לא סביר, לא הגיוני, לא אמין, שעוזרו של הרמטכ"ל על דעת עצמו יעביר מסמך כל-כך רגיש וטעון לד"ר סיבוני, שגם הוא מקורב לצלחת המטכ"ל הנוכחי (דרך איזנקוט - אשכנזי) ומשם לערוץ 2 (אברמוביץ + דניאל), וזה כולל את סא"ל הרפז - הקשור בידידות קרובה לאשכנזי ואישתו.
אם עוזר הרמטכ"ל (קצין בדרגת אל"מ עם פוטנציאל קידום), שדרכו ובידיו, מסמכים רגישים וטעונים בענייני צבא וביטחון, יכול להחליט על דעת עצמו, מה להדליף ומה לשמר - הוא אינו יכול לשמש בתפקידו כעוזר רמטכ"ל ובכלל לשרת בצה"ל.
כל הפרשה, "מסריחה מהראש" - לאמור: מלשכת הרמטכ"ל. קצת קשה להאמין, שגבי אשכנזי, שהיה הרמטכ"ל הפחות א-פוליטי בשנים האחרונות, הפחות א-תקשורתי ויחצני יסיים את הקריירה המצליחה עם "עננה" או "כתם" לפי המסתמן עד עתה בפרשה.
עם קבלת המסמך - היה עליו לפנות לשר הביטחון, ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה - גם אם יחסיו וקשריו עם ברק לא טובים וקרובים.
כאשר מעמדו, תדמיתו ובטחון המדינה על הפרק - אין ליחסים האישיים המתוחים כל ערך וחשיבות במשחק הזה.
האלוף איזנקוט - על-פי ד"ר סיבוני (מדליף המסמך), ביקש מהרמטכ"ל לפנות לשר הביטחון וראש הממשלה, והוא ידע מה הוא אומר, אך אשכנזי לא עשה זאת.
ההסבר של מקורביו - שלא רצה לעורר את "האריה הישן מרבצו" - או להכניס את ידו לקלחת הרותחת - התבררה כמוטעית ושגוייה. הפרשה יכולה לסיים קדנציה, טובה ורבת פעלים ועשייה עם כתם לעתיד וחבל.
ברור וגלוי - מקום בו יש אנשים עם אגו, תחרות, קידום - יש תככים, קומבינות, קשרים, פרוטקציה, וקבוצות לחץ. הדבר נכון, לתחום הצבאי וגם האזרחי.
וכבר היו דברים מעולם. סקירה לאחור של המינויים המרכזיים בצה"ל בדרגות אלוף ורמטכ"ל, היו תמיד רוויים במתחים, לפעמים תככים, רכילויות, יח"צנות ופוליטיקה.
זכור הסיפור שהסתובב בשעתו בקשר למינוי של רפול ז"ל לרמטכ"ל. באו לעזר ויצמן (שר הביטחון) ושאלו אותו איך אתה ממנה את רפול לרמטכ"ל? האיש לא מעמיק מחשבה, לא אסטרטגי ולא יודע לדבר בפומבי. תשובת ויצמן - זאת הסיבה שאני ממנה אותו. אני אחשוב ואדבר במקומו - הוא רק צריך לבצע.
ובהזדמנות זאת הרכילות סביב מועמדותו של דן שומרון לרמטכ"ל וכל הסיפורים סביב השתלטות הצנחנים על המטכ"ל. מוטה גור, רפול, דן שומרון, ליפקין-שחק, משה וחצי מופז בוגי יעלון, ברק - וכמובן גדול הגנרלים מהצנחנים, אריק שרון שהגיע בעקיפין לראשות הממשלה - ע"ח השריון, גולני וחיל האוויר.
כמובן שאסור לשכוח - את סבב הרמטכ"לים הפוליטיים שמונו על-ידי ממשלות העבודה ולאחר מכן הליכוד והימין - בשני המקרים מאותן הסיבות.
ברור וגלוי - מינוי רמטכ"ל הוא ראשית מקצועי, ביטחוני אבל עם ארומה פוליטית. זה הגיוני, זה מתבקש ואין בו כל פסול.
קביעת קדנציה של 4 שנים לכהונת רמטכ"ל, באה למנוע את המצב שהיה קיים, לפני קביעת החוק לאמור: שלוש שנים עם אפשרות להארכה לשנה רביעית, בתוספת מלחמת גנרלים.
מספר רמטכ"לים בעבר זכו להארכת קדנציה כמו רפול ז"ל, בשל לחץ נסיבות ביטחוניות או פוליטיות, ואילו אחרים כמו ליפקין-שחק, בוגי יעלון - סיימו קדנציה רגילה מסיבות פוליטיות ואישיות.
הרמטכ"ל בוגי יעלון הוחלף בשל סיבות פוליטיות ב
דן חלוץ שהוחלף (התפטר) מסיבת כישלון מלחמת לבנון השנייה באשכנזי שעשה עבודה אפורה טובה, שיקם וחיזק את צה"ל והוביל אותו להישגים והחזרת כוח ההרתעה ב"
עופרת יצוקה".
ההסדר שנקבע בקדנציה של שר הביטחון
עמיר פרץ, שרמטכ"ל ימונה לקדנציה של 4 שנים - היה בעיקרון כדי למנוע את מלחמות הגנרלים, שעומדת בפתח עם סיום תפקידו של רמטכ"ל מכהן.
הרמטכ"ל אשכנזי - איש צבא מנעוריו, היה הרמטכ"ל הפחות פוליטי בשנים אחרונות. הוא שיקם את הצבא, העלה את המורל והדימוי העצמי בעיקר החזיר את ההרתעה והכבוד העצמי - שנפגעו במלחמת לבנון ה-II.
במבצע "עופרת יצוקה" הוכיח הרמטכ"ל, שצה"ל שיחזר ואימץ חזרה את כל הפרמטרים החיוביים שהיו חסרים לו במלחמת לבנון השנייה. לאמור: ניהול נכון, חכם ואמיץ של הקרב, תוך הצבת מטרות ויישומן המהיר תוך שמירה על חיי אדם, ללא יציאות הרפתקניות.
יתירה מכך - במבצע "עופרת יצוקה" עוגנה מחדש המנהיגות האישית הפיקודית בנוסח הישן והטוב של "אחרי". התופעה של מפקדים בכירים עד דרגות אל"מ - המסתערים על מסכי הפלסמה ומשחקים בעכברים - נעלמה ובמקומה חזרה המנהיגות של מפקדים ההולכים בראש הכוחות, תוך מתן דוגמה אישית, הקרבה, דבקות במטרה - וגאוות יחידה.
הרמטכ"ל אשכנזי - שיקם את הצבא פיזית ורוחנית, אחרי טראומה קשה וזה יירשם לזכותו ברזומה המרשים שלו בצה"ל. נקווה שסיום פרשת המסמך לא תנפץ את התדמית של אשכנזי.
מי צריך להיות הרמטכ"ל הבא - מתוך המועמדים המסתמנים כרגע, אם לא תהיה הפתעה נוספת של ברק (על-ידי הבאת מועמד מהחוץ), נראה שמתוך 5 המועמדים רק אחד מתאים יותר מאחרים.
האלופים: קפלינסקי, גנץ, אייזנקוט - נכשלו קשות במלחמת לבנון השנייה, כל אחד במסגרת תפקידו וחלקו במלחמה, ואילו האחרים שברשימה עדיין לא בשלים לתפקיד.
כישלונם העיקרי - היה בהתבטלות בפני הרמטכ"ל דן חלוץ, שהיה כריזמטי, מלא ביטחון עצמי מופרז, טייס ומפקד חיל אוויר מעולה, אך חסר ידע וביטחון בניהול קרבות קרקעיים. לכן כישלונם של קפלינסקי - סגן הרמטכ"ל, שמונה כמפקד על בפיקוד צפון, שהיה בעברו אלוף פיקוד צפון ואיש חיילות היבשה; ואלוף גנץ - שהיה גם הוא אלוף פיקוד הצפון, איש צנחנים ומפקד זרוע היבשה כל-כך צורם ובולט; האלוף אייזנקוט - שהיה ראש אגף מבצעים, לא ראה כנראה שהתוכניות שהוכנו וניתן היה לבצען, יורדות לטמיון יומיומי בשטח.
כישלונם של כל השלושה הנ"ל מתבטא בפחד להביע עמדה נחרצת נוגדת בפני דן חלוץ, לדפוק על השולחן, לאיים בהתפטרות, בפנייה ישירה לראש הממשלה
אהוד אולמרט לנסות להשפיע - ולשנות את מהלכי המערכה.
צה"ל והציבור הישראלי, מצפה שקצינים בכירים בדרגות אלוף - לא יחפשו "כיסוי תחת" ודאגה לקידומם ותפקידם, אלא ישימו את טובת צה"ל והמדינה בראש דאגתם ומעייניהם, ולא יחששו לקום ולומר את דברם בבטחה ובאומץ.
התופעה של כסת"ח, התבטלות, פחד בפני אי-קידום שניצניה נראו במלחמת יום הכיפורים ב-1973, אסור שתחזור לה בימים אלה.
למה אלוף גלנט? אי לכך - שלושת הגנרלים הנ"ל פסולים בעיניי לתפקיד לא בשל עברם והישגיהם בעבר, אלא בשל כישלונם הצורם בהווה. לכן האלוף גלנט - איש שייטת 13, לוחם נועז בפני עצמו, שהוכיח עצמו כאלוף פיקוד הדרום במבצע "עופרת יצוקה" - ואחריה, בנסיבות שנוצרו, הוא מתאים ביותר לתפקיד, למרות ביקורות על קשריו והתנהלותו האזרחית.
וכפי שאמרתי בתחילת הדברים - הנוהל, ההסדר של קביעת 4 שנות רמטכ"לות הוא במקומו, אך צריך לעגן לידו גם את הנוהל שהחלפת רמטכ"ל תצא לתקשורת 3 חודשים לפני תום התפקיד ביחד עם הודעה על מחליפו, כדי למנוע מלחמת גנרלים מיותרת. זה בריא לצה"ל, לציבור ולמדינה.
הפרשנים הטוענים, כי הרמטכ"ל יכול להיעלב מהודעה מוקדמת על מחליפו, והיא תחליש אותו - אינה במקומה ואינה נכונה. ההיפך הוא הנכון - זה מתכון למניעת מלחמת גנרלים מיותרת, לוביזם, התחנפות לח"כים, שרים וכתבות פרופיל וצבע בתקשורת. מבקר המדינה, נשיא המדינה פרקליטי מחוזות על-פי החוק החדש של 7 שנים בתפקיד, יודעים היטב את מועד סיום תפקידם ואין מקום לעלבון.
רמטכ"ל יודע שארבע שנים היא קדנציה יפה ושלמה ולכן הודעה על המחליף 3-4 חודשים לפני - סבירה, הגונה ומתבקשת בנסיבות. שר הביטחון
אהוד ברק הודיע רשמית על מינויי של אלוף גלנט לרמטכ"ל, כדי למנוע המשך "הפיאסקו" והלחישות במטכ"ל וטוב שכך עשה.
