בעוד פחות מחודשיים ייתמנה מנכ"ל ל
רשות השידור שיחליף את מוטי
שקלאר לאחר כהונה של חמש שנים. המינוי הזה חייב להיות מינוי מכונן משום שהמצב כבר בלתי נסבל והגיעה העת להציב את הרוח הנכונה בשידורים הממלכתיים בישראל.
כמנכ"ל רשות השידור מוטלת עליו החובה, על-פי החוק, להבטיח לציבור שידור ציבורי מהימן. תחת הכותרת "הבטחת שידור מהֵימן", קובע סעיף 3 של חוק רשות השידור בזו הלשון: "הרשות תבטיח כי בַּשידורים יינתֵן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרוֹוְחוֹת בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה".
העובדה שאמצעי תקשורת בישראל מוּטִים נגד רוב ההשקפות והדעות הרוֹוְחות בציבור הישראלי - הינה עובדה ידועה לכל! הטענות בדבר "תקשורת עויינת" אינן טענות בעלמא ויש להן על מה שיסמוֹכוּ. ההטייה ברורה וּמוּכַחַת, כתובה, מצולמת ומשודרת לכל אורך היממה, בכל היממות וּמִזֶה שנים רבות. העובדה הזאת מוּטַחַת בפנינו מידי פעם מן הציבור עצמו, בַּסקרים הנסקרים מעת לעת, בְּמחקרים מדעיים, אפילו אנשי תקשורת בולטים מודים בכך, אבל בעיקר בימי הבחירות המוכיחים שוב ושוב: הציבור - כאן, והתקשורת הרחק הרחק - שם! אין טעם להתכחש, עד כדי איסור חמור להתעלם מן העוול שהתקשורת הישראלית גורמת לַציבור המממן אותה ושאותו היא אמורה לשרת.
לאחר בדיקות קפְּדָניות ועיונים מעמיקים ואינסוף דיונים שנעשו במשך השנים, חייב המנכ"ל הנכנס להגיע למסקנה שהמעוות הזה חייב לִתְקוֹן! ההגינות מחייבת זאת והחוק דורש ותובע! לשם התיקון הנחוץ והנדרש במפגיע אין צורך לחולל מהפיכות! אין צורך להגביל את
חופש הביטוי של מי מעובדי רשות השידור. אבל יש בהחלט מקום לצרף קולות אחרים המייצגים גם הם "השקפות ודעות שונות הַרוֹוְחוֹת בציבור", כאלה שכמעט ואין להן ביטוי בשידורים. איזון של ממש דורש ויתבע זמן רב וּממושך, אבל להתחיל לפעול בְּכיוון של איזון בַּשידורים הממלכתיים - זו חובה שחייבים לקיים, בכפוף למילים המחייבות והמפורשות בחוק: "יינתֵן מקום לביטוי מתאים".
חופש הביטוי הוא נחלת הכל. יש סייגים, גבולות ומגבלות לחופש הביטוי כפי שהם מפורטים בפסקי דין של בית המשפט העליון, במאמרים מלומדים ופרשנויות מחכימות, ולא כאן המקום להרחיב עליהם את הדיבור. עובדי רשות השידור אינם פטורים מן החובה לשדר במסגרת חופש הביטוי על ההגבלות והסייגים המוּשָׁתים עליו. מי שיעבור על הוראות החוק - יהיה חשוף לתביעה, וּמן הדין שייתבע ויישא בַּעונשים הקבועים בחוק על-פי גזר דינו.
אבל יותר מכל חופש הביטוי מחייב מתן ביטוי חופשי לרוח עם ישראל כולו ולא רק לקומץ שמזמן היה אמור להיות בטל ומבוטל כעפרא דארעא. הניתוק המוחלט בין התקשורת הממלכתית לבין צרכניה כבר זועק חמס! השאלה מי יהיה מנכ"ל רשות השידור קריטית. השידור הציבורי קובע במידה לא מבוטלת את כל ההחלטות במדינה, את כל המאבקים לשינויים ובכל התחומים. אפילו תוצאה של מלחמה נקבעת כיום בתקשורת. זו הזרוע השלטונית החשובה ביותר. אסור להחמיץ את ההזדמנות.
