|
גלעד שליט. משפחתו מתוסכלת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
התקשורת התגייסה מיד לצידו של יואל שליט וחברתו יערה. מיד החלו לקרוא להם בשמותיהם הפרטיים, כאילו היו מאז ומעולם סלבריטאים, ויערה קיבלה זמן בלתי מוגבל לראיונות מיד. מובן, זה מושך רייטינג. הרי רק אם משהו גדול קורה אז נזכרים ש"גלעד עדיין חי". כי בואו נודה על האמת, כמה מאיתנו מקדישים מחשבה מרובה למצבו של גלעד? אי-אפשר. אין מה לעשות עם זה. בשבילנו, האדם הממוצע, אין מה לעשות.
הייתי שם, באוהל המחאה של משפחת שליט, והבנתי. הבנתי שהאוהל הזה, מול משרד ראש הממשלה, אפשר להשוות אותו רק למשהו אחד - "שבעה". וזו שבעה נצחית. כי גלעד עדיין חי. עדיין. חוסר-הוודאות "הורג" את המשפחה, והעובדה שעברו כבר חמש שנים, ושר הביטחון מכריז כי לפני שלוש שנים יכולה הייתה להתבצע העסקה, אז באמת יש כאן בעיה, כי שר הביטחון הנוכחי היה במשרד שלו גם לפני שלוש שנים, אולי השר היציב ביותר בעשור האחרון. אולי גם הגרוע ביותר (אבל זה דיון כבר אחר).
אז מה יש לנו כאן? משפחה מתוסכלת, שרואה שמה שהיא עשתה עד כה לא עובד. משפחה שבורה, שכל חייה מתנהלים כעת סביב נעדר, שבוי. היא צועקת וזועקת את הכאב שלה, לא אל שוביו של גלעד, כי בינינו, מי מהחמאס יקשיב להם? אקצין את המצב. לו ישראל הייתה משחקת את המשחק של בני ערובה, ומכריזה כי בכל שעה (או יום, או שבוע, או חודש) לא ישוחרר גלעד, היא תוציא אסיר ביטחוני להורג - את החמאס זה לא היה מעניין. וזאת הבעיה. אין לנו אפשרות לנשק יום הדין. החמאס אוחז במבושינו. אז מחריפים את המאבק, נגד המדינה. ומבחינת המשפחה, יכול להיות שזה לגיטימי. זה טבעי. יש כעת דיבורים על כך שהמפלגה תרוץ לכנסת בבחירות הבאות. אחלה כרטיס מחאה, אג'נדה ברורה, נישה מצוינת. אם יזכו במספיק כיסאות בכנסת, יוכלו להכריח את הממשלה בה ישבו לאשר את העסקה, בכל מחיר.
ונניח שהדבר יקרה. "ושבו בנים לגבולם". גלעד יחזור. חי. בריא. שלם. נהדר. החמאס יקבל דחיפה עצומה, הטרור שוב ייראה כדרך שמובילה להישגים (ברור גם לאבו מאזן ששולחן המשא-ומתן הוא רק מקום בו חייבים להתפשר) ואולי עוד סבב פיגועים יתחיל. גורמי ביטחון בכירים לשעבר אומרים שישראל תדע להתמודד עם זה. באמת? ישראל תדע להתמודד עם פיגועי טרור? אז אנחנו מוכנים שמישהו ימות בעבור גלעד? באמת בכל מחיר? כי זה המחיר. כי המחיר הוא לא אותו חייל שהמדינה חייבת לו בחוזה לא כתוב לדאוג שהוא יחזור. לא. החייל נשבע למסור את נפשו בעבור המדינה. זה המחיר. ומה אם חייל אחר ייחטף? זה פשוט מאוד משתלם. להם בכל אופן.
בסוף יוני משהו אמור לקרות, בפייסבוק רץ כבר קול מאיים של רוצח עם הפנים של גלעד, שמאיים שאם גלעד לא ישוחרר, אז ב-25.6 המחאה תעלה דרגה. אז מה הטעם שזוהן יתפוס מחבל, אם יום אחר-כך הוא ירדוף אחריו שוב?