בלי בג"ץ ובלי בצלם

ארצות הברית והעולם "הנאור" חוגגים בימים אלה את חיסולו של רב-המחבלים אוסמה בן-לאדן. השמחה מובנת, וגם אם חלפו כמעט עשר שנים מאז הפיגוע המחריד במגדלי התאומים בניו-יורק ב-9 בספטמבר 2001, הצדק נעשה, כדברי הנשיא האמריקני ברק חוסיין אובמה. האומנם?

אין מחלוקת על כך שרב-המחבלים בן-לאדן היה בן מוות. אין חולק על כך שבאויב מסוגו יש להילחם עד חורמה. זו תגובה טבעית של מי שהותקף באופן אכזרי כל כך. גם השמחה מובנת. אבל צדק? האם חיילים אמריקניים סיכנו את חייהם כדי לנסות לתפסו חי ולהביאו למשפט? האם ארגוני "זכויות האדם" ימחו על המתתו של האיש ככלב שוטה, ועל כך שחפים מפשע, כולל בנו, הומתו באופן לא מידתי תוך כדי חיסולו (ע"ע סלאח שחאדה)?

המחבל בן-לאדן חוסל בסיכול ממוקד ללא משפט - בלי בג"ץ ובלי בצלם לפי אמירתו האלמותית של יצחק רבין - והעולם "הנאור" חוגג. יומיים לפני כן נעשה ניסיון אחר לסיכול ממוקד ללא משפט במטרה להרוג את קדאפי שליט לוב. גם שם נהרגו חפים מפשע, כולל בנו ונכדיו, ואין פוצה פה ומצפצף, אפילו לא זהבה גלאון. כך גם כשמטוסים צרפתיים הורגים באזרחי לוב לא פחות משעושה זאת קדאפי עצמו. "הנאורים" שותקים.

וגם אצלנו, ואפילו ביום שבו ציינו עם ישראל ומדינת ישראל את יום השואה והגבורה, לא הייתה מחאה. לכולם מובן שהעולם הנוצרי רשאי להילחם באויביו, ולעומתו מן היהודים נשללת הזכות להגן על עצמם.

שמעון פרס קבע בתגובתו ש"העולם טוב יותר בלי בן-לאדן". האם העולם לא היה טוב יותר בלי רב-המחבלים יאסר ערפאת, האיש שרצח אלפי יהודים והביא גם למותם של אלפים מנתיניו כתוצאה ממלחמת אוסלו שאסר על ישראל רודפת "השלום"? אבל, אותו שמעון פרס לא פעל כדי שהעולם יהיה טוב יותר בלי ערפאת, אלא הכניס אותו כסוס טרויאני ללב ארץ ישראל, אותו ואת רבבות המחבלים במדים ("שוטרים פלשתינים") שהגיעו תחת דגלו הטמא.

ממש באותן שעות שבהן חיסלו חיילים אמריקניים את רב-המחבלים קבע שמעון פרס בעצרת פתיחת יום השואה ש"השואה קבעה סופית שאין תחליף לבית משלנו". מדוע בשאר ימות השנה פועל אותו שמעון פרס כדי להעביר את מרכז הבית שלנו למבקשי נפשנו, המחבלים "הטובים" שהוא עצמו הביא ארצה.

אהוד ברק קבע כי "שוב נוכחנו שהמאבק בטרור משותף לדמוקרטיות המובילות בעולם, והוא יוכרע במאמץ משותף, רב זרועות שעוד לא הסתיים". מדוע הפסיק אותו ברק את המאבק בטרור והוא מפנה את עיקר מרצו נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל? מדוע הרים ברק את ידיו ובמקום לאיים על אויבי ישראל הוא מאיים - דווקא על ישראל - בצונאמי, כדבריו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קבע ש"זהו ניצחון לערכים המשותפים לכל המדינות הדמוקרטיות, שנלחמות כתף אל כתף בנחישות נגד הטרור". מלחמה נחושה בטרור הייתה תפיסתו הנכונה מאז ומתמיד, עד שחזר לתפקיד ראש הממשלה והמליך את שמעון פרס ואהוד ברק מעליו כדי שינווטו אותו בכיוון ההפוך. מדוע מובן לו ולכולם ש"מדינות דמוקרטיות נלחמות בנחישות נגד הטרור", אלא אם כן מדובר במדינת היהודים, המחזרת אחרי מכחיש השואה עבאס/חמאס במטרה להעניק לתאומים סיאמיים אלה מדינה בלב ארץ ישראל? האם ארה"ב סיפקה מזון וחשמל, שירותי תשתית ומלט לביצורים לאויב, כפי שעושה אפילו ראש ממשלה ימני (?) בישראל?

ממש באותן שעות שבהן חיסלו חיילים אמריקניים את רב-המחבלים קבע ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת פתיחת יום השואה שלקח חשוב מן השואה הוא ש"תמיד קדמו להתקפות על עמנו גלי שנאה שהכשירו התקפות אלו". חשוב להזכיר לנתניהו, ערב נאומו בארצות-הברית, שגלי שנאה קיימים גם כיום, מצד אוטו-אנטישמים מבית ואנטישמים מבחוץ, המכשירים התקפות על עמנו. "שלום" המבוסס על גירוש גזעני של יהודים מבתיהם בארצם איננו יהודי, איננו דמוקרטי, איננו ציוני, איננו מוסרי ואיננו שלום.