השופטים: הנשיאה דבורה ברלינר והשופט ג'ורג' קרא, בית המשפט המחוזי בתל אביב

המועד: יום רביעי, 21.12.11, שעה 09:45

הנושא: ערעורים פליליים

שני שופטים המועמדים לעליון יושבים יחד בהרכב הערעורים הפלילי הבכיר של בית המשפט המחוזי בתל אביב. לצידם - מרים סוקולוב, שדנה עם קרא בתיק קצב, אך כמעט שאינה מתערבת בדיונים הנוכחיים. מטבע הדברים, ברלינר היא המובילה והפעילה, ביעילות ובמרץ, אך קרא רחוק מלהיות סביל. הוא בקיא היטב בפרטים, לעיתים יותר מאשר ברלינר, ומפגין חדות וכניסה לעומק הנקודות הצריכות בירור.

התיק הראשון עוסק בהתפרצות והצדדים מודיעים שהגיעו להסכמה בערעור המדינה, כך שהעונש יהיה 12 חודשי מאסר בפועל במקום עשרה והפיצוי למתלוננים יוגדל בשליש ל-4,000 שקל. ברלינר אומרת לתובעת: "עכשיו אנחנו רוצים את ההנמקה". התובעת אומרת שהרטוריקה בגזר הדין הייתה הרבה יותר חמורה מאשר הענישה שבאה בעקבותיה, וברלינר משיבה: "קורה הרבה פעמים שהרטוריקה נכונה והתוצאה המעשית לא". התובעת מסבירה, שהיה הסדר טיעון של 11 חודשים בלבד על אותה עבירה, וזה נותן את הפרופורציה לתיק הנוכחי.

ברלינר לא בדיוק אוהבת את מה שהיא שומעת: "יש באמת איזה פן nasty, במיוחד בזה שהוא ריסס את אבי המשפחה בגז פלפל. מאיפה באים רעיונות כאלה? בדרך כלל בית משפט לא מחמיר מעבר למה שהוא נדרש. זו המדיניות ולא נחרוג ממנה בתיק הזה. אין הרבה ערעורים של המדינה [על העונש], ובמקרה הזה היה ראוי לקבל אותו".

את ההחלטה מכתיבה ברלינר במהירות וברהיטות. היא מתייחסת לחומרת השימוש בגז הפלפל ומוסיפה: "אין ספק ששיחק לו מזלו של המשיב שהמדינה הסכימה לרף ענישה, שאינו נותן משקל להיבט הנפשי של עבירת ההתפרצות [כלפי הקורבן] ולא להיבט הטראומתי בכך שאבי המשפחה רוסס בגז. אנו רואים להעיר שמדובר בקנס" - ברלינר פונה לקרא ושואלת: "מגוחך?" קרא עושה תנועה של "מה שאת רוצה" והיא ממשיכה - "נמוך. היה ראוי לפגוע יותר בכיסו של המשיב". הסניגור מבקש שהתוספת לפיצוי תהיה התשלום האחרון שישלם מרשו, וברלינר הרגועה קצת מתרגזת על החוצפה: "שישלם את זה מיד. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים. אנחנו היינו נותנים קנס של לפחות 5,000 שקל. בפעם הבאה שמתחשק לו לבזבז כסף על גז פלפל, שיידע שזה עולה 5,000 שקל".

"אירוע חריג, עם אלמנטים סיוטיים"

התיק השני הוא ערעורו של אדם שהורשע באלימות כלפי בת-זוגו דאז ומבקש להמיר את המאסר בפועל בעבודות שירות. הוא נמצא בטיפול וברלינר שואלת כמה זמן לוקח התהליך. הסניגור: "שאלה טובה". קרא: "אנחנו רוצים תשובה טובה". הנאשם: "זה לוקח שנה, יש אנשים שנמצאים שם שלוש שנים". ברלינר מפגינה בקיאות בחוות הדעת שהוגשה להרכב ומתלבטת בקול האם יש מקום להמשך המעקב לפני שתתקבל החלטה. "בית משפט קמא אמר שזה אירוע חמור במיוחד, ואני מחפשת את המילים העדינות", היא מעירה. הסניגור מציג את לקוחו כמעט כקורבן, כמי שחייו נהרסו והוא בקושי ישן בלילה. ברלינר מרימה גבה ומגיבה: "אלימות במשפחה זה בסט סלר באולם הזה, אין לנו יום בלי לפחות שלושה-ארבעה אירועים כאלה. זה באמת אירוע חריג, עם אלמנטים סיוטיים". לבסוף, למרות התנגדות המדינה, מחליט ההרכב לדחות את ההחלטה בשלושה חודשים כדי לקבל דוח על התקדמות הטיפול.

הלאה. המערער הבא הורשע בהחזקת סכין ובאיומים על בעל עסק. ברלינר: "קראנו את החומר. סכין שמחזיקים במערכה הראשונה, יש לה אופי להיות מופעלת במערכה השנייה. יש לה דינמיקה משלה". מתברר שלאותו נאשם יש גם תיק פתוח במשטרה, בחשד שהפר את תנאי עיכוב הביצוע של מאסרו. הסניגור טוען שהתיק עומד להיסגר, אך קרא מגיב בתנועת יד של "מאיפה אתה לוקח את זה". מאחר שהמדינה מוכנה להמיר את המאסר בעבודות שירות, בית המשפט מאשר. הסניגור מרגיש שהולך לו ומבקש לקצר את תקופת העבודות. ברלינר: "שקלנו אם לא להציע שבתמורה להמרה, התקופה תוארך מארבעה לשישה חודשים. כיוון שהמדינה לא ביקשה, לא נחמיר - אבל בטוח לא נקצר". קרא: "הוא צריך להיות מרוצה שירצה את זה בעבודות שירות". בסוף הדיון מבקש הסניגור לדחות את ריצוי העבודות עד לאחר חתונתו של מרשו ב-12.1.12. ברלינר מסרבת: "אז באותו יום הוא ייעדר". הסניגור: "יש הכנות". ברלינר, שעיינה קודם לכן בהזמנה שהגיש הסניגור: "אני רואה שזה באולם, אז הוא לא מבשל את האוכל".

"אתה יודע כמה עולה אקדח כזה בשוק?"

התיק הבא הוא אותו תיק התפרצות שבעטיו הסכימה המדינה לעונש הקל בתיק הראשון. כאן, באופן נדיר מאוד, אומרת נציגת הפרקליטות שההסדר לו הסכימה המדינה בבית משפט השלום, היה מקל מדי. שם סוכם על מקסימום 11 חודשי מאסר שיצטרפו למאסר שהנאשם מרצה ממילא, אבל בית המשפט הסתפק בשישה חודשים, והמדינה מבקשת להאריך למקסימום. הסניגור לא מבין מה היה רע בהסדר עד עכשיו, וברלינר מסבירה: "קיומו של הסדר הטיעון הוא בעל משקל בכל החלטה שתתקבל. עדיין מותר לבדוק את שיקול הדעת של בית משפט קמא בתוך מסגרת ההסדר".

הסניגור טוען, שבתי המשפט נוהגים לפסוק באמצע הטווח שסוכם בעסקת הטיעון, אך ברלינר חולקת עליו: "אני לא מכירה כזה כלל". "זה בפרקטיקה", משיב הסניגור. בינתיים הוא מתקרב לדוכן ובידו פלאפון בו קיבל מסרון, וברלינר נוזפת בו: "צריך לכבות את הפלאפונים לפני הכניסה לאולם, זה לא מכובד". ההרכב מתייחס בחומרה מיוחדת לכך שהנאשם גנב גם שלושה אקדחים. קרא מאוד לא מרוצה מגזר הדין בשלום: "משך 11,000 שקל באשראי [בכרטיס שגנב], גנב 5,000 דולר, גנב תכשיטים ואקדחים - ומה בית המשפט נותן לו? [חובת פיצוי של] 2,000 שקל. היכן האקדחים?" הסניגור: "בים". קרא: "בים העבריינות. אתה יודע כמה עולה אקדח כזה בשוק?" הסניגור: "800 שקל". קרא: "אה, 30,000-25,000 שקל".

ברלינר מכתיבה החלטה ארוכה יחסית וקובעת שערעור המדינה - בדין יסודו. "טווח הענישה שהוצע בהסדר הטיעון היה מקל והלך לקראת המשיב, גם אם היה מתקבל במלואו, כברת דרך ארוכה. עבירות רכוש הן רעה חולה שמדינת ישראל כמעט אינה מצליחה להתמודד עימה, והתיק הנוכחי הוא בעל חומרה מיוחדת". היא מציינת שבית המשפט לא קיבל תשובה על גורל האקדחים ושגם 11 חודשי מאסר בפועל - כפי שההרכב מחליט - הם עונש מקל במיוחד.

"היא לא יושבת עם פתק וכותבת"

בתיק האחרון מערער אדם על הרשעתו בתקיפת אשתו, למרות שכבר ריצה את עבודות השירות שהוטלו עליו. כאן מנסים ברלינר וקרא לגרום לסניגור לחזור בו, אבל הוא לא מבין את הרמז עד שהם אומרים זאת במפורש. ברלינר מסבירה: "בתיקים כאלה אנו משתדלים להיצמד לעוגן הקשוח, לא למה שהיא אמרה ומה שהוא אמר. כאן אלו הממצאים הפיזיים - שטפי הדם בידה של המתלוננת. היה לו הסבר [שהיא גרמה זאת לעצמה], שלא נשמע משכנע במיוחד". קרא, בצעד יוצא דופן, מניף את התמונות לעבר הסניגור: "תגיד לי, איך היא יכולה לגרום חבלה כזאת?"

ברלינר: "תמונה אחת שווה אלף מילים". קרא: "זה בדיוק מתיישב עם מישהו שמחזיק ביד ומושך". ברלינר: "יש ממצא פיזי, יש הסבר שלה שהוא משך אותה, יש הודאה חלקית שלו שהוא משך אותה, ועכשיו אני צריכה לצאת מהנחה שהוא לא עשה את זה?" הסניגור: "זה צולם למחרת האירוע". קרא: "זה שטף דם שיכול להיגרם רק למחרת, זה לא מופיע באותו יום". הסניגור: "יש עדים שהוא הרביץ לה?" ברלינר: "תיקים כאלו בדרך כלל לא מתרחשים מול עדים, תראו איך אני מרביץ לה". הסניגור: "איך זה שהיא לא סיפרה על המשיכות בשערות ועל המכות בקפקפים?" קרא: "אישה באה להתלונן על מה שהכי כואב לה, אז היא סיפרה [על המשיכה ביד]. היא לא יושבת עם פתק וכותבת את כל שהוא עשה לה".

לבסוף, אין לברלינר ברירה: "אדוני עשה כמיטב יכולתו למען המערער, אנו ממליצים שיחזור בו מהערעור עוד לפני שנבקש את תגובת המדינה". ההרכב ממתין לשיחה קצרה בין הסניגור למרשו, בסיומה מנסה הסניגור עוד פעם אחת: "היא הגישה הרבה תלונות [שלא הסתיימו בכתב אישום]. זה משנה את עמדת כבודכם?" ברלינר: "לא, יש מקרים עם ראיות ויש מקרים שאין". הסניגור מודיע שהוא מקבל את הצעת בית המשפט, אך ברלינר - כיאה - דורשת שיוודא שמרשו מבין את משמעות הצעד. אחרי עוד כמה דקות של שיחה עם מרשו, מודיע הסניגור סופית שהוא חוזר בו מהערעור.

השורה התחתונה: שני שופטים מנוסים מאוד, בעלי ידע שיפוטי רב הבא לידי ביטוי בתיקים השונים. ברלינר מנהלת את הדיון ביעילות, תוך מתן הזדמנות נאותה לכל הצדדים להתבטא מבלי "למרוח" את הזמן. קרא מפגין בקיאות רבה, כולל בנושאים שמחוץ לתיקים הספציפיים. התמונה הכוללת היא תצוגה שיפוטית מרשימה וברמה גבוהה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.