1. מי ומתי התחיל לרצוח?
הרבה לפני שדיברו על פלשתינים והמון זמן לפני שישראל כבשה שטחים, כבר רצחו פה יהודים רק משום שהעזו לשוב למולדתם. זה קרה ב-1920, ב-1929 וב-1936. זה קרה ביישובים חדשים כמו תל אביב ובמקומות בהם גרו יהודים מדורי-דורות כמו חברון. זה קרה כאשר היישוב היהודי התרכז במגננה (ראו את שמות הארגונים שהקים: "השומר", "ההגנה"). זה קרה כאשר היהודים היו פה מיעוט מבוטל.
יהודים קנו אדמות כחוק, ייבשו ביצות, הפריחו שממות וגם נתנו לא מעט עבודה לשכניהם הערבים. אבל המנהיגות של ערביי הארץ החליטה כבר אז, לפני כמאה שנים, על מאבק של "משחק סכום אפס": או אנחנו או אתם.
2. השואה
היה זה המנהיג המוכר של ערביי הארץ, חאג' אמין אל-חוסייני, אשר שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והוכרז כפושע מלחמה. הוא המריץ את הנאצים לחסל את יהודי אירופה (והם כמובן לא היו זקוקים לעידודו), סייע בגיוס מוסלמים לס"ס ושידר דברי הסתה ארסיים באמצעות המנגנון של גבלס.
החשש מתגובתם של ערביי המזרח התיכון בכלל וערביי ארץ ישראל בפרט, היה הגורם המרכזי שהביא את ממשלת בריטניה לשמור באדיקות על מדיניות הספר הלבן גם כאשר התבררו ממדי השואה וגם כאשר הניצולים התדפקו על שערי הארץ. במילים אחרות: יהודים באירופה נטבחו ומי ששרדו הוחזרו למחנות, משום שהערבים לא היו מוכנים לשמוע על ישיבת יהודים בארץ ישראל.
3. החלטת החלוקה
האו"ם אישר ב-29.11.1947 את הקמתן של שתי מדינות - יהודית וערבית. הפלשתינים היו יכולים לקבל אז מדינה גדולה יותר מאשר שטחי יהודה, שומרון ועזה, עם ירושלים בינלאומית, ובגבולות שהיו חונקים עד מהרה את ישראל. הם סירבו ולמחרת פתחו במלחמת טרור נגד יישובים יהודיים בכל רחבי הארץ. אזרחים יהודים נטבחו ללא רחם, ירושלים הושמה במצור, רחובות תל אביב היו מטרה לצלפים, ואלו רק דוגמאות בודדות.
4. הקמת המדינה
שמונה שעות לאחר שהוקמה מדינת ישראל - על-פי החלטה של האו"ם - פלשו אליה חמישה צבאות ערביים: מצרים, סוריה, ירדן, לבנון ועירק. הצטרפו אליהם הכנופיות של פאוזי קאוקג'י. המטרה: לחסל את המדינה שזה עתה נולדה. לא שחרור שטחים, לא יישוב פליטים, אלא רצח-עם חד וחלק.
ישראל ניצחה במלחמה הזאת, במחיר נורא של 6,000 הרוגים - אחוז אחד מכלל תושביה. עם סיום המלחמה בה הותקפה, החזיקה ישראל בשטחים שמעבר לגבולות החלוקה ובמחציתה של ירושלים. כך נוצר הקו הירוק: משום שהערבים והפלשתינים ניסו לחסל את ישראל ונכשלו.
5. הפליטים
תושבים ערבים נמלטו בהמוניהם מארץ ישראל ובעיקר ממדינת ישראל, לאחר שנכזבה תקוותם לניצחון מהיר. היו מקומות, בודדים מאוד, בהם עודדה ישראל את עזיבת הערבים. הם עברו למחנות פליטים בשטחי המדינות שיצאו למלחמה כביכול על-מנת להבטיח את זכויותיהם.
האחים הערבים הותירו את הפליטים במחנות במשך עשרות שנים, וחלקם עושים זאת עד היום. הם חשבו שבכך יפעילו לחץ על ישראל, ומאוחר יותר גם הסתבר להם שהפלשתינים רק זורעים הרס בכל מקום בו הם נמצאים (ראו כיצד כמעט והפילו את המשטר בירדן ומה עוללו ללבנון). מכל מקום, תהיה הסיבה אשר תהיה - את בעיית הפליטים הנציחו, ובמידה רבה גם יצרו, הערבים והפלשתינים עצמם.
6. יהודי מדינות ערב
במקביל למאבק בארץ ישראל, התחוללו פוגרומים ביהודי עירק, סוריה ומצרים. בסופו של דבר, בתהליך של כעשר שנים, גורשו רובם ממדינות אלו ורכושם נשדד כמעט במלואו. מספרם של הפליטים היהודים שווה לזה של הפלשתינים, ונזקיהם החומריים אינם פחותים משלהם.
היה רק הבדל אחד: היהודים התקבלו בידי אחיהם בזרועות פתוחות, עם כל הקשיים והבעיות שנמשכו עשרות שנים. הם לא הרגישו כפליטים אלא כמי שחוזרים למולדתם. ישראל השקיעה מיליארדים בקליטת העלייה ומשלמת עד היום חלק מן המחיר על הטעויות שנעשו לאורך התהליך, אך בשורה התחתונה - כולם הפכו להיות חלק מן המדינה.
7. מה קרה מאז
בקיצור טלגרפי: ישראל הותקפה שוב ושוב, הן בידי צבאות סדירים והן בידי ארגוני טרור פלשתינים, אך יצאה כאשר ידה על העליונה. היא הציעה לפלשתינים בחירות חופשיות בשטחים (רבין) - ונדחתה. היא הציעה להם אוטונומיה (בגין) - ונדחתה. היא נתנה להם תהליך שאמור להוביל למדינה (פרס ורבין) - ונדחתה. היא הציעה להם מדינה עם ירושלים מחולקת וזכות שיבה מוגבלת (ברק) - ונדחתה.
הפלשתינים מצידם נתנו לנו מרחץ-דמים של אזרחים חפים מפשע, הסתה בלתי פוסקת מצד מנהיגיהם ומערכת החינוך שלהם, תמיכה בכל גורם שהיה מוכן לתקוף את ישראל ודרישה בלתי מתפשרת לוויתורים ישראלים שמשמעותם חיסול המדינה. ואגב: הפלשתינים כבר הכריזו על מדינה בשנת 1988 והיא אפילו זכתה להכרת האו"ם, אך זה היה ונותר חסר-משמעות; אז נא להפסיק את ההיסטריה לקראת חודש ספטמבר.
8. יפי הנפש
אלו הן העובדות ההיסטוריות. אבל איזה סיכוי יש לנו לשכנע בהן את העולם, כאשר בתוכנו יושבים יפי-נפש המתעלמים מהן, ובטוחים שאנחנו הפושעים והפלשתינים הם הקורבנות? כאשר יש בקרבנו מי שמהלכים עלינו אימים, שאם לא ניתן לפלשתינים את כל מבוקשם - יירד על ראשנו אסון שלא יתואר? כאשר יש ישראלים שנדבקו בתפישה האנטישמית לפיה דם יהודי תמיד זול יותר? כאשר יש ישראלים שמרוב יופי, עוד ישאירו את כולנו בלי נפש?
