוזה לזמן קצוב, שזכויותיהם מעוגנות בקפידה ובפירוט (עד כדי כך שאמרו חכמינו ש"הקונה עבד, קנה אדון לעצמו"). כאשר התורה מדברת על עבד ואמה, הכוונה היא בדרך-כלל לגויים - כאלו שחייבים חלקית במצוות ואשר יתגיירו עם שחרורם. והנה, התורה מצווה לשתף גם אותם בשמחות הקשורות למקדש.

דומה שהדבר נובע הן מחובתו של האדון להכיר תודה למי שמסייעים לו במו ידיהם לגדל את היבול שהוא מביא ולהרשות לעצמו את הקורבנות שהוא מגיב; והן על-מנת שהאדון יחנך את עצמו למידת הנתינה ויתחיל דווקא בקרובים אליו, שכבר מקבלים ממנו שכר ומגורים.

כאשר התורה עוסקת בחגים, היא מרחיבה את חובת הצדקה ומחילה אותה גם על היתומים והאלמנות. השימוש בביטוי זה הוא בעל משמעות כפולה: הן משום ש"דיברה תורה בהווה", ובאותם זמנים היה מצבם של אלו הקשה ביותר, והן כדוגמה בלבד לכל נזקק ונצרך.

כאן יש קו מוסרי ברור: אסור לו לאדם להתרכז בעצמו, בשמחה שלו, ביבול שלו, במשפחה שלו, בעובדים שלו. הוא חייב לשתף גם אחרים, כאלו שאין לו שום שיג ושיח איתם, שום חובה ישירה כלפיהם. בלעדיהם - שמחתו אינה שמחה. כלומר: הוא מן הסתם שמח, אבל בעיני התורה, בקנה מידה ערכי - זו אינה שמחה.

אין פלא שההדגשה באה בשני החגים המסמלים, כפי שכבר ציינו, את תחילתה וסופה של עונת איסוף היבול. דווקא כאשר האדם יכול להישען לאחור ולשחרר אנחת רווחה, דווקא כאשר הוא מרגיש טוב עם עצמו - עליו לזכור את מי שגורלם לא שפר עליהם ולסייע להם.

שמחת מצוה או שמחת כרסו

מאחר שמדובר כאמור בחובה מוסרית, אין היא חלה רק על החקלאי ואין היא חלה רק בזמן שבית המקדש כאן. מכאן נובעת ההלכה הידועה שפוסק הרמב"ם [הלכות שמחת יום טוב, פרק ו', הלכות ט"ז-י"ז]:

  • "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג [=סוכות] עם שאר ימים טובים, כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים עליו, שנאמר 'ושמחת בחגך' אף על-פי שהשמחה האמורה כאן היא קורבן שלמים, כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה, יש בכלל אותה שמחה [גם] לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד בראוי לו.

    "כיצד? הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו; והאנשים, אוכלין בשר ושותין יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין.

    "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמיללים [=האומללים]. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש - אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר 'זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו ייטמאו, כי לחמם לנפשם' (הושע ט' ,ד'); ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר 'וזריתי פֶּרש על פניכם, פֶּרש חגיכם; (מלאכי ב', ג')".


פרשת "ראה" נקראת תמיד כחודש לפני ראש השנה ותחילת חודש החגים, ובוודאי לא מקרה הוא שחובה זו - לכלול בשמחתנו את מי שאין בידם לשמוח - נזכרת דווקא במועד זה. כאשר אנו מתחילים להתכונן לקראת החגים הבאים עלינו לטובה, מזכירה לנו התורה פעם ופעמיים ושלוש: החגים הללו נועדו לכולם, גם למי שבכל ימות השנה שרוי בעניות מדכאת. חובתנו לחשוב על כך ולפעול לשם כך כבר מעתה, עם בואו של חודש אלול, ימי הרחמים והסליחות.

תאריך:  05/08/2010   |   עודכן:  05/08/2010
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
היום תיפתח תערוכה שערורייתית בגלריה של המדרשה לאמנות בתל אביב בהשתתפות 23 "אמנים(?)", העוסקת בלעדית במופע ובמצגי שנאה קשה נגד שר החוץ של מדינת ישראל מר אביגדור (איווט) ליברמן.
05/08/2010  |  אהרון רול  |   מאמרים
ב-3.8.10 פרסם בצלם באתר האינטרנט הרשמי של הארגון הודעה רשמית, המוצגת כתחקיר והמגוללת עדות של תושבים פלשתינים (ח'אלד ברכאת בן 57, שני בניו ראאפת ופיראס ובן אחיו נעים, כולם בשנות השלושים לחייהם) משכונת בית צפאפא בירושלים על מעשה התעללות והתעמרות לטענתם שבוצע בהם על-ידי שוטרים ישראלים.1 על ההודעה חתום נועם רז, רכז תלונות על אלימות שוטרים בארגון בצלם.ופרטי האירוע נמצאים בחקירת המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) בעקבות תלונה שהגיש ח'אלד ברכאת יום לאחר מעצרו ומאוחר יותר גם ארגון בצלם.
05/08/2010  |  יהונתן דחוח-הלוי  |   מאמרים
יום שלישי, 07:45, נתב"ג. 85 עולים חדשים צעירים מגיעים לארץ, במטרה מוצהרת להתגייס לצה"ל. ולא סתם, אלא דווקא ליחידות היותר מובחרות. מי שחיפש עוד הוכחה כי עוד לא אבדה תקוותו של העם הנבחר - קיבל הוכחה.
04/08/2010  |  שי אלבוגן  |   מאמרים
נהג נבחר על-ידי נוסעי אוטובוס לנהוג ולנהג את האוטובוס שלהם ולהביאם למחוז חפצם בשלום. הכביש עובר בדרך חתחתים שורצת שודדים וזרועה באויבים שמתחזים ל"שוטרי תנועה". השודדים חומדים את האוטובוס ותאבים להשליך את נוסעיו לים. חורשי רעה, שמתחזים לשוטרי תנועה, קושרים לתת לשודדים את מבוקשם - בעורמה. לצורך זה הם מגייסים תואנות שונות: החל מזה שהפנסים מזייפים והצופר חורק, ועד לכך שאך את טובת הנוסעים הם רוצים, ולמען טובה זו הם עמלים. ולמען טובה זו יש לחלק את האוטובוס, להעלות את השודדים עליו, ולהסיטו ממחוז חפצו.
04/08/2010  |  ד"ר גדי אשל  |   מאמרים
השמאל בישראל אינו מצליח להירפא מהווירוס שתקף אותו בשנים האחרונות - חוסר היכולת לגבש אג'נדה אידיאולוגית שתנחה ותוביל את העם. ולכן, במקום להוביל את העם, השמאל בוחר בדרך פופוליסטית, שכוללת מסע שיסוי כלפי כל מי שאינו מוכן ללכת אחרי מנהיגות שאיבדה את דרכה. חוסר הנחת בחוגי השמאל הולך וגובר ככל שהחברים מתרחקים מהאידיאולוגיה, והתארגנויות פופוליסטיות במחנה השמאל, שאין לו דרך אמיתית, רק מגבירות את חוסר הנחת וגורמות לפיצול ולניקור בתוך המחנה. השמאל הלאומי הוא דוגמה קלאסית לכך, כאשר ניתן לראות שלתנועה זו אין דרך אמיתית או מסלול אידיאולוגי ברור, ובמקום זה יש גיבוב של אמירות, שנועדו כביכול לאחד מחנה שמאל "לאומי" גדול, אך בפועל מפורר גם את מה שנשאר ממחנה השמאל.
04/08/2010  |  דניאל גיגי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
הזה ניצחון? [צילום: פטימה שאביר/AP]
גדי חיטמן
ישראל, על-פי הפרסומים, הרגה 30,000 אנשים ברצועת עזה   האם זה אומר שניצחנו כי מתו יותר פלשתינים מישראלים?
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
עדנה בקנשטיין לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן    כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il