כוכב נולד לעם מולד

התשקורת הישראלית היא לא מקום יהודי. נקודה. בוודאי שלא במובן הנכון של המילה. אין זה סוד שאנשים שהמסורת מחלחלת לחייהם, אפילו שאינם חרדים, בוחרים להוציא את הטלוויזיה מביתם, ולא בכדי. ברור להם שהקו האדום הזה הוא חוט השערה שמבדיל בין גן עדן לגהינם.

עם השנים והתחזקות הערוצים המסחריים בארץ, מתברר יותר ויותר כי לא רק שהטלוויזיה לא אהבה ליישר קו עם ערכי הדת – אדרבה, היא קראה עליהם תיגר והעדיפה לבכר כל חיקוי נוכרי וסממן מערבי על פני מסורת אבות. מה שהחל לפני עשרות בשנים בעת קריאותיו החדות של מרן מאור ישראל שליט"א, כי הטלוויזיה היא איסור גמור ויש בה משלוש העבירות החמורות ביותר בדת היהודית, המשיך ו'השתכלל' להסתה מקצועית וחוצפנית נגד כל היקר והקדוש לעם היהודי. מאכלי טריפה סלוניים הומלצו בכל פה ופירות ים הוחדרו לתפריטים, כאילו היו בדרישת מועצת הפירות; בעורמה שולבו תוכניות שכולן מבוססות על סגידה לרכילות, ללשון הרע ולניפוץ ערכי אנוש, בינות לדחיפה למציאת פסלי אלילים מוזרים ששרדו בין אומות נידחות והפנמתם לצעירי האומה הנצחית, השורדת האמיתית שבכל האומות. סוג של תחמנות ארסית וחסרת מצפון כלפי הדור הבא.

לצרמוניה המיסיונרית הזו הצטרף לאחרונה כוכב נוסף. סוג של תחרות זמר המונית שמלהיטה ומלעיטה את הנוער במנות גדושות. ולא בהכרח מן הסם הטוב. הגמר המתוקשר של התוכנית נערך בעיר הקודש ירושלים במוצאי שבת (4.9.10) ובמקום מרכזי ביותר, ובאטימות מוחלטת כלפי כל ערך יהודי אמיתי.

כל אדם שמעט מסורת ואכפתיות בליבו, הבין כי הגעת הקהל לפני תום השבת תהווה חילול שבת המוני, ולא רק - אלא גם העובדה שהגמר יתקיים בשעה שיהודים אמונים ואמורים לומר סליחות, ארבעה ימים לפני ראש השנה; זו כבר הרדידות בשיאה, הפוגעת לא רק בחרדים אלא בכל התושבים היהודיים של ירושלים.

בהקשר זה כבר לא היה ניתן להבליג. קולות מלחמה הושמעו והתשובה לא איחרה לבוא. מנכ"ל "קשת" אבי ניר וגורם בכיר בהפקת המופע נפגשו עם "ועדת הרבנים למען קדושת השבת". מנכ"ל "קשת", החברה שעומדת מאחורי הפקת האירוע, האזין לדאגת הרבנים והבטיח כי יעשה את הכל כדי שלא ייגרם חילול שבת. לדבריו, הפעילות בשטח האירוע תיפסק בשעה ארבע בצהריים ביום שישי ומאבטחים לא-יהודים יוצבו לשמור במקום על הציוד. הם יישארו בשטח עד שעה לאחר צאת השבת. ניר הדגיש כי עובדי ההפקה יגיעו למקום רק כמחצית השעה לאחר צאת השבת. השערים ייפתחו רק כשעה לאחר צאת השבת. המעניין היה כי ועדת הרבנים כלל וכלל לא כפתה את ההסדר על אבי ניר, אלא הוא היה זה שהציע את הפתרון שהתקבל.