|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שמה של השבת ניתן לה על-שם הנאמר בפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים" ● פרשת החודש עוסקת בענייני חג הפסח ובעיקר בענייני הקרבת קרבן פסח ● וגם: מה ראתה תורתנו הקדושה להזכיר בפרשתנו, בתוך עניין טומאת היולדת, את עניין מצוות המילה?
|
כבוד מו"ר הרה"ג ר' יצחק רצאבי הי"ו פותח את "הלכות חודש ניסן" [שולחן ערוך המקוצר, אורח חיים חלק ג'] בלשון נלבבת ומחכימה, כדלקמן: "ציוונו הקב"ה שלא לעשות מלאכה במועדים ואחד מן הטעמים הוא, כדי שעל-ידי זה, נהייה פנויים לזכור הניסים הגדולים והאותות והמופתים שעשה לנו ולאבותינו ונודיעם לבנינו ולבני בנינו. וגם יש תועלת נוספת בדבר (והיא), שיתקבצו כל העם אז לשמוע דברי תורה והלכות, כעין מה שמצינו שמשה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו דורשים בהלכות פסח בפסח, ובהלכות עצרת, דהיינו שבועות בעצרת והלכות חג, דהיינו סוכות, בחג. ומלבד זה, צריך להקדים ולשאול ולדרוש בהלכות פסח קודם לפסח 30 יום, מפני שהלכותיו מרובות וצריכים כולם לדעת איך יתנהגו בדברים שאין להם תקנה בתוך הפסח, כגון: ביעור חמץ והגעלת כלים. לפיכך, מנהגינו מאז, ללמוד בציבור הלכות פסח". ייראה לנו להוסיף ולציין שרמז לדבריו המחכימים של כבוד מו"ר הרה"ג ר' יצחק רצאבי הי"ו ניתן לראות באופן מוחשי בכך שחכמינו תיקנו את אשר נודע כבר בשער בת רבים, בעניין הנקרא והמכונה בפי כל "ארבע הפרשיות", ובעיקר, לגבי דידן, מדובר בעניין הפרשה הרביעית, היא "פרשת החודש". ודו"ק. וזאת למודעי: "ארבע הפרשיות" זהו כינוי לאותן ארבע הפרשיות המיוחדות שנהגו בית ישראל לקרותן כ"מפטיר" חלופי ובמקום קריאת "המפטיר" הרגיל והשגרתי מדי "שבת בשבתו" ואשר הוא מופיע בסוף קריאת הפרשה השבועית. זמן קריאתן של ארבע הפרשיות הוא לפני ואחרי חג הפורים, כדלקמן ובקצרה: הפרשה הראשונה - "שבת שקלים" [נקראת בשבת שלפני ר"ח אדר או בשבת ר"ח אדר]. הפרשה השנייה - "שבת זכור" [קריאתה חובה מדאורייתא [=מן התורה] ונקראת תדיר בשבת שלפני חג הפורים]. הפרשה השלישית - "שבת פרה" [נקראת בשבת הקודמת ל"שבת החודש" ויש הסוברים שגם חיוב קריאתה הוא מדאורייתא]. הפרשה הרביעית - "שבת החודש" [נקראת בשבת שלפני ר"ח ניסן או בשבת ר"ח ניסן]. והגם שאין היא נקראת ממש 30 יום קודם הפסח, ברם היא נקראת די מספיק זמן קודם חג הפסח. וזאת משום שקריאת "פרשת החודש" ועיון מושכל בה "מכניס" את הבאים בשערי בתי הכנסת, כן ירבו, כמו גם את המעיינים והלומדים לאווירה, לאטמוספירה ובעיקר ל"סביבה הרוחנית" הנפלאה האופפת חג קדוש וחשוב זה, חג הפסח ואשר למותר לציין שהוא לא רק החג המכונן בחייה של האומה היהודית לדורותיה אלא גם, ובעיקר, הוא אחד מן המועדים והחגים אשר ציוונו הקב"ה עליהם בתורתו הקדושה. וגם אומנה, פרשת השבוע, פרשת "תזריע", מתייחדת בכך שהיא מבין הפרשיות הקצרות שבספר "ויקרא" משום 67 פסוקיה. היא כוללת שבע מצוות בלבד והשנה, שנת התשע"א, בית ישראל יקראו בה כ"מפטיר" חלופי את "שבת החודש" הנ"ל. "פרשת החודש" לקוחה מספר שמות פרק י"ב, א'-כ' ושמה ניתן לה על-שם הנאמר בפסוק הראשון: "החודש הזה לכם ראש חודשים". "פרשת החודש" עוסקת בענייני חג הפסח הקרב ובא ובעיקר בענייני הקרבת קרבן פסח, כמו גם בעניינים נוספים המדריכים את היהודי להתכונן לחודש ניסן וחג הפסח, זמנים הנחשבים בהשקפת העולם היהודית כזמנים של התחדשות שהרי חודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה על-פי התורה, שנאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" וחג הפסח הוא "הראשון שבו מתחיל מחזור גאולתו של העם היהודי לדורותיו" [על-פי מדרש גם] וכבר לימדונו חז"ל בכמה דוכתי: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" ועל מימרת חז"ל זו מובא בשם החיד"א הקדוש: "בניסן הם מוכנים [לגאולה] משום שכבר קודם [חג] הפסח יצאו חלקי נפשם מרשות הסט"א [=הסיטרא אחרא] ובליל הפסח הם בני חורין והם מעותדים לגאולה".
|
|
וביום השמיני ימול בשר עורלתו – היבט נוסף
|
|
פרשת השבוע, "תזריע", תיקרא השנה בנפרד בבתי הכנסת ברחבי העולם היהודי, משום שהשנה, שנת התשע"א, היא "שנה מעוברת" ומתייחדת בכך שהיא לא רק מן הפרשיות הקצרות שבספר "ויקרא" (בגין שישים ושבעת פסוקיה) אלא גם משום היותה עוסקת בעיקר במצוות ובהנחיות תורניות הנוגעות לענייני טומאה וטהרה, כמו למשל: טומאת יולדת, טומאת מצורע ועוד. וגם אומנה, פרשת "תזריע" פותחת את ארבעת הפרקים [י"ב–ט"ו] הכוללים את סדרת שתי הפרשיות המקראיות "תזריע ומצורע", הכוללות את דיני הטומאות הבאות מגופו של האדם: טומאת היולדת [פרק י"ב] וטומאה הנובעת מן המחלה הידועה צרעת, שהיא בעיקר מחלה הפוגעת בעור האדם, כמו גם "צרעת הבגדים", "צרעת הבתים" ועוד. ברם, בתחילת הפרק שעוסק ב"טומאת היולדת" מציינת התורה פסוק שלכאורה נראה לא קשור ומנותק מן ההקשר הענייני, כדלקמן [ויקרא י"ב, פסוק ג']: "וביום השמיני ימול בשר עורלתו". קרי: כדרך אגב מוזכרת כאן מצוות המילה. נשאלת השאלה: מה ראתה תורתנו הקדושה להזכיר בפרשתנו, בתוך עניין טומאת היולדת את עניין מצוות המילה? והרי כבר ניתנה מצווה חשובה זו לאברהם אבינו, בספר בראשית, כמצווה מחייבת לו ולדורות, שנאמר [בראשית י"ז, ט'–י"ד]: "ואתה (=אברהם) את בריתי תשמור. אתה וזרעך אחריך לדורותם. זאת בריתי...הימול לכם כל זכר. ונמלתם את בשר עורלתכם...ובן שמונת ימים יימול לכם כל זכר לדורותיכם"?! על עניין המילה וחשיבותה כבר נכתבו הררי פירושים והסברים "ונהרא נהרא ופשטיה". יורשה לנו להמליץ עיון במאמרו של ידידי המלומד ומזכה הרבים, ר' ניר אביעד הי"ו, אשר כתב באריכות דברים נלבבים "על משמעותה העמוקה של מצוות המילה ועל הרלוונטיות של מצווה חשובה זו לחיינו ובחיינו, כאן ועכשיו". מכל מקום, נראה לנו להשיב ובפשטות שהזכרת עניין המילה בפרשתנו היא מעין "השלמה רוחנית" בכל הקשור לעניין טומאת היולדת". לומר לך: שאף על-פי שהבעל ורעייתו טרודים ועסוקים הן בשמירה ובהקפדה על מה שמכונה "נגיעה" ביניהם והן מהתרחקותה של האישה "מן הקודש", כמו למשל: "ואל המקדש לא תבוא" ועוד - ישימו על לב לקיים מצווה חשובה זו שהיא "אות ברית ביני וביניכם". ודו"ק. אשר על כן, התורה חוזרת הכא ומדגישה עובדה חשובה זו [ועיין עוד ב"ספר החינוך", מצווה ב' פרשת "לך לך" ורבנו חיים בן עטר זצוק"ל בפירושו "אור החיים" על אתר "ותחזינה עינייך מישרים"]. וראיתי נכוחה דברי ידידי הגאון, רבה של קהילת עדת תימן שבעיר האבות, באר שבע, הרב אהרון רון אל הי"ו, שהביא נפלא נוסף ו"בקצירת האומר" נסכם כך: כל מי שמתבונן בפרשת "טומאת היולדת" רואה שיש הבדל בין ימי טומאתה ללידת זכר ובין ימי טומאתה ללידת נקבה. וזאת, משום שהתורה דואגת לרגשותיה, כמו גם ל כבודה של האישה היולדת כעניין שאמרו חז"ל: 'שלא יהיו כולם בשמחה ואביו ואימו עצבים', ובעיקר אימו. ומדוע? – משום שבדרך-כלל טקס ברית מילה שחייב להתקיים ביום השמיני נערך בשמחה גדולה: סעודת מצווה, דברי תורה, אורחים המגיעים מרחוק ומקרוב, צילומי הטקס ועוד. ואם האישה עדיין תהיה בטומאת לידה ללידת בנה הזכר, היא תהיה עצובה וכולם יהיו שמחים. לכן תורתנו קבעה שבעה ימי טומאה ללידת הזכר בלבד כדי שגם היא תוכל לשמוח ולחגוג יחד עם כל הבאים לטקס ברית המילה כשימי טוהרה (33 ימים ללידת הזכר) יתחילו כבר באותו היום שבו אמרה וציוותה התורה "וביום השמיני ימול בשר עורלתו". שמחתה, חשיבותה וכבודה של האישה הם דבר חשוב בהשקפת העולם המקראית/תורנית והדבר בא לידי ביטוי מעשי בהזכרת ובהיכלל עניין המילה בתוך עניין "טומאת היולדת".
|
|
|
המאמר מוקדש להצלחת "הקן המשפחתי" של הלל גלית ועידן, זוג מקסים ונאמן, ובקצרה ולעניין, מברכם ד"ר מוטי גולן, יהודי פשוט וחמשירן: "שבורא עולם בקניין, ישלים להם זה הבניין".
|
|
| תאריך:
|
31/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/03/2011
|
|
ד"ר מוטי גולן
|
|
|
האדמה היפהפייה שרואים במגזינים ובתוכניות גננות בטלוויזיה אינה מתקבלת במקרה, אלא כתוצאה מעבודה מקדימה. להלן השלבים הבסיסיים והחשובים הנחוצים לשיפור איכות הקרקע תוך יצירת מראה מסודר ומטופח לגינה.
|
|
|
|
|
חייהם של תושבים בראש העין, המתגוררים בסמוך ליער הקק"ל, הפכו באחרונה לגיהנום, בעטיין של מסיבות-טראנס ואימוני-ירי, הנערכים בו עמוק לתוך הלילה, הפוגעים באיכות חייהם ומסכנים את שלומם.
|
|
|
|
|
השבוע (יום ד', 30.3.11) ננעל כנס החורף האחרון של הכנסת. היה זה אחד המושבים הפוריים, המעניינים והשקופים ביותר שהיו מאז נוסדה. המרחק בין התדמית הציבורית של הח"כים לפעילותם הפרלמנטרית רחוק כרחוק מזרח ממערב. כל מי שמתוודע לעבודת יומם של נבחרי הציבור אינו יכול שלא להתרשם מן האינטנסיביות בה הם עובדים.
|
|
|
|
|
ממשלת ישראל, במהלך חגיגי שהחל בוועידת דה מארקר שהוקדשה לעתיד המדינה, הזמינה "חברות ייעוץ אסטרטגי בעלות ניסיון בינלאומי ייחודי להציע את שרותיהן לסייע לתהליך גיבוש אסטרטגיה חברתית-כלכלית כוללת למשק הישראלי ל-15 השנים הקרובות".
|
|
|
|
|
ישראל נמצאת בפני אחד האתגרים המדיניים החשובים ביותר מאז הקמתה שיהווה ציון דרך חשוב בסכסוך הישראלי-פלשתיני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"  מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
