|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפלשתינים הם קובעי סדר היום בישראל. הם המחליטים האמיתיים על מצב-הרוח של אזרחי המדינה. כשהם מעוניינים בהסלמה, כמה פשוט, הם משגרים טיל. אם הוא פוגע והורג, חיוך על פניהם, הם מכינים מלאי נוסף של נשק, מפני התגובה הישראלית שלא תמיד מגיעה. אם הוא נופל בשטחים פתוחים או על בית ריק מאדם, הם מחככים ידיהם בסיפוק - "לפחות העברנו מסר", הם אומרים. מסר שרק מחדד עם מי יש לנו עסק
|
|
החמאס שולט במשחק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"צבע אדום, צבע אדום". בשניות הללו, תוך כדי יללת הכרוז, רצים אלפי תושבים, גברים, נשים וילדים אל המרחב המוגן. קולות הנפץ העזים מותירים את הרחוב ריק מאדם, קולות הסירנה מבשרים על הגעתם של אנשי ההצלה וכוחות הביטחון. בשניות הקרובות המקום יוכרז כשטח סגור, הסקרנים ה"אמיצים" יישלחו לבתיהם, ולא עלינו משפחה נוספת תיכנס למעגל השכול.
זהו תסריט האימים החוזר ונשנה, מסרב להיעלם מהמציאות הישראלית, נדבק לצווארנו וממאן להינתק. אני מכיר את הסרט, נולדתי לתוך זה, גדלתי למציאות של "לא בטוח נצא לטייל מחר, תלוי במצב הביטחוני", ישנתי לילות במרתפים הלחים, והעברתי ימים בצפייה בטלוויזיה ששידרה חדשות ללא הרף.
בתור ילד עמדתי אל מול המראה כשידיי מדמות אחיזת מיקרופון, ודיווחתי לצופה היחיד מה קורה כעת בצפון, היכן נפלו קטיושות והאם יש נפגעים. לא יודע אם זה יצר העיתונות שפרץ אצלי בגיל כה צעיר, אבל אני כן יודע שבגיל 7 לא הייתי צריך לשחק את המשחק הזה. לא הייתי צריך להבין מהי קטיושה ואיזה נזק היא יכולה להסב.
בדקות שקטות למדי, כותב אני שורות אלו, יודע לנצל רגעי נחת מזויפים הטומנים בחובם אלפי בתי אב עם שקט מאפיר, מדכא, רדיו פתוח על גל שקט והאזנה דרוכה לכוחות הביטחון שמתריעים לפני ואחרי הנפילות. אני חושב עלינו, על העם הזה שסבל כל-כך הרבה במשך אלפי שנותיו, על הסיפורים הרבים הממלאים את ספרי מורשתנו. אלפיים שנות גלות שבמהלכן נרצחנו וגורשנו, ממקומות שבהם התהלכנו, יהודי יהודי לפי אזור פזוריו. תמיד ידעו שאנחנו יהודים, ולא בגלל האף או סממנים אנטישמיים אחרים, אלא בגלל האחדות, המורשת הענפה. כולם ידעו תמיד מה שייך לעם היהודי ומה מחייה אותו, ידיעה זו רק עודדה אותם להתנכל לנו ולנסות פעם אחר פעם לגדוע מאתנו את ששלנו, את סם חייו של העם היהודי.
כל אלו לא חלפו מהעולם, הם כאן, שרירין וקיימין! הרצון לחטוף מאתנו את ששייך לנו עדיין בוער בעצמות שונאינו, וכל זה כמו פעם, בעידוד העולם. מוחאים כפיים וכעת, לא רק מהצד.
ביום חמישי (18.8.11), בחצות היום, נפתח באופן רשמי סיבוב נוסף במסע השטנה נגד העם היהודי. יריית הפתיחה נשמעה מאזור אילת, שם הותקפו שני אוטובוסים, חיילים ואזרחים. נגדעו מעמנו שמונה נפשות זכות, ונפגעו עשרות בני אדם חפים מכל פשע.
|
|
"אל תתקפו ברמדאן, אנחנו צמאים ועייפים"
|
|
כמובן שמדיניות ישראל קוממה אותי יותר מאויבינו העלובים שהכריזו על עצמם "צמאים ועייפים". צימאונם למים מונע מהם לקבל את שמגיע להם, לעומת זאת, צימאונם לדם מדרבן אותם לפגוע, ולהרוג בנו בשיאו של יום, בשיאו של צום.
אי-אפשר להסביר במילים פשוטות את החוצפה הערבית שצמחה בעידוד מוחלט מצדנו, שהרי אנחנו אלה שהתחשבו בהם תמיד, אנו ידידי האמת הרופסים ששחררו אסירים כמחווה לחודש הרמדאן, אנו תמימי-הדעים שנתנו להם שטחי לחימה, אבזרנו אותם בנשקים והרעפנו על ראשיהם דולרים בשפע.
ואולי כדאי להפסיק ולנסות להסביר במילים, אולי כדאי להתחיל להרוג בהם, להכניס כוחות, לבצר ולכתר ולהפיל סוף-סוף את שלטון חמאס - אהוב העם הפלשתיני שבסיסו ומהותו הם פיקציה מוחלטת. כל תגובה הפחותה ממבצע צבאי נרחב בעזה תיחשב ככישלון מוחלט ותביא עלינו ספטמבר כהה יותר.
ובינתיים, תושבי באר שבע, אשקלון, אשדוד ועוטף עזה מצונפים בחדרי הביטחון, חוששים משבירה נוספת ומתמשכת של "הסכם הפסקת האש" שנכנס לתוקפו ביום ראשון בשעה 21:00. והרי לפניכם עוד הסכם שרק ישראל מחויבת לעמוד בו, עבור החמאס מדובר בסך-הכל בתעודת כניעה ישראלית, דבר שמדרבן לפעולות איבה נוספות ועוצמתיות יותר.
שמתי לב לדבר מדהים ומדאיג כאחד: הפלשתינים שולטים בכלי המשחק, הם קובעי סדר היום בישראל. הם המחליטים האמיתיים על מצב-רוח אזרחי מדינת ישראל. כשהם מעוניינים בהסלמה, כמה פשוט, הם משגרים טיל. אם הוא פוגע והורג, חיוך על פניהם, הם מכינים מלאי נוסף של נשק, מפני התגובה הישראלית שלא תמיד מגיעה. אם הוא נופל בשטחים פתוחים או על בית ריק מאדם, הם מחככים ידיהם בסיפוק - "לפחות העברנו מסר", הם אומרים - מסר שרק מחדד עם מי יש לנו עסק. רגיעה עבורם הרבה יותר קל להשיג. כמו בשבוע שעבר, הם פשוט צריכים להראות "נכונות". בעיני עצמם ועמם, ולצערי, גם בעיני, במקרה כזה הם המנצחים. והנה עולה לה התמיכה בשלטון חמאס. במקרה של הסלמה חריפה הם פשוט צריכים לפנות לאו"ם עם מקבץ תמונות פיקטיביות שיסעירו גם את השמאל בישראל, שיזדעק על רצח העם שצבא הכיבוש מחולל.
|
|
וישראל? ישראל מכירה את הטריקים הצבעוניים של שלטון חמאס, אך היא לא עושה הרבה על-מנת לשבור את שליטתם בכלי וכללי המשחק. במקום זה, היא מוסיפה גדרות ואמצעי הגנה, מוסיפה מאבטחים ושומרים, מבצרת בחומות ובונה מגדלי שמירה, מבודדת עצמה מהעולם. והאויב הבועט לא רחוק מאתנו, בין פשעיו נגד היישות הציונית הוא יושב רגוע, ביד האחת מגלגל את חרוזי המסבאחה ובשנייה אוחז בכוס קפה שחור, אין שומרים, אין פחד ברחובות, ילדים משחקים, כן, כן, משחקים! (ולא מפחדים כפי שהרגילו את חלקנו לחשוב, הילדים המפחדים הם בישראל). הכל פרוץ, הים פתוח ואין שום חומה, מלבד זו שהציבה ישראל. הם יודעים שצה"ל המוסרי פועל רק כמגן ולא כתוקף, ששום אוטובוס לא יתפוצץ על כל נוסעיו. הם מבינים שהם אדונים לגורלם ולגורל המהדורה המרכזית בשמונה.
זה אבסורד שאנחנו, יהודים היושבים במדינה משלנו, מתכופפים פעם אחר פעם, מתבצרים ומתגוננים מפני עם מזויף שכל מטרתו היא להרע לנו ולזרענו אחרינו. זה אבסורד שהחיידק האלים הזה קובע לכולנו את סדר העדיפויות, משנה ומשבש, מחכה ומקשקש על ארצנו. מצייר קווים, מנחיל מדיניות, זורה מלח על פצעים פתוחים, וכל זה בזמן שאנחנו אדוני הארץ. לנו הירושה, לנו הנחלה, לנו הצבא, לנו האמונה, לנו ההבטחה!
כיום בישראל ישנם רבים המאמינים שייתכן שלום איתם, עם אויבינו. שום סיפור או אירוע לא יניסו אותם מעמדתם, אדרבה, פיגוע משולב שממנו נרצחים ונפגעים, רק ידרבן אותם לחשוב עד כמה ישראל היא האשמה בסיפור, ועד לאן ביבי ילך כדי להשכיח את גל המחאה החברתית. ובינתיים, תושבי הדרום מחובקים בחדרי הביטחון, אימהות ואבות ערים לצד ילדיהם הישנים בקושי, ועיניהם נפוחות מבכי ומחוסר שינה. ובבוקר יום המחר יקומו הילדים בבהלה, מקול רעש הנפץ. הילד בן השבע ישים מראה אל מול פניו וידווח לעצמו אל תוך חפץ המדמה מיקרופון, היכן נפלו הקסאמים והאם חלילה יש נזק בנפש. והנה לו העיתונאי הבא, עיתונאי בעל-כורחו.
|
|
|
הכותב בן 19, פעיל חברתית ופוליטית, מייסד פרויקט "במה לנוער".
|
|
| תאריך:
|
29/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
29/08/2011
|
|
אוריה אלקיים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אבא
|
11/03/12 02:01
|
|
|
למרבה הצער, תנועת המחאה אינה מעלה על סדר היום את מצוקת הדיור הקשה בקרב האוכלוסיה הערבית, שאלפים מאזרחיה מתמודדים גם עם צווי פינוי מהחיים, צווי פינוי מבתים בהם הם חיים כבר עשרות שנים.
|
|
|
|
|
שחרור גלעד שליט הוא משימה נעלה, העומדת בפני עצמה, שכן מדובר בפדיון שבויים שבבסיסו עומד הכלל "שכל ישראל ערבים זה לזה", ואין חולק על כך שיש לעשות ולפעול לשחרור בנינו גלעד שליט.
|
|
|
|
|
מה הדין, כאשר המדינה מוכרת בטעות קרקע, אשר מתגלה, כי יש לה בעלים. בעקבות הטעות, המדינה מפצה את הבעלים. האם מדובר בעסקה במקרקעין החייבת במס שבח, ואם כן, האם ניתן לראות במכירה שנעשתה על-ידי המדינה, כאילו הקרקע הופקעה מהבעלים, ומשכך הפיצוי הכספי אשר מקבלים בעלי הקרקע ממדינת ישראל, זכאי ליהנות מהקלת מס השבח, השמורה למכירה בהפקעה. לאחרונה נדון מקרה זה, בוועדת הערר בת"א. ועדת הערר קבעה ברוב דעות כי המדובר בעסקה במקרקעין, אשר לא זכאית ליהנות מההקלה השמורה להפקעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אטדגי ניסה להסתיר מידע חיוני מאביו של לקוחו – 15%, כדי לשלול חלק זה ממרגול. כעת השוטרים מנסים להגן על מי שמפר החלטה שיפוטית. מדוע? זוהי דעתי המבוססת על ניחוש תיאורטי והסקת מסקנות מצופות:
|
|
|
|
|
