|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

"הגביש הממקד"

ז'בוטינסקי באור יקרות

הפתעה ענקית התרחשה בערב ההשקה שערך מוסד ביאליק המוערך לספרו של פרופסור דן מירון "הגביש הממקד - פרקים על זאב ז'בוטינסקי, המספר והמשורר". קשה היה להאמין למשמע התשבחות והעיטורים שהורעפו על ז'בוטינסקי מפי אישים כה חשובים בספרות הישראלית, שכולם מהצד השמאלי של המפה
08/01/2012  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות
ז'בוטינסקי. שבחים מהצד השמאלי


הראשון שנשא דברים בערב המכובד היה שר החינוך לשעבר אהרון ידלין, שהוא גם יו"ר מוסד ביאליק. המוסד הוקם ב-1935 בקונגרס הציוני בלוצרן, ולאחר פטירת ביאליק הוסב שם הקרן על שמו. המוסד עוסק במחקרים ובהוצאת ספרים ממיטב הספרות היהודית והעולמית. במסגרת הסדרה של ביקורת הספרות - יצא הספר "הגביש הממקד".

לדברי ידלין, הוא ראה בז'בוטינסקי, דרך האגרות שלו, ענק ספרותי ומנהיג פוליטי. מצד אחד - ליברל סוציאל-דמוקרטי, ומצד שני - ציוני רדיקלי לאומי, המתעקש על זכותו של עם ישראל לארצו על שתי גדות הירדן. ועל-רקע זה - פרש מההסתדרות הציונית. בספר זה של הפרופסור מירון, זוכה פרס ישראל, נראה הפלורליזם ביצירתו של ז'בוטינסקי: בספריו, בשירתו ובתרגומיו לשירה האמריקנית והעולמית. הייתה לו הפרדה מוחלטת בין כתיבתו הפוליטית לבין כתיבתו כאמן. הוא וירטואוז חריף, חד ובעל חוש הומור. חלק משיריו הפכו למטבעות לשון. הספר הזה הוא פנינת מופת של ביקורת ספרותית.

יעקב חגואל מההסתדרות הציונית סיפר על ז'בוטינסקי שתבע לתת לאישה חלק בחינוך הדור. "תמיד סונוורתי מדעותיו ואופי כתיבתו - בשפה קולחת, תוך התעלמות מצד האחרים".

פרופ' מיכאל גלוזמן מאוניברסיטת תל אביב ציין את הספר כאחד מהמרתקים שנכתבו לאחרונה, ואת מירון שיבח על כוחו לתאר במשיחת מכחול את תיאור דמותו הביוגרפית של ז'בוטינסקי. מירון הוא מספר בחסד, וסיפורו לעולם אינו כרוניקה. הניגוד בין שתי צורות כתיבתו של ז'בוטינסקי מתואר לאורך כל הספר. ז'בוטינסקי הסתייג מהפסיכולוגיזם שבספרות הרוסית, שעליה גדל. לעומת זאת, העריך את הספרות האנגלית. הוא סלד מהמודרניזם שסלד מהעלילה, ודגל בחיסכון בפרטים. מירון מצביע על עוד סתירה ביצירתו: הוא חייב את הדקאדנס שבמשחק, המאפשר לכל אחד להתבטא כרצונו. ז'בוטינסקי לא גילה עניין רב בספרות העברית של זמנו. הוא נמשך לכתיבה קלילה עם מהות טראגית. הפלשתים ברומן "שמשון" מיוצגים על-ידי דחף המשחק.

מירון טוען שהעדפותיו האסתטיות של ז'בוטינסקי לא התיישבו עם דעותיו הפוליטיות, כי בראשונות הוא מגלה את הרבדים העמוקים של נפשו, אותם הסתיר בעת פעילותו הפוליטית. מירון מתאר את המורכבות של אישיותו של ז'בוטינסקי, ומסכם: הלוואי והיו בימינו כאלו דמויות אינטלקטואליות...

הסופר א.ב. יהושע אמר: "'הגביש הממקד' - ממקד עד היום מפלגה שלמה. הוא היה איש טראגי, בודד מאז 1929 כשגורש מארץ ישראל בידי הבריטים, ונותר ללא התמיכה הארגונית-המערכתית. הספר הזה, עיקרו הוא יצירתו הספרותית. דרך האישיות הספרותית חזרתי לאישיות הפוליטית שלו. בהשראת הספר הזה כתבתי מחזה שיעלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי, על פגישות שהיו ב-1934 בין ז'בוטינסקי ובן-גוריון, בניסיון של פיוס, שלא צלח. המחזה - חלקו דמיון וחלקו מציאות. גיל פרנק ורמי ברוך ימלאו את התפקידים.

מדוע הודר ז'בוטינסקי מהדיון הספרותי שלנו

אחרון הדוברים היה פרופ' דן מירון: "מקור המשיכה שלי לז'בוטינסקי היה, ככל שקראתי אותו יותר (במיוחד את 11 כרכי אגרותיו), כי הוא ריכז בתוכו ניגודים, והכל בבהירות. היכולת שלו להזדהות עם הדקאדנס (שביהדות פירושו ההתבוללות). שמשון של ז'בוטינסקי לא אוהב את היהודים ולא את הנביאים, להם הוא קורא 'דרווישים'. ויחד עם זאת, הייתה לו נאמנות כמעט מופשטת לעם הזה. מבחינת עולמו הנפשי, הוא נמשך לתרבות הפלישתית, כמו שז'בוטינסקי נמשך לתרבות האנגלית. אך דמותו של שמשון לא קרועה, ויש בה שווי משקל של כוחות שווים.

"ז'בוטינסקי הודר מהדיון הספרותי שלנו. הסיבות: דמונולוגיה של הדמות במסגרת מאבק פוליטי אכזרי מאין כמוהו. היה רגע מסוים בו לא ידעו מי יגבר על מי - הציונים או הרוויזיוניסטים. וויצמן ראה בז'בוטינסקי את ממשיכו. האתוס של מפא"י היה בנוי על יוסף חיים ברנר. ברנר תבע את הסרת החיץ בין הספרות והחיים. כי הספרות נובעת מהחיים וחסרת פשרות בטיפול בה. בעוד שז'בוטינסקי, כמו ניטשה, גרס שהאמנות צריכה לפאר הרפתקאה, חן. היא צריכה להיות משחק, עצוב בתוכנו ושמח בצלילו. הוא צריך להציב לחיים שלמות יפה, שתעמיד לחיים אתגר. המשחק - זו הציוויליזציה, שמחת החיים. המסורת של ז'בוטינסקי הייתה מאוד לא מקובלת בעולם הספרותי העברי. צוואתו של ז'בוטינסקי שניתנה בפי שמשון לפני מותו היתה: ציברו לכם ברזל (נשק), מלך (שלטון) וצחוק (משחק). בלי שלושת המרכיבים הללו, אין סיכוי לעם להתקיים".

"חמישתם" או "שמשון"? "חמישתם"!

בשנה שעברה קניתי את הספר "שמשון" של ז'בוטינסקי, ונבלעתי לתוכו. בתוך כמה שעות במשך יומיים סיימתי לקרוא אותו בסערה. הספר, הרומן, מהפנט את הקוראים בצבעוניותו, בתיאוריו בלשון הנפלאה של ז'בוטינסקי, שתורגמה מחדש מרוסית לאחרונה, וכל קסמו של ענק הספרות הזה (כך הגדירוהו כל הדוברים בערב להשקת ספרו של דן מירון) מהפנט אותך כליל.

והנה, משמיעת דברי האישים בערב בבית אריאלה, הבנתי שהרומן השני שלו, "חמישתם" הוא הטוב מבין השניים. זהו רומן המתאר חיי משפחה יהודית באודסה בעשור הראשון במאה שעברה, באותן שנים שז'בוטינסקי חי שם. מכיוון שהספר יצא לאור לפני הקמת המדינה, קשה מאוד להשיגו, אך למזלי מצאתי עותק אחד בחנות ברח' המלך ג'ורג'. אני מתכוונת להיבלע בתוכו מיד עם גמר כתיבת כתבה זו.

שני הרומנים הם היחידים שהספיק ז'בוטינסקי לכתוב מתוך 11 שהיו כבר במוחו. זאת - בגלל שהקדיש את זמנו לעמו, ולעשות הכל כדי להציל את העם מהכליה אותה חזה שנים רבות בטרם קרתה. תוכניותיו אלו לא זכו להצלחה מירבית, משום שההסתדרות הציונית ביקשה מהשלטון האנגלי שלא להוציא סרטיפיקטים במספר כה רב כפי שהם הודיעו בתחילה - כדי לא להקשות על חיי היישוב היהודי שחי כבר כאן. למעשה - הסיבה הייתה שבן-גוריון רצה שיעלו לארץ רק פועלים, לא אקדמאים ולא סוחרים. הוא חשש מהרוח הנושבת מהכיוון הלאומי. פרטי המהלך הזה פורסמו כבר כאן במאמרי על ספרו של ד"ר יעקב טובי "מלחמה ללא גבולות".

אנשי רוח מתפקחים: ז'בוטינסקי ענק

ההפתעה הגדולה שלי בערב השקת ספרו הנפלא של דן מירון הייתה התפקחותם של החשובים באנשי הרוח, שהודו בהכרתם בז'בוטינסקי כענק, כדמות שאין לה מתחרים גם כיום. הוא ששינה את פני השירה העברית מאז ועד היום. הוא שעשה מהפכה בשירה העברית, ובמקום ההגייה במלעיל, האשכנזית, הנהיג את ההגייה הספרדית, במלרע. הוא שקיבע את המוזיקה שבמצלול כחלק אורגני בשירה. המהפכה שלו לא התקבלה על-ידי בני דורו, ורק בהמשך, היו שלונסקי ואלתרמן ואחר-כך תלמידיהם, לנושאי הדגל של רעיונותיו של ז'בוטינסקי. תרגומיו לרוסית את שירי ביאליק, עשוהו בכל רחבי רוסיה למשורר מהולל ונודע.

הספר של דן מירון מרתק גם הודות לנשוא הספר שאין דומה לו, אך גם בגלל כתיבתו הכה מעמיקה, המבהירה לכל אדם את כל רבדי כתיבתו של ז'בוטינסקי, ספריו, שירתו, והעיקר - את תרגומיו הנפלאים כמו "העורב" ו"אנבל לי" של אדגר אלן פו, ושל "התופת" של דנטה ועוד ועוד. השירים שחיבר, במיוחד ההמנונים, הפכו ברובם למטבעות לשון: "שתי גדות לירדן - זו שלנו, זו גם כן". לא אגזול את הטעם והניחוח הנפלאים של ספרו של מירון בהבאת מובאות כה נפלאות. את הספר הזה צריך לקרוא כל אחד. ובמיוחד למשוררים בני ימינו - תהיה הקריאה בספר בגדר הארה. ולכל היתר - חוויה משכרת.

תאריך:  08/01/2012   |   עודכן:  08/01/2012
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ז'בוטינסקי באור יקרות
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד פרלסמן
9/01/12 04:28
2
מיכל מירושלים
9/01/12 08:42
3
קורןנאוה טבריה
9/01/12 11:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעז גאון הינו מחזאי ועיתונאי לשעבר שהיה גם תחקירן הן בעיתון מעריב והן בתוכניות בטלוויזיה. בשנת 2006 העלה את מחזהו "בואנוס איירס" המספר על תיפקודו של שגריר ישראל בארגנטינה בתקופת ממשלת בגין כמשתמע מהמחזה -תקופה של ה"חונטה" הצבאית בארגנטינה בשנות השבעים. השנה הועלה המחזה מחדש בשינויים מסויימים בתיאטרון חיפה בשם"ארגנטינה".
08/01/2012  |  ליאון אלי  |   כתבות
יש משהו מפתיע בדמותו של ג'ון לי אנדרסון, עיתונאי ה"ניו-יורקר" שכתב את הביוגרפיה עבת-הכרס של המהפכן הדרום אמריקני צ'ה גווארה, שיצאה לאור באחרונה בהוצאת מעריב. אנדרסון, עיתונאי גבה-קומה, מאפיר ומזוקן הגיע לישראל במיוחד לרגל תרגום ספרו (שהופקד בידיו הנאמנות של אריה חשביה), מגלם באישיותו מזיגה חד-פעמית כמעט: הוא גם מעריץ ("מוקסם", הוא מתקן אותי) את צ'ה גווארה, אבל באותה מידה מייצג את השמאל הליברלי הרך של פעם; הוא גם מאוהב ברעיונות של גרילה ומאבק לחופש, אך קשה למצוא אצלו הערצה לפלשתינים (הגם שהוא מבקר את ישראל). זה עשוי אולי להסביר את את השיח שהוא בוחר לנהל: שמאלני אבל מתון, ביקורתי אך חף מכל שנאה, הוגן בביקורת על ישראל אך עם מינון דל מאוד של חד-צדדיות.
08/01/2012  |  דוד מרחב  |   כתבות
אם שאלתם את עצמכם לאחרונה מה שלומו של הח"כ לשעבר עזמי בשארה, מייסד מפלגת בל"ד שעזב את ישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, הסירו דאגה מלבכם. מצבו מעולם לא היה טוב יותר. גם הפנסיה שנשללה ממנו ככל הנראה לא ממש חסרה לו.
08/01/2012  |  פזית רבינא  |   כתבות
הדרך העולה ממעבר שייח' חוסיין לכיוון רבת-עמון, בירתה של ירדן, מרשימה ביופייה. ההרים הגבוהים מאפשרים לצפות בבית-שאן ובבקעת הירדן מגובה רב, ושדה הראייה הרחב פורס לעיניך את ישראל משל היית משה רבינו.
07/01/2012  |  אסף גבור, ירדן  |   כתבות
מול הכניסה לבית הלבן נתקלנו בעמדת מחאה מאולתרת. זקנה שחבשה כובע טמבל ישבה על שרפרף קטן, כשסביבה שלטים הקוראים לחיסול הנשק הגרעיני ול"מהפכה שקטה" שתמנע "מהפכה אלימה".
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il