מִקְרֶה גְּבוּלִי

כבר אז לא היה חסר הרבה
שנהיה נאהבים
היינו רק צריכים להיפגש
כדי שייווצר הקליק

אבל כמו שזה לרוב קורה
די במרחק של כמה רחובות
כדי שלעולם לא יתרחש
אותו מִפגש מופלא של גורלות...

כך חלפו סתווים ואביבים
וכך חלפו קיצים וחורפים
כך חלפו שנות חושך ושנות אור
וכך חלף בעִקביות כמעט הכול

אבל נותרה ישורת אחרונה
שבה אוֹטוֹטוֹ מגיעים לסוף
וּלְשֵׁם-מה אִם לא למענה
שְׁמוּרִים כוחות שעד-אז אין לחשוף

שֶׁבה אם לא חושפים ולא נותנים
את כול כוחות הנפש והגוף
חבל על כול הדרך שעושים
עד שמגיעים לסוף –

לא היה חסר הרבה כבר אז
שנהיה נאהבים
ועובדה שבמפגש אחד
נסגרו לפתע כול המרחקים

וטוב שלא בזבזנו יום, שעה, דקה
על גינונים מיותרים
ופתחנו בספרינט-אהבה
שבעיצומו אנחנו נמצאים...

כבר אז לא היה חסר הרבה
שנהיה נאהבים
היינו רק צריכים להיפגש
כדי שייווצר הקליק.