בשבוע שעבר זה כבר נהפך לבדיחת הכלל. מה שידוע זמן רב בשוק, הפך והרבה בזכות אומץ ליבה הציבורי של השופטת
נילי ארד לעובדה קיימת, וקשה שלא להתעלם מזה יותר. ההסתדרות במתכונתה הנוכחית, פשוט מיותרת ואולי הרבה מעבר לכך, היא פשוט בולמת את התפתחות המשק ובעקיפין גם את התפתחות העובדים, שכרם ומעמדם במשק.
מה קרה למעט סבל רב לציבור ואובדן מאות מיליוני שקלים בתוצר ?
מה קרה למעט עוד כמה ראיונות בתקשורת של עופר עייני ושותפיו ?
מה קרה בשבוע שעבר, כנראה קרה הרבה מאוד, רק חבל שזה עלה וככול הנראה עוד יעלה לנו כמה מאות מיליוני שקלים. הודיעו באופן רשמי לציבור כי "ההסתדרות יכולה ללכת הביתה", גם אם זה נאמר בשפה משפטית זהירה ומנוסחת באופן כזה שרק מעטים מבינים אותה.
תהליך של דה-לגיטימציה
תהליך הדה-לגיטימציה הזה לא קרה אך אתמול, הוא קורה כבר תקופה לא קטנה ושיאה נראה לעיניי כל במחאת הקוטג', האוהלים, העגלות ובעצם איפה לא?!.
איפה הייתה ההסתדרות בכול המאבק לצדק חברתי?, האם רק לצד בעלי ההון והאינטרסים במשק?. התארגנות הציבור למחאה ספונטנית זו, רק המחישה לכולם, שמוסד זה במתכונתו הנוכחית, בעצם אינו משרת את המטרה שלשמה הוקם ובעצם ניתן לוותר על שירותיו
ולהסתדר בלעדיו!.
נכון ככול שיהיה המאבק למען עובדי הקבלן, צריך לזכור שלמעשה קבלנים אלה לא קמו מהיום, הם מועסקים בחברות רבות אשר משלמות דמי חבר להסתדרות, כולל בהסתדרות עצמה.
במילים אחרות, ההסתדרות בחרה בבעיה ישנה והעלתה אותה על המוקד, רק על-מנת לחזור "למרכז העשייה" ולקבל עוד כמה דקות תקשורת על כלום. איפה נמצאת למשל ההסתדרות בכול בעיות כוח האדם ברכבת ישראל, אשר לא משכילה להתארגן לשנות האלפיים ולתת שירות הולם ? מחאת המתמחים?. האם בכלל ההסתדרות עוזרת למשהו במדינה, למעט לראשי הוועדים הגדולים,
אשר בגלל חוזקם כלל לא צריכים אותה על-מנת לגרום לציבור לסבל מיותר!. מי בכלל מחזיק ומזין את מי?, הוועדים את ההסתדרות או להפך?!
נראה שאנו נמצאים בתקופת אל-חזור ונראה שההסתדרות חייבת לשנות את פניה ואם לא, אזי כנראה צפויים לעוד "הצגות" שעלות כול אחת מהן, היא כמה מאות מיליונים, עד להורדת המסך ולסגירת התיאטרון.
