|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מופע האימים של עופר דון-קורליאונה עיני
|
תחינה קטנה לעופר עיני: תרגיע, תנחת, עזוב אותך מהסרטים, הם לא יביאו אותך רחוק יותר מהדרך שהלכת בה עד כה, תחזור לעצמך
|
|
עופר עיני. לא מתאים לו הסטייל של גנגסטר-צעצוע
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"להימנע מחתרנות בלתי נלאית"
|
|
איציק וולף
|
|
יו"ר העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, הדגיש באזכרה המפלגתית לראש הממשלה לשעבר יצחק רבין את הצורך באחדות פנימית במפלגת העבודה * השתמש בביטוי ההיסטורי של רבין שנאמר ביחס לנשיא דהיום שמעון פרס אך כוון לשר בן-אליעזר ולעופר עיני: חתרנות בלתי נלאית
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
וואו! איזה מופע אימים הרביץ עופר עיני שלנו בטלוויזיה; יושב לו בתנוחה "דון-קורליאונית" בכורסה רחבה, נועץ עיני פלדה קרות בדנה וייס המפוחדת ומסנן בחיתוך עברייני את תשובותיו. "אהבל" - זו ההגדרה שמצא עבור אהוד ברק. וולאק עיני – הרשמת אותי. נראה לי שגם משה איבגי היה מתרשם ואולי גם לומד מספר ניואנסים לשימוש בתפקידיו העתידיים. מי זה הסנדק המפחיד ששוחח עם דנה וייס בפרומו ששודר ב-3.11.10 בערוץ 2? מנהיג פועלים אחראי ונבון כפי שהכרנו אותו עד כה, או שהיה זה האגו שתפח והשתלט על עופר עיני הפרגמאטי, המתון, הקופרטיבי, שכה היטיב להתנהל ולהימנע ממהלכים דרמטיים ומזיקים במחיר פרסום וצבירת כוח? כמו שזה נראה, היה זה מר הייד, האגו. אגו תופח בדרך-כלל (ויסלחו לי קוראי הרשימה על היסחפות לשפת הרחוב, זה מדבק) כשהשתן עולה למוח. זו לא אבחנה רפואית אלא מטאפורה כמובן. אדם שהישגיו הלא-מבוטלים משכרים את חושיו וכולאים את צניעותו הטבעית תחת בלון של אוויר חם. האיש הזה, במצבו הנוכחי, בסכנה. מהמקום שבו הוא נמצא, קל מאוד לאבד פרופורציות ואת הקשר למציאות. מכאן, הדרך להתרסקות קצרה. ולא שאני דואג מאוד לאיש עופר עיני – כמו שאני דואג יותר לעצמנו, כי כפי שהספקנו להכיר את מפלגתו של הנ"ל, שמתאימה לפניני ההגדרות שהשמיע בראיון לא פחות מאשר לזה העומד בראשה – זו הדרך הבדוקה לראשות המפלגה הזאת, ומשם למשרד הביטחון, ומשם לנסראללה שיזכור את השם עופר עיני, ומשם לביצועים ה"מופלאים" שהפגנו במלחמת לבנון השנייה. לא הייתה טעות אחת, כמאמר עיני, שמפלגת העבודה פסחה עליה בבואה לבחור את מנהיגיה. אז יש לי תחינה קטנה לעופר עיני: תרגיע, תנחת, עזוב אותך מהסרטים, הם לא יביאו אותך רחוק יותר מהדרך שהלכת בה עד כה, בתבונה, תוך הפגנת מנהיגות שקטה, סולידית, חזור ותהיה כפי שאתה באמת, כי זקוקים לך במפלגה המרוטה הזאת, אבל לך כעופר עיני ולא כגנגסטר צעצוע מהמרקע. זה לא שברק לא הרוויח ביושר את כל הביקורת שהוא חוטף מכולם, אבל ראבק – קצת סטייל, זה לכבודך עופר עיני וגם לכבודנו. |
| תאריך:
|
05/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2010
|
|
אלכס נחומסון
|
|
מופע האימים של עופר דון-קורליאונה עיני
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
7/11/10 14:52
|
|
|
|
2
|
|
מישהו מת?
|
7/11/10 17:10
|
|
|
|
3
|
|
מיכל
|
7/11/10 17:11
|
|
|
|
4
|
|
סליחה על ההשוואה
|
7/11/10 18:17
|
|
|
|
5
|
|
ביבר
|
7/11/10 19:24
|
|
|
|
6
|
|
נ.אילנה
|
7/11/10 20:16
|
|
|
|
7
|
|
צבי מגן
|
8/11/10 12:17
|
|
|
|
8
|
|
Tomas Edri
|
8/11/10 14:43
|
|
|
|
9
|
|
לוי
|
13/11/10 20:33
|
|
גיליון 'הארץ' מ-3 בנובמבר מתהדר ברשימה של מרב מיכאלי, הפה הגדול של הפמיניזם, שכותרתו "גילוי עריות על שטיח אדום". בין יתר הדברים הנאמרים על-ידי הכותבת הדעתנית, מצוטט בהקשר לבמאי וודי אלן: "בעילה של נערה צעירה ממך ב-35 שנה, שהייתה דה-פקטו בתך מגיל שמונה, היא גילוי עריות. נקודה". רוצה הכותבת לומר: זאת עבירה מוסרית חמורה גם אם היא חוקית.
|
|
|
|
|
פעילות התנועה הפמיניסטית מנכסות בלי שום הצדקה כל יצירה שבה מצאו את הסימנים הבאים: אם נכתבה על-ידי אשה, אם היא מבטאת חוויה המיוחדת לנשים, אם היא מעדיפה מילים עגולות ורכות של רוקמות תחרה ופורטות על נבל ונמנעת ממילים מחוספסות ואלימות של מתופפים וחוצבי סלעים, אם היא מציגה לקח רעיוני או פתרון מעשי שבעזרתו יכיולות נשים לשפר את מצבן ואם הגברים מוצגים בה כמגדר המדכא נשים או אשם במצבן הקיומי. כל הסימנים האלה מתקיימים בשיר "דוקטור נוימן" של צרויה שלו - ואף על-פי כן אינו מבטא, לדעתי, את האידיאולוגיה של התנועה הפמיניסטית ואת מטרותיה. השיר לקוח מתוך קובץ השירים "מטרה נוחה לצלפים" (1988) - ספר השירה היחיד שפרסמה שלֵו לפני שפנתה לכתיבת פרוזה. השירים בקובץ זה נדפסו כולם ללא כותרת, ולכן מזוהה השיר כאן על-פי שתי המילים הפותחות אותו - "דוקטור נוימן":
|
|
|
|
|
מראיין: למאזיני התוכנית "אחד מול אחד", שלום. בתוכניתנו היום אנו מארחים מן הצד האחד את הסופר והקולנוען פרופ' שלמה נימצוביץ', זוכה פרס אוניברסיטת מינכן לזכויות האדם וחתן פרס הנובל האלטרנטיבי לשלום. מולו, מן הצד השני, יושב נתנאל לוי, מורה מן ההתנחלות גבעת הלל, סליחה גבעת שמאי.
|
|
|
|
|
לפני חודש, במלאת עשר שנים לעלילת הדם על-שם מוחמד א-דורה, שהופרכה על-ידי שורה ארוכה של חוקרים ובראשם הפיזיקאי נחום שחף, חשפו לפני שבוע שחף ויונתן דחוח-הלוי כי סרטון "בצלם", שבו צולם הירי במפגין הכפות בנעלין, נערך במגמתיות על-מנת להציג תמונה שקרית שלכאורה המג"ד עומרי בורברג ראה וידע על הירי של החייל לעבר הפלשתיני. דחוח-הלוי ושחף הוכיחו כי החייל כלל לא כיוון את נשקו לעבר הפלשתיני, כי הירי בוצע למרחק מטרים ממנו, וכי המג"ד לא יכול היה לראות את הירי, משום שעמד בזווית שממנה כלל לא ראה את החייל.
|
|
|
|
|
שהייתו הארוכה של עם ישראל בגלות רצופה אגדות, שרובן רעות וחלקן - טובות. כאשר הן טובות מדי, מתעורר החשד שמא חברו יהודים וגויים טובים לשפץ את האמת המרה מסיבות שאינן הדיוק ההיסטורי, וקשורות יותר להלכי רוח פוליטיים בני זמנם וזמננו. אחת האגדות הידועות היא תור הזהב בספרד המוסלמית שעליה העיד הרמב"ם כי: "דעו אחי כי בשל חטאינו השליך אותנו האל בינות לאומה זו, אומת ישמעאל... לא הייתה אומה שפגעה יותר בישראל, ואין דומה לה בהשפלה ובכלימה שהמיטו עלינו..." ועוד ועוד הכביר הרמב"ם אודות הבוז והחרפות אשר להם זכו ישראל מאומת חסידי מוחמד.
|
|
|
|
|
