זה משחק נבזי, זדוני ומכוער, ברגשות. זה משחק - ציני וקר - אכזר. אסור למדינת ישראל לפול בפח שאליו מושך אותו, בעודו רוקד על הדם הקרוש ועל הדמעה שלעולם לא תיבש, מזכ"ל ארגון החיזבללה, השייח נסרללה.
אסור למדינת ישראל להסכים לקבל שום עצם לבדיקה, לפני התנייתה את עצם נכונותה לבחון את מרכיביה השונים במידע על אודות הקורות את הנווט השבוי רון ארד. בעצם קבלת עצם לבחינה ולבירור, האם היא שייכת לרון ארד, יש משום הודאה ב"עובדת" מותו. אם ישראל מנויה וגמורה לשנות את הנחת העבודה הבסיסית, אשר שמשה - עד היום - בסיס לכל שיג ושיח עם כל גורם שהוא על אודות הקורות את רון ארד בשנים הארוכות לאין-קץ שחלפו מאז הופל המטוס שבו שימש כנווט מעל ארץ אויב, עליה לקום ולהודות בכך קבל עם ועדה.
כל עוד הנחת העבודה היא שרון ארד עודנו בין החיים - הנחה אשר פרשנים רבים אינם מערערים עליה גם אם אין להם ביטחון מלא וראיה נחרצת לאישושה - אסור לישראל להסכים לקבל עצם העשויה (או אולי עלולה) להתברר כשייכת לרון ארד לבדיקה.
אסור לה לעשות זאת, בוודאי לא לפני פענוחה את סוגיית "מותו" של רון, שהרי לא סביר שהעצם היא עצם של אדם חי...
לפני קבלת העצם הזאת וכתנאי לנכונותה לקבלה חייבת מדינת ישראל לעמוד על זכותה ולמעשה על חובתה לקבל מידע מגורם מוסמך על גורלו של רון ארד.
ידוע לכל בידי מי הוחזק רון ארד בשנים הראשונות לשביו. מהמקום ומהאיש שהחזיק בו יש להתחיל בירור שיטתי, קפדני, של מסלול התעתועים שבו, על-פי ההשערה ואולי גם לפי קטעי מידע חלקי, תועתע רון ארד, אשר עד עצם השורה הזו איש מאתנו אינו יודע מה אירע לו, אם הוא חי או אם, חלילה, מת.
אם רון ארד אינו בין החיים - הוא נרצח בדם קר. זהות הרוצחים אינה ידועה אבל דמם בראשם. כל עוד רב הנסתר על הגלוי אסור לסיים, כביכול, את הפרשה המחרידה הזאת בקלות כה בלתי-מתקבלת על הדעת וכה בלתי נסבלת: יש דברים שצריכים להיעשות בעניינו של רון ארד לפני קבלת עצם מאויב אכזר העושה בה שימוש נתעב ונבזי.
הטעם העיקרי אשר בשלו יש לדחות את קבלת העצם כממצא או אף כקצה חוט לבירור העניין היא שגם אם וכאשר תתברר העצם כשייכת לרון ארד, גם אז ייוותר ספק אם לא היה כאן מעשה של הונאה באמצעות הנדסה גנטית. חמור מזה: יהיה בה לא רק משום הודאה במותו של רון אלא השלמה שקטה עם הירצחו, שהרי ידוע לכל שרון ארד נשבה בעודו חי.
טיפול שגוי, רשלני, לעתים מופקר, אטי להחריד, מאפיין את התנהלותה של מדינת ישראל בנושא "הנווט השבוי" (הנה הוכחה לעובדת היותו בין החיים?!), הרצופה שרשרת ארוכה של מחדלים שלומיאליים, רפיסות דעת, הירדמות בשמירה ויותר מכל - היעדר אומץ לב לעמוד מול משפחת ארד ולהגיד להם מה, לעזאזל, קורה או לא קורה בעיניינו של יקירם הנעדר מזה שנים ארוכות.
לחיזבללה יש אינטרס גלוי, מוצהר ומובהק לשחרר את הרוצח סמיר קונטאר, רוצחה של משפחת הרן, מכלאו. על-מנת לקדם את הסיכוי לשחררו החיזבללה ממשיך להתל בנו באמצעות ניצולו את חוסר היכולת שלנו לשאת את המשך חרפת אי-ידיעת דבר אודות רון ארד. לחיזבללה יש עניין להצטייר כמי שבידיו לא מוחזק היקר שבקלפים אבל בראש מנהיגו מצוי מידע העשוי, כביכול, להוביל את ישראל אל המקור שבידיו מצוי, כמשוער, הקלף.
העצם אשר מועברת עכשיו לישראל מעלה תמיהות לא מעטות: כיצד הפך האיש החי רון ארד לגופה? כיצד - אם בכלל - הפכה הגופה לשלד? האם נקבר? האם הוצא מקברו? האם העצם "נשרה" ממנו? האם מישהו - מי? - שבר אותה, ולו רק כדי להוכיח משהו באמצעותה? האם יש יכולת לתאר במלים את שיעור הזוועה?
