בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מדינה בחובות: האם "ישרא-בלוף" בדרך ל"ישרא-חוב"?
|
קיים משחק עדין בין הצמיחה במשק, כמות הכסף, גובה הריבית והיקף האשראי, אולם נראה שהליכה מדודה ואיטית לכיוון יתר הזהירות, תביא רק ברכה בסופו של דבר למשק ולמגזר הפרטי
בנק ישראל פרסם נתון של כ-250 מיליארד שקל, אשר משקף את היקף המשכנתאות של משקי הבית לבנקים. תוסיפו לזה את חובות הטייקונים המגיעים לעוד 120 מיליארד ותקבלו משהו כמו 370 מיליארד שקל - אשר לשם פישוט נגדיר אותו כמיליארד שקל לכל יום בשנה. לכל זה יש להוסיף את חובות האזרחים בחשבונות האישיים, מה שנהוג לקרוא לו אוברדראפט, ואת חובות המגזר העסקי ואת חובות המדינה - וקיבלת "ישרא-חוב". הלוואות ומינוף אכן נדרשים על-מנת להקדים רכישה של נכס, בית או מגרש, או פעילות עסקית, אולם ברגע שחברות או משקי-בית לוקחים חובות על-מנת להחזיק את ה"שוטף", כלומר על-מנת לממן את הפעילויות השוטפות, אזי מהר מאוד תיקלע הפירמה לקשיים. זאת ועוד, חברות אשר לקחו הלוואות על בסיס תרחישים, אשר עם השנים התבררו כאופטימיים מדי ולעיתים אף חסרי שחר, נאלצות כעת להחסיר את ההלוואות מהונן העצמי או חלילה מגיעות לחדלות פירעון. האם זו גזירת גורל? האם לא הגיע הזמן להגביל את נפח האשראי? האם לא נכון להגביל את היקף המינוף של החברות? אומנם קיים משחק עדין בין הצמיחה במשק, כמות הכסף, גובה הריבית והיקף האשראי, אולם נראה שהליכה מדודה ואיטית לכיוון יתר הזהירות, רק ברכה תביא בסופו של דבר למשק ולמגזר הפרטי. טוב יעשו הבנקים אם יקטינו את מסגרות האשראי (שגם ככה רובו לא מנוצל), ידרשו יתר בטחונות ויורידו את המינוף לטייקונים, אשר רמת הסיכון אצל חלקם לא נמוכה. בנוסף יש לשנות את הגישה המקובלת כיום למגזר הפרטי, אשר נאלץ להתבזות כל פעם מחדש בבואו לקחת הלוואה ומנגד מגזר הטייקונים מתכבד בתנאים מופלגים ומקבל הלוואות עד פי עשרה מהונו העצמי. טוב יעשו האוצר, בנק ישראל והבנקים ביחד עם רשות ניירות ערך, אם יגדירו מחדש כללי התנהלות מחודשים אשר יציבו יתר מגבלות על הכסף שלנו וידאגו שכספי החסכונות וקרנות ההשתלמות שלנו לא ילכו לריק, גם במחיר של האטת הצמיחה והשגשוג הרגעי לטובת הביטחון הכלכלי בטווח הארוך.
|
תאריך:
|
30/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/08/2011
|
|
יובל לובנשטיין
|
מדינה בחובות: האם "ישרא-בלוף" בדרך ל"ישרא-חוב"?
|
|
הראו לי אדם שלא נתקל במהלך חייו במדינה בבית המשפט. העומס בבתי המשפט של מדינת ישראל, החל בבית המשפט לשלום וכלה בבית המשפט לתעבורה, קטסטרופלי. עינוי דין של שנים הפך כאן לנורמה והשופטים אינם עומדים בעומס. אך לא בנושא זה עסקינן כאן. השאלה הגדולה כאן - האם יש באמת משפט צדק בישראל, והאם החלטות שופטים מכל בתי המשפט אינן נגועות בשיקולים זרים.
|
|
|
המשק הישראלי משופע כיום במתעשרים ובחברות גדולות השואפות להשתלט על נתחי שוק מרכזיים תוך צמצום אפשרויות לקיום של שוק תחרותי של עסקים קטנים ובינוניים וסיכוי לקיום בכבוד של קבוצות רחבות באוכלוסיה. כאשר חברות ותאגידים פועלים על-פי עקרונות כלכליים קפיטליסטים דורסניים (כנהוג כיום בישראל) , התוצאה היא שההיצע של מוצרים בשוק מצטמצם, המחירים גבוהים, השכר המשולם לעובדים נמוך ומספר השחקנים המעורבים קטן. צמצום טווח הפעילות אשר הענקים מותירים בידי יזמים ועסקים קטנים גורר סטגנציה ורצון לקפוא על השמרים.
|
|
|
אם יש למי מכם צורך לאשרר את מה שהוא חושב על מי שעומד בראש המהתלה הזו הנקראית ממשלת נתניהו 2011- הריהו לפניכם- הניסיון החדש של הממשלה לפרק את המדינה מנכסיה- והפעם - אגרקסקו. החקלאות בישראל הייתה מאז הקמת המדינה ספינת הדגל של מדיניות החוץ בכל הקשור לסיוע למדינות מתפתחות ולמדינות ידידותיות. הפקולטה לחקלאות ונושא המחקר, ומכון וולקני בנושאי פיתוח אמצעים היו ועודם סמלה המסחרי של ישראל. אין מה לעשות לכל מי שאינו בקיא - מדינת ישראל נתפשת בתחום החקלאות כמעצמה ייחודית, פורצת וחדשנית ומדהימה ביכולותיה.
|
|
|
משהו תמים, צעיר, נאיבי, בתולי, ראשוני, קשור לכוכב נולד, ולאן שהוא נולד - כך גם יעוצבו חייו בהמשך דרכו. אם הכוכב נקרה בראשית דרכו אל עולם הפשע - החולש על כל מה שקורה סביבו - הוא יבין יותר מהבנה של לימוד אלא הבנה שורשית חווייתית - כי בעולם הפשע תהי תהילתו, בצדו, תחתיו, אם לא ממש בתוכו. כי כך צריך, כך קורה ומן הסתם אולי זו הדרך אל הפסגה.
|
|
|
אין ספק כי קיץ 2011 לא ייזכר בתולדות האיחוד האירופי כעונת המלפפונים. פגישת מרקל וסרקוזי ב-16 באוגוסט שהתקיימה על-רקע הדיווחים בדבר משבר פיננסי צפוי בצרפת וההבנות שהושגו בשורת נושאים פיננסים (לגביהם הושגו כבר סיכומים בעבר) היו ציון דרך נוסף במאמץ של מנהיגי גוש האירו להרגעת השווקים הפיננסים (לפי שעה ללא הצלחה יתרה). בראיון ב-9 באוגוסט 2011 לתחנת רדיו בצרפת, תיאר נשיא הבנק המרכזי האירופאי את המשבר הפיננסי הנוכחי כמשבר הקשה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. בראיון שהעניק כמה ימים קודם לכן, הוא טען כי "הדמוקרטיות (כוונתו הייתה ככל הנראה לחברות האיחוד) לא תוכלנה להעניק פעם נוספת גיבוי פיננסי במטרה למנוע את ההאטה הגדולה (depression) במקרה שיפרוץ משבר נוסף דוגמת זה הנוכחי". התבטאויות דרמטיות אלו מפי אישיות מרכזית זו אינן בבחינת דבר שבשגרה.
|
|
|
|