|   15:07:40
דלג
  קובי לירז  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

"לא לסרקזם האפל בכיתה"

"חנוך לנער, על-פי דרכו" - משלי פרק כ"ב פסוק ו' אין קדושה ברשימת המכולת של מקצועות החובה של משרד החינוך
03/09/2010  |   קובי לירז   |   מאמרים   |   תגובות
צדק שוויוני [צילום: פלאש 90]

בחזרה לידע
קובי לירז
טיפין-טיפין חודרת למערכת החינוך התפיסה, לפיה החשיבות של הקניית ידע הולכת ופוחתת בעידן המודרני * הניתן להצליח בלי ידע?
לרשימה המלאה

"הכול כלול" - גם בחינוך?
קובי לירז
מערכת החינוך הגיעה למסקנה, שאם זה מצליח עבור אתרי נופש ביוון (בעבר בטורקיה), אז אין סיבה שזה לא יצליח גם במערכת החינוך - "הכול כלול" וחובה וחשוב. תכינו את הריטלין
לרשימה המלאה

עיניים בגב או מורה לחיים
קובי לירז
"אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ" - יאנוש קורצ'אק, מורה ומחנך, רופא ילדים, ופדגוג
לרשימה המלאה

השבוע, כבכול שנה, החלו את שנת הלימודים מאות אלפי תלמידים. מאות אלפי ישויות של ילדים עם חלומות שונים, פחדים שונים, ובעיקר - סגנונות לימוד שונים: יש כאלה שזקוקים להמחשה חזותית, יש כאלה שקולטים באופן מילולי, יש כאלה שחייבים לחוש ולהתנסות, יש כאלה שחייבים להפעיל את הדמיון ולחשוב על הֶקְשֵרִים, ואלה מעט מהדוגמאות.

לא כל התלמידים חושבים ולומדים באותה צורה. כל אחד זקוק לגירויים אחרים כדי לקלוט וכל אחד קולט סוגים שונים של חומר לימוד בקצבים שונים. כיצד, תשאלו, ניתן ללמד את כל מגוון התלמידים האלה בכיתה אחת, בתוכנית לימודים אחת? במשרד החינוך, השאלה הזו כנראה מעולם לא נשאלה. עבורם התשובה היא פשוטה. ניתן להכניס את כולם למטחנת בשר אחת כמו בקליפ המפורסם של הפינק פלויד Another Brick in the Wall (עוד לבנה בחומה). תוצאה אפשרית אחת לשיטה הזו ניתן לראות לקראת סוף הקליפ.

בעולם אידיאלי מערכת החינוך הייתה בודקת באופן מדעי את היכולות, הכישרונות ונקודות החולשה של כל תלמיד ומתאימה לכל אחד את חומר הלימוד, אופן לימודו ואת קצב ההתקדמות בכל תחום לימודי. לא אפתיע איש אם אגלה שהעולם בו אנו חיים אינו אידיאלי, ולאף מערכת חינוך בעולם אין את המשאבים לפעול בצורה כזו. כיצד אם כך ניתן לפעול כדי להתאים את שיטת ההוראה לתלמיד ולא את התלמיד לשיטת ההוראה?

אני עומד להציע כאן דבר שאני בטוח שיזעזע זעזוע עמוק את תפיסת העולם של כל באי מערכת החינוך - להניח לתלמיד לבחור בעצמו את מקצועות הלימוד, את קצב הלימוד ואת המורה שילמד אותו (וכך גם את שיטת הקניית החומר). שומו שמיים, יאמרו חסידי המערכת השמרנית. הייתכן שתלמידים יחליטו לבחור לא ללמוד מקצוע חיוני וחשוב מבין שלל מקצועות החובה שעליהם החליטו חכמי משרד החינוך? ובכן, יש לפחות זרם חינוכי אחד שפועל כך.

החרדים כמשל

במשך שנים אנו החילונים מלינים על-כך שבמערכת הלימוד החרדית לא מלמדים לימודי ליבה. אלא שכאשר יוצאי המערכת החרדית עוקפים את המכשלה של אי-שירות בצבא, ויוצאים לשוק העבודה, או אף הולכים לעולם האקדמי, מתברר כי הצלחתם לא נופלת מזו של תלמידי החינוך הכללי שכן למדו לימודי ליבה, ואגב - הם עושים זאת עם פחות התאמות לימודיות פסיכו-דידקטיות, ופחות שימוש בריטלין (אם בכלל). מה זה מלמד אותנו? אולי תרגול המוח והקניית ידע בשיטות בית המדרש חשובה יותר מהספק של כמויות חומר לימוד, במיוחד כאשר הן נדחסות ללא אפשרות עיכול. אולי אם התלמידים יבחרו ללמוד מה שמתאים להם באופן אישי, ולא ילמדו כל מה שבמשרד החינוך חושבים שאי-אפשר להסתדר בלעדיו, לא ייגרם שום נזק, במיוחד אם קצב הלימוד בכל תחום יותאם למאפיינים של התלמיד.

אגב, אינני תומך במגבלות האחרות המושתות על התלמיד בזרם החינוך החרדי, ומונעות ממנו אפשרות בחירה בידע נוסף. אני רק מביא אותו כראייה לכך שאין קדושה ברשימת המכולת של מקצועות החובה של משרד החינוך.

אפשר גם לראות בכך צדק שוויוני. אם אי-אפשר לבטל את הזרמים בחינוך מסיבות פוליטיות, למה להפלות דווקא את החילונים? למה רק לחרדים מותר לבחור מה ללמוד ואיך, בעוד חילונים חייבים להתאים את עצמם לשטנץ? אך הצדק השוויוני אינו העיקר. העיקר הוא הצורך להתאים את הלמידה ליכולות הייחודיות של הילד. כך ניתן להגיע לפוטנציאל האמיתי של כל ילד וילד. כך ניתן לגלות מי מהילדים הוא גאון במתמטיקה למרות שאפילו בכיתה ח' הוא עדיין מתקשה לקרוא, ומי מהילדים יכול להיות סופר מחונן, בעל דמיון עשיר, למרות שאינו מסוגל לחשב את העודף שמגיע לו במכולת בלי להיעזר באצבעותיו, ומי יכול להיות מוסיקאי או רקדן או צייר או אדריכל או עורך דין מבריק, למרות שאינו מסוגל לשבת בשקט בכיתה בלי להתווכח עם המורה או לפטפט עם חבריו. בלי יכולת התפתחות אישית, כל התלמידים בדוגמאות הללו נחשבים היום למפגרים, סליחה מאותגרים, או במקרה הטוב לקויי למידה. אני כותב בלשון זכר (שוב המגבלות של השפה ונוחות הכתיבה), אבל מתכוון כמובן גם לתלמידות.

מי יכול לקבוע עבור התלמיד איזה מידע יהיה נחוץ לו או מעניין לו. הרי כל תלמיד הוא עולם ומלואו שונה לחלוטין מכול אחד אחר, והניסיון הקבוע של מערכות החינוך לרבע את העיגולים הולך ונהיה יותר ויותר פתטי.

הפתרון - חינוך דמוקרטי

אף פעם לא יהיה פתרון אחד שמתאים לכל התלמידים ויפתור את כל בעיות מערכת החינוך. לכן נדרשת גמישות, ואינני מתכוון לגמישות לספוג וליישם את כל רעיונות העוועים שמעלים חדשות לבקרים גופי מחקר שמשרד החינוך מממן למרות שהם עצמם אינם אחראים להוראה והצלחה של אף תלמיד הלומד בצל קורתם. אלא לגמישות בשטח - כלפי כל תלמיד ותלמיד בהתאם לאופי שלו, לכישרונות הייחודיים שלו, ולדרך הספציפית שבה הוא קולט טוב יותר את חומר הלימודים.

למרות שהדברים שאני מעלה כאן עשויים להישמע מהפכנים לרובכם, אין בהם כל חידוש למי שלומד בעצמו, או ילדיו לומדים, או שהוא מלמד בבית ספר דמוקרטי. הגמישות המאפשרת לתלמיד ללמוד לפי צרכיו היא חלק מהעקרונות המנחים את החינוך הדמוקרטי. מבלי להתייחס לעקרונות האחרים, בבתי ספר אלה קיימת הפרדה בין ההשתייכות לקבוצת גיל, שמקיימת מפגשים יומיים, לבין מרכזי הלימוד שאותם כל תלמיד בוחר ומתחייב להם לפי העדפותיו האישיות וקצב ההתקדמות הרצוי לו, ללא קשר לגילו. לכל תלמיד יש חונך, שלהבדיל ממחנך יש לו קשר אישי עם התלמיד, ולא מסתפק במסגרת הכיתתית ב"שעת מחנך". בתמיכתו, התלמיד מציב לעצמו את המטרות שלו, וקובע לאילו מרכזים לימודיים הוא מצטרף. בחירה חופשית. אין מקצועות חובה. מרגע שנקבעת התוכנית, התלמיד מתחייב לה. עצם העובדה שהתלמיד עצמו בחר את מה שבחר יוצרת אצלו מחויבות רבה יותר, ומוטיבציה להצליח.

מודל חלקי של החינוך הדמוקרטי מיושם בהצלחה בעיר בת-ים תחת הכותרת "מודל בת-ים לחינוך אישי". נשאלת השאלה, מדוע לא מיישמים את הגישה הזו בכל בתי הספר בארץ, ותוך פתיחות רבה יותר ויישום מלא של החופש של התלמיד להתאים את המערכת לעצמו? הבעיה נעוצה בתפיסה של מיקומו של בית הספר, והתפקיד שלו כלפי התלמידים, ההורים, ועדי העובדים, הפקידים של משרד החינוך, והרשות המקומית. או כפי שמלמדים במדעי הניהול - המפתח הוא בזיהוי הנכון של הלקוח של המערכת. אלא שבתי הספר של מערכת החינוך של היום מתעקשים לחשוב שאין להם שום לקוח, ומכאן נובעות שאר הטעויות, ועל-כך במאמרי הבא.

למידע נוסף:

- מניסיונה של מומחית בחינוך בנושא דרכי הלמידה של הילדים: [קישור]
- החזון והערכים של החינוך הדמוקרטי באתר המכון לחינוך דמוקרטי ישראל [קישור]
תאריך:  03/09/2010   |   עודכן:  05/09/2010
קובי לירז
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שנים רבות הייתי מנוי על הארץ. לפני כשנה הפסקתי את המנוי ונותרתי מנוי רק על הדה-מרקר. בשאר הכתבות התעדכנתי בדרכים חלופיות. לפני כמה חודשים פנתה אלי אשת מכירות נמרצת של מחלקת המינויים והציעה לי מנוי גם להארץ יום שישי.
03/09/2010  |  יוסי ריבלין  |   מאמרים
מעמדה של ישראל בעולם ממשיך להתדרדר, בגלל שישנה בהנהגת המדינה תפיסה מוטעית, שהפגיעה בלגיטימיות של ישראל, כולה נובעת מפעילות של גורמי חוץ שמערערים את הלגיטימיות שלנו. התפיסה המוטעית הזאת, גרמה לכך שהמדינה התמקדה שנים רבות רק בשיקום תדמיתה של ישראל מחוץ למדינה, כאשר הזירה הפנימית ההסברתית והמדינית הוזנחה. היום ניתן לראות שמאמצי ההסברה האלה כלפי חוץ לא נשאו פרי, והביקורת על ישראל בעולם רק הלכה והחריפה עם השנים. ישראל חייבת להסיק מסקנות מהכישלון הזה, ולנסות לבנות אסטרטגיה מדינית והסברתית שתשיג תוצאות טובות יותר. הצעד הראשון בכיוון זה הוא לברר מה הם המקורות האמיתיים לתהליך הדה-לגיטימציה שעובר על ישראל?
03/09/2010  |  דניאל גיגי  |   מאמרים
נתונים סטטיסטיים
03/09/2010  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
השבוע, בלילה בין שלישי לרביעי, נרצחו בדם קר בני הזוג יצחק וטליה אימס, כוכבה אבן-חיים ואבישי שינדלר, ה' ייקום דמם, בנשקם של אנשי חמאס. הרוצחים השאירו שבעה יתומים ושבעים ושבעה סימני קריאה על העתיד להתרחש, אם תקום המדינה הפלשתינית במתכונת שעליה מדברים בימים אלה בוושינגטון. תמונת הרצח האיום תשוב עם קרבנות אדם תמימים בכביש 6 שחלקים גדולים שלו נמצאים "סמוך ונראה" לקיני צרעות הטרור. מסביב לירושלים יארבו הרוצחים על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן, כדי לצלוף לתוך בתי העיר ולרחובותיה, וכל הישובים בשפלת החוף ובעמק יזרעאל יהיו מטרה קבועה למרגמות, לקסאמים ולאש מקלעים. מי יכול להבטיח שתסריט סביר זה לא יתרחש? האם מישהו ייקח אז אחריות על טעויותיו הידועות מראש? עוד יהיה מי שישוב ויכנה את הנרצחים בכינוי הנורא "קורבנות השלום", כאילו לשלום יש קורבנות.
03/09/2010  |  ד"ר מרדכי קידר  |   מאמרים
ביומיים שבהם דילגה דעתנו בין שיחות השלום עם הפלשתינים לבין מסמך גלנט, הספיק מחמוד אחמדינג'אד לחנוך את הכור הגרעיני בבושהר ולבשר לאומה האירנית על המל"ט (מטוס ללא טייס) האירני הראשון.
03/09/2010  |  עדו שטרנברג  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il