מומחים למומחיות

מומחה בתחומו מגיע לדרגה של מומחה לאחר התמחות בתחומי המומחיות, ולא מדובר במעין תואר כבוד הניתן למאן דהוא בשל הוותק שיש לו, המעמד אותו רכש או הסימפטיה שרוחש לו נותן התואר.

מי שמעניק תואר מומחה לאחר, צריך להיזהר שלא להעניק תואר זה לשרלטנים או למי שלא ראוי לכך. אחד המבחנים החיוניים הוא, האם המומחה באמת מומחה בתחום בו מדובר, או שמא הוא לא מבין בו דבר וחצי דבר אך יודע להתנהל כך שבסביבה של הדיוטות ומומחים מדומים כמוהו - ייחשב כמומחה.

בהנדסה אזרחית, המומחה המדומה אינו מומחה להנדסה אזרחית שכן בתחום זה הוא לא הגיע מעולם להישגים וגם אינו מסוגל להגיע להישגים, אלא המומחה המדומה יודע גם יודע כיצד להפיק חוות דעת מרשימות הדיוטות, ומספקות את בית המשפט. המומחה המדומה יודע כיצד לכוון את חוות דעתו לציפיות של בית המשפט, במנותק מהדבר הנכון מהבחינה ההנדסית.

גם כאשר מדובר בנושא הנדסי ברור והניתן לכימות ולחישוב, לא יהסס המומחה המדומה למצות את כל יכולתו בריצוי השופט, ולא בפתרון הבעיה. זאת, ביודעו מראש כי הוא יקבל את הגנתו האקטיבית של בית המשפט, שלא יאפשר לצד לדיון להפיל את המומחה המדומה לקרשים.

הגנה זו בה זוכה מומחה מדומה אינה עולה בקנה אחד עם עשיית צדק, אך כן עולה בקנה אחד עם עשיית דין מהיר ויעיל. כלל לא חשוב מי נפגע בדרך, העיקר שהתיק נסגר מהר.

בעניין זה יובהר כי אומנם בית המשפט אינו מומחה, אולם הוא כן יכול וגם יודע כי מדובר במומחה מטעמו שאינו מומחה ממש אלא מומחה מדומה למומחיות. משמתגלה ערוותו של המומחה המדומה, גם בנושא חמור, גם בנושא מוכח, כגון - אחד שלא יודע לחשב סיכומי שטחים של פתחי אוורור כי ההמרה מס"מ מרובע למ"ר קשה עבורו, או אחד שלא יודע וגם לא מוסמך לתכנן קיר תומך כי הוא כלל לא מהנדס קונסטרוקציות - אולם הוא קיבל מינוי מטעם בית המשפט כמומחה לעניין זה... והדוגמאות לא חסרות.

במצב זה, יש שופטים הממשיכים להגן על המומחה אשר מינו, מתוך אמון עיוור בו, או על-אף הבנה כי הוא לא כל כך מומחה. ראוי להזכיר בעניין זה את דברי הביקורת שנאמרו על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 25-38/90 אברהם אלברט נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2002 בעמ' 359 כדלקמן:

"המומחה י' דימנט לא הסתפק בתאור הפגמים ועלות תיקונם אלא אף התערב בצד המשפטי, שקל את טענות התובעים אף בנושאים משפטיים והציע פתרונות לכל אלה, למרבה הצער לא בדק שופט השלום את חוות הדעת האלה בדיקה ביקורתית וקבלן על קרבן וכרעיהן ללא דיון כלשהו בפסקי דינו, ואימצן למעשה כבסיס לפסקי הדין".

מדובר בתיק ליקויי בניה שהתנהל תחילה בבית משפט השלום בחיפה, שופט: א' קיטאי [לימים נשיא בית משפט השלום], והחתום על מאמר זה שימש כמומחה מטעם התובעים. בית משפט השלום מינה את המהנדס ישראל דימנט כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה דימנט שלל את כל הטענות המקצועיות והאחרות של התובעים ואיפס את זכותם לפיצויים.

על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזה האחרון הפך את הקערה על פיה והעדיף את חוות הדעת של מומחה התובעים בכל פרטי הליקויים. זאת, תוך ירידה לשורשי הליקויים ודיון בכל טענה מקצועית ע"י השוואת האמור בחוות הדעת שמטעם התובעים, עם האמור בחוות הדעת של מומחה בית המשפט.

למרבה הצער, ברוב המקרים דיון מסוג זה נמנע - וההפסד העיקרי הוא של בית המשפט המונע, בשל ויתורו על עשיית צדק והוצאות הלכות מנחות והלכות פסוקות בתחומים שונים השנויים במחלוקת תוך תמיכה במעמד הבלתי מעורער של מומחה בית המשפט, גם כאשר מדובר במומחה מדומה, כפי שהובהר לעיל.

יש, כמובן, דרכים להתמודד עם מצב זה, שנראה לכאורה מצב נואש, ולא כאן המקום להרחיב את היריעה בנדון, לאור הכותרת של המאמר. הבעיה בתמיכת בית המשפט במומחים המדומים, היא - יצירת ענף משנה בהנדסה אזרחית, שהוא ענף שיכונה: "מומחיות", המנותק מחיי המעשה ומהנדסה אזרחית מקובלת הקשורה בכל פרטיה עם חיי המעשה.

הענף החדש עליו חולשים חלק ניכר ממומחי בית המשפט בתחום, יוצר תקדימים המחזקים את הענף המדומה, והעובדות המציאותיות לא יתקבלו כהשגה על כך. מדובר בהנדסה אזרחית וירטואלית המאמצת פתרונים בלתי מקצועיים לבעיות במחירים בלתי אפשריים, וכל זאת מוצא דרכו הבטוחה לפסיקה בה נוצרים תקדימים וכך מתבסס המעמד של ענף זה על-אף חוסר האפשרות ליישמו הלכה למעשה.

דומה הדבר לרוכל שמכר דגים לפלוני, דגים אותם קנה מפלמוני שקנה אותם מאלמוני שקנה אותם מהדייגים, ובין מכירה למכירה - הדגים העלו עובש וריחות רעים. כאשר הגיעה אשתו של פלוני להתלונן על כי הדגים מקולקלים - שח לה המוכר: "מה, בישלת את הגדים? מדוע? אלה דגים המיועדים למסחר, לא למאכל!"

במצב זה עמד מומחה שמונה על-ידי בית משפט השלום בחיפה לצורך קביעת ליקויי בניה ועלות תיקוניהם בעניינם של בעלי שתי דירות בנהרייה, וקבע סכום כולל בסף 18000 שקלים לדירה עבור פריט אחד והוא - חומה סביב המגרש שנבנתה בצורה לקויה. לפי חוות דעתו של מומחה זה, שכיום הוא שמאי מכריע ולפיכך נטש את התחום, הסכום שננקב כולל את עלות התכנון הנדרש לגבי החומה, אלא שעד כה הוציאה הנתבעת מכיסה סכום יותר גבוה מהערכת התומחה - רק עבור בדיקות קרקע ותכנון.

מדובר בתכנון שטרם הושלם ועוד יעלה ממון רב, הרבה מעל מה שקבע אותו מומחה מוערך עבור תכנון + ביצוע... החתום על מאמר זה ערך חוות דעת מטעם התובעים בתיק זה, ובתום התיק והוצאת פסק דין - בכל מקרה, תהיה התייחסות לנושא תוך גילויים נוספים כמקובל. אלא שלא בדגים מדובר. מדובר במערכת בתי המשפט ובמראה פניה של המדינה ותרבות הדיור שלה.