26 נגד 3 ההחלטה לשחרר את שליט בכל מחיר, מתוך נסיגה מכל הקווים האדומים (הלא כל-כך אדומים) של ה
ממשלה, התקבלה
כצפוי ברוב גדול של 26 נגד 3 (יעלון, לנדאו וליברמן).
הקווים האדומים היו:
- התנגדות לשחרור מחבלים כבדים מאוד.
- התנגדות לשחרור ערבים ישראלים (כך הפלשתינים מוכיחים שהם הנציגים האותנטיים שלהם).
- התנגדות לשחררם לביתם אלא הגלייתם לחו"ל.
בכל הדברים האלו, עמדו המחבלים על שלהם, ו"מעצמת המזרח התיכון" ירדה על הברכיים ונכנעה לכל דרישותיהם. לא ממשלת שמאל, אלא ממשלת ימין, וגם ברוב גדול.
לכל הדברים האלו קיימת משמעות עמוקה להמשך נוכחות עם ישראל באזור הזה של העולם.
הכסף ששבר את החברה הישראלית רשמית, העמותה שמקבלת תרומות עבור מטה שליט נקראת "קרן
מאור", עמותה רשומה שטיפלה קודם בהחזרת גופות החיילים מלבנון תמורת רבי-מרצחים. כבר בעבר הם הצליחו לגייס את המיליונים הדרושים כדי לייצר דעת קהל לחתימת העסקה מול חיזבאללה. כרגע, הם מדווחים על פחות ממיליון ורבע שקל הכנסות לשנה. והשאלה שהימין היה צריך להתעורר אליה, מאיפה הכסף? מי מממן? אלו עוד עמותות אחרות דואגות לממן פעולות שכנוע ולחץ? אלו מדינות באירופה מעורבות בלחץ על החברה הישראלית?
הרי דף אחד בעיתון
ידיעות אחרונות עולה 100,000 שקל. כל 10 שניות בטלוויזיה עולות עשרות אלפי שקלים, כל שלט חוצות עולה עשרות אלפי שקלים. בלי לבדוק לעומק, מדובר על קמפיין של מאות מיליוני שקלים. זאת בנוסף לכל החשיפה הנדיבה של התקשורת הישראלית למען פעולת המטה.
המטה ידע איך לעבוד: הוא פעל על הלב היהודי הרך ונגד נתניהו אישית. זה עבד. אף אחד לא העז להתנגד אליהם, בוודאי לא בפרהסיה.
נעלמו 30 שנה של הרתעה עבדאללה ברגותי (אחראי על רצח 66 ישראלים), איברהים חאמד (אחראי על רצח 90 ישראלים), אחלאם תמימי (אחראית על רצח 15 ישראלים), ועוד רבים ורעים נוספים משתחררים אחרי שהם נכלאו שנים בודדות (11-5). הם כולם נדונו על כמה מאסרי עולם אך יוצאים לחופשי.
מעכשיו, כל ערבי יודע, בוודאות גמורה, שלא משנה מה מעשיו, לא משנה כמה יהודים הוא יצליח להרוג, הוא לא ימות בכלא הישראלי. הוא ישב שם 10-5 שנים, יראה סרטים כל יום, יאכל בשר ועוף ללא הגבלה, ייהנה מביקורי משפחתו פעמיים בשבוע, ילמד לדוקטורט בחינם, יישן עם מזגן על מיטה מרופדת, ויעלה 10,000 שקל לחודש למשלם המיסים הישראלי. כל מחבל יודע, שאף אחד לא יחסל אותו. הרי את רוצחי משפחת פוגל היו יכולים לחסל והחליטו לעצור ולתת להם חמישה מאסרי עולם, היינו עשר שנים במונחים של הצדק הישראלי. היה שווה כל רגע.
ממשלת ישראל הפכה את ההרתעה שעם ישראל יצר מול מחבלים תוך יותר ממאה של מאבק ל-0 בהחלטה אחת. לא משנה איזו ממשלה תחליף את ממשלת נתניהו, ממשלות מתחלפות ולערבים יש זמן. הם יודעים שאם לא הנשיא הקרוב, אז הנשיא הבא ישחרר אותם. לא ידוע לי בהיסטוריה על עסקת שבויים מהסוג הזה.
מספרים, סטטיסטיקה ועתיד 80% מהמחבלים שמשתחרים
שבים לטרור, בדרך-כלל בצורה מוצלחת הרבה יותר. קרוב ל-200 יהודים נרצחו מאותם "משוחררים". כמעט כל המחבלים הכבדים שמשחררים כיום הספיקו כבר להשתחרר תחת מחוות ועסקות שונות ולשוב למלאכתם. עם ישראל כבר קבע קריטריונים שוויוניים לשחרור מחבלים, בעקבות עסקות קודמות מבישות פחות, אף אחד לא עמד בהן לרגע, וגם לא יעמוד בהן גם בהמשך. הפתרון היחיד הוא לחקור מי באמת היה מעוניין לשחרר כל-כך הרבה מחבלים? מי עומד מאחורי המפעל האדיר הזה של שכנוע דעת הקהל? מי בכלל לא דחף לשום לחץ על האויב אלא רק על ראש הממשלה? מי הביא באמת לעסקת השליט הזאת שעם ישראל ישכיל את תוצאותיה עוד שנים רבות?
