|   15:07:40
דלג
  אבי נוב  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

נאיביות במחאת האוהלים

היענות לדרישות לעוד מעורבות ממשלתית תחייב העלאת מיסים ותפגע עוד יותר במעמד הביניים
12/08/2011  |   אבי נוב   |   מאמרים   |   המחאה החברתית   |   תגובות
אינם מבינים [צילום: פלאש 90]

הרטוריקה של הארגונים החברתיים, ובעיקר השימוש במונח "צדק חברתי", אינו הופך את האג'נדה שלהם למוסרית, והיא אינה מקדמת עשיית צדק בחברה.

מעקב אחר מחאת האוהלים ברוטשילד מגלה כי היא משופעת בנאיביות המתבטאת בכל המסמכים שהם פרסמו עד היום. המכנה המשותף לכל המסמכים האלה הוא תפיסת העולם שלפיה דרושה מעורבות ממשלתית עמוקה ביותר בדיור, בחינוך, בבריאות, בעבודה, במזון וברווחה. אמונה זו בנחיצותם של ריכוז השליטה וניהול המשאבים בידי השלטון, אינה מבוססת וגם בלתי מוסרית.

במסמך שהופץ בשלושת השבועות הראשונים של המחאה על-ידי "קואליציית צעירי המהפכה", הם הסבירו כי אינם מאמינים בכנסת ובממשלה, אך באותה נשימה דרשו מגופי השלטון לפתור את בעיית הדיור. במסמך אחר של אותה קואליציה נאמר כי הם רוצים להחליט "מה מיוצר וכיצד מיוצר" - צלילים מוכרים ממשטרים טוטליטריים. ואילו מספר שורות אחר כך הם מבקשים ליצור "עולם בו כל אדם יוכל למצות את כל הפוטנציאל שלו, להגשים עצמו ולהיות חופשי". אם המפגינים ברוטשילד באמת רוצים להיות חופשיים, מדוע הם דורשים מעורבות יתירה של הממשלה?

במסמך אחר הם דורשים "דיור מכובד לכל אדם במחיר עלות", "הלאמת נכסים", "שכר הולם", ועוד דרישות שאינן קשורות למחאה שלהם, כמו שחרור גלעד שליט. נדמה שאינם מבינים כי היענות לדרישותיהם תחייב העלאה של נטל המס, אשר תפגע בסופו של דבר במעמד הביניים. צרתו של מעמד הביניים היא כפולה: הוא אינו מיוצג כראוי בכנסת ובממשלה, ומארגני המחאה אשר נשאבו לוואקום הזה פועלים בניגוד לאינטרסים שלו.

השבוע פרסמו חברי "הקואליציה" מסמך נוסף שחיברו בסיוע של מומחים מהאקדמיה, הכולל אוסף של עוד דרישות ערטילאיות. הם דורשים מהממשלה, בין היתר, לצמצם עד למינימום את הפערים - החברתיים, הכלכליים, המגדריים והלאומיים - במדינת ישראל, לצמצם את יוקר המחיה, להביא לתעסוקה מלאה והוגנת, ועוד. את המסמך החדש הם מכנים "חזון הצדק החברתי".

מה זה "צדק חברתי"?

בהפגנות שנערכו לאחרונה בארץ נשמעה המנטרה "העם דורש צדק חברתי", למרות שברור כי מדובר בתופעה שולית ש"העם" אינו עומד מאחוריה. "צדק חברתי" הוא לא יותר מאשר סיסמה שאין מאחוריה דבר קונקרטי, אך היא מצליחה לסחוף אנשים תמימים ונאיביים המאמינים בצורה עיוורת ביכולתן של ממשלות לתקן תופעות הנתפסות בעיניהם כפגמים בשיטת הכלכלה החופשית.

מי שאחראי במידה ניכרת לחדירת המונח "צדק חברתי" לשיח הציבורי הוא הפילוסוף ג'ון רולס. בספרו "התיאוריה של הצדק", מסביר רולס כי קיים צדק אוניברסלי שכולם יסכימו עליו, ושניתן לקובעו מאחורי "מסך בערות", היינו שההחלטות יתקבלו על-ידי נציגים מבלי שידעו כיצד אותן החלטות תשפיענה על מקבליהן. תיאוריה זאת אחראית במידה ניכרת להתפתחות העיקרון הבעייתי של חלוקה מחדש של העושר בחברה באמצעות מיסוי.

תורתו של רולס סובלת מקשיים רבים. ראשית, רולס עוסק הרבה בסוגיית ה"צדק", אך הוא נמנע מלהגדיר את המונח. ללא הגדרת המונח "צדק", לא נדע אם אומנם מדובר בערך שאכן ראוי לקדם. למעשה, המושג "צדק" תקף רק ברמת האינדיבידואל, ולא ברמת "החברה" (גם הוא מושג מורכב הקשה להגדרה). מעשי הפרט ניתנים לשיפוט ערכי כצודקים או בלתי צודקים, שכן רק פרטים יכולים לנקוט בפעולה מתוכננת ויזומה, ואילו מעשי החברה יכולים להיות טובים או רעים.

יתירה מזאת, רולס טוען כי תיאורטית, אנשים יבחרו מאחורי מסך הבערות במדיניות רווחה, אך כלל לא ברור אם כך יקרה גם בפועל. מסך הבערות אמור ליצור, לדידו של רולס, מצב של נייטרליות חשיבתית ביחס למדיניות הרצויה. למעשה, התרגיל הפילוסופי נובע מרצונו של רולס להצדיק את מדיניות הרווחה המקובלת. אלא שספק אם קביעה זו נכונה. לשיטתי, מאחורי מסך הבערות תתקבל דווקא החלטה המצדיקה את הפערים הכלכליים על בסיס תועלתני.

זכויות חברתיות

יושבי האוהלים ברוטשילד דורשים גם "זכויות חברתיות". אלא שכמו "צדק חברתי", גם מונח זה אינו מבטא משהו קונקרטי. בשיח הציבורי מרבים לדון בשאלה העקרונית, אם יש לאדם זכות שאזרחי מדינתו יספקו לו תנאי חיים כמו חינוך, רווחה ובריאות. התשובה לכך היא שלילית, וזאת מן הטעמים הבאים.

ראשית, יש להבדיל בין זכויות אדם טבעיות ל"זכויות חברתיות", אשר אינן זכויות במובן המשפטי אלא ביטוי לשאיפות מוסריות. הטענה כי יש חובה מוסרית לסייע לחלשים שונה מאוד מזו שלנזקקים יש זכות על נכסי זולתם; כמו-כן, בזכויות החברתיות קיימת בעיה של סטנדרטיזציה - לא ניתן להגדיר מהו תוכן הזכות כדי לקיימה; בנוסף, העלויות של הזכויות החברתיות, בניגוד לזכויות אדם אחרות, אינן ידועות וגלויות לעין, ולא ניתן לכמת אותן, והן מהוות נטל כבד על התקציב; זאת ועוד, מימוש הזכויות החברתיות יפגע בטווח הארוך בחלשים ובמשק בכללותו, שכן הוא יפגע בתמריציהם של הפרטים לממש את הפוטנציאל שלהם; הטעם האחרון הוא כי הזכויות החברתיות מתאפיינות בכך שהן דורשות מהמדינה פעילות אקטיבית לשם יישומה של הזכות, והטלת חובה על המדינה בהקשר זה פוגעת בהכרח בזכויות יסודיות כמו זכות הקניין. אלא שהזכויות הטבעיות - הזכות לחיים, לחירות ולקניין - לא ניתנו לאדם על-ידי השלטון ולכן לא ניתן לשלול אותן ממנו.

משבר הנדל"ן

לפני שמציעים פתרונות, כדאי שנעמוד על הסיבות שבעטיין נוצרה מצוקת הדיור הנוכחית.

הגורם הראשון הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, "המבוגר האחראי" כביכול, אשר קבע, בתוקף מעמדו, ריבית נמוכה בשנים האחרונות. יש יסוד להניח כי הריבית הנמוכה אחראית לעלייה של כ-50 אחוז במחירי הדיור. פישר מודה בטעות הזאת, והוא מנסה כעת לתקן אותה באמצעות העלאה חדה יחסית בשיעורי הריבית.

הגורם השני הוא המחסור החמור בקרקעות מצד אחד, וביקוש אדיר לדירות. ההיצע הנמוך נובע משליטת הממשלה ב-95 אחוז מן הקרקעות במדינה ומקיומם של ועדות התכנון המזיקות. הביקוש האדיר, ובמיוחד במרכזי ערים, מושפע מסיבות מגוונות, ובין היתר: ריבית נמוכה, כאמור; רכישת בתים על-ידי זרים; הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון; עלייה בשיעורי הגירושין וכתוצאה מכך הצורך של משפחה אחת להחזיק שתי דירות; תשתיות תחבורה לקויות, אשר אינן מאפשרות מגורים בפריפריה ועבודה במרכז.

הגורם השלישי הוא מדיניות מיסים בעייתית. ממחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים עולה כי ישראלים משלמים 75 אחוז יותר מס על דירות מהממוצע ב-OECD. עוד עולה מן המחקר, כי בנוסף לגובה המס, יוצרת הממשלה עיוותים בשוק הנדל"ן, בין היתר, באמצעות שורה של הטבות מס שנוצרו לאורך השנים כטלאי על טלאי.

אכן קיימת מצוקה אמיתית בתחום הדיור בישראל, אך מחאת האוהלים רק תחריף את הבעיה. המשתתפים במחאת האוהלים, ובמיוחד נוכח הכיסוי התקשורתי שהם מקבלים, מצליחים להלחיץ את הממשלה, אשר במקום למצוא פתרונות אמיתיים, יוזמת צעדים פופוליסטיים כדי להשתיק את ההמון הזועם. צעדי הממשלה יפגעו בסופו של דבר דווקא במפגינים ובתומכיהם.

כך היה גם במחאת הקוטג' אשר הובילה, שלא בטובת הצרכנים, להצעות פופוליסטיות שלחברי הכנסת, כמו להחזיר מספר מוצרים לפיקוח וביניהם את הקוטג'. אלא, שלמרות הכוונות הטובות, בהתאם למחקרים כלכליים ולניסיון העולמי, גורם הפיקוח הממשלתי לתוצאות שליליות מבחינת הצרכנים, ובמיוחד למוצרים באיכות פחות טובה, לשירות לקוי ולמחסור במוצרים שבפיקוח.

יוקר המחיה אינו גזרת גורל שעלינו לחיות עימה, אלא היא נגזרת ממדיניות הממשלה שיש להיאבק בה. כדי לטפל במצוקת הדיור ובמחירי המוצרים בישראל, על המאבק להתרכז בחסמים הממשלתיים בתחומים רבים ובהפחתת מיסים דרמטית לטובת כלל אזרחי ישראל.

אין ספק כי מעמד הביניים נושא בנטל רב. אך צעדי הממשלה יחייבו העלאת מיסים והתערבות בשוק אשר תחריף את המשבר, ומי שישלם את המחיר יהיה שוב מעמד הביניים. האם תומכי מחאת האוהלים כל כך תמימים לחשוב כי הממשלה יכולה לסייע בשיפור מצבם, מבלי לגרום לנזקים גדולים יותר?

תפקידי המשפחה והקהילה

אימוץ תיאוריות סוציאליסטיות, ובכללן "זכויות חברתיות" ויישומן בישראל, פוגע באחריות האישית של האדם לגורלו ומכרסמות בתפקיד הקלאסי של המשפחה והקהילה, בכל הנוגע לסיוע ועזרה הדדית.

במשק המבוסס על חופש כלכלי, אדם פועל לטובת ילדיו ומחנך אותם לאחריות אישית, ואילו בעת זקנתו, ילדיו יסייעו לו. מצב זה יוצר תמריצים אמיתיים להצליח, לחסוך ולסייע אחד לשני בעת צרה. מאידך, "מדינת רווחה" הדואגת כביכול לילדים, לחלשים, לזקנים ולמחוסרי העבודה, פוגעת באותם תמריצים בסיסיים. הרעיון של מדינת הרווחה הוא שלקבלת עזרה, יסתמכו אנשים על המדינה ולא על המשפחה והקהילה. מדינת הרווחה לא רק מחלישה את הכוחות המוסריים הטבועים באדם, אלא גם מנטרלת את הלכידות המשפחתית והקהילתית.

פרידריך האייק, ממובילי האסכולה האוסטרית וחתן פרס נובל בכלכלה לשנת 1974, מסביר בספרו "הדרך לשעבוד" כי "תנועה המבטיחה בעיקר שחרור מאחריות, אי-אפשר שלא תהיה אנטי מוסרית בהשפעתה". לדברי האייק, קיים דמיון רב בין סוציאליזם, קומוניזם ונאציזם. שלושתם נשענים על התפיסה הבלתי-מוסרית, שמותר לשעבד את רצונותיהם ושאיפותיהם של הפרטים להשגת מטרות שנקבעו על-ידי השלטון.

הרטוריקה של הארגונים החברתיים, ובעיקר השימוש במונח "צדק חברתי", אינו הופך את האג'נדה שלהם למוסרית, והיא אינה מקדמת עשיית צדק בחברה. מדיניות רווחה נועדה להעניש את בעלי ההון באמצעות מיסוי, ובכך היא פוגעת בעניין הטבעי שיש להם לתרום ולעשות חסד עם אחרים. מאידך, יישום עקרונות השוק החופשי מוליד התנהגות מוסרית ומבטיח עשיית צדקה וחסד. ככל שהממשלה תפחית את מעורבותה במשק, תפחית מיסים ותקצץ בהוצאותיה, כך תגבר האחריות האישית של היחיד על ענייניו ויתחזקו כוחות המשפחה והקהילה אשר בכוחם להבטיח התנהגויות ברוכות של צדקה, חסד, ערבות ועזרה הדדית.

לאתר מגזין מראה
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין העוסק בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים: [קישור]
תאריך:  12/08/2011   |   עודכן:  12/08/2011
אבי נוב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נאיביות במחאת האוהלים
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד פרלסמן
13/08/11 02:12
 
בן אבויה
18/08/11 11:55
2
Roni Tel Aviv
18/08/11 10:46
3
הסבר ל 2
18/08/11 18:19
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il