|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

הומאז' ל"אקול דה פארי"

ניחומה של פאריס המעטירה, בירת האמנות העולמית בראשית המאה ה-20, אופף את הצגת "הומאז' " שמעלים תלמידי שנה ג' המסיימת את סמינר הקיבוצים. הסנטימנטליות לתקופה היפה והזוהרת בוקעת מכל תנועה או העמדה. גם אם הסיפור אינו מדייק בפרטים - הוא מהווה חזרה לעבר ומעורר גל של רגשות
10/01/2012  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות
הצגה ייחודית שתסחוף את כל הצופים בה [צילום: אייל לנדסמן]

פאריס של תחילת המאה שעברה הייתה הרחם, בית היוצר לכל התנועות החדשות באמנות. תנועות שביטלו את כל מה שהיה קודם, והציבו רף חדש וגבוה לאמנים. לא כולם נסחפו בזרמי הקוביזם, המופשט, הפוטוריזם והפוביזם. גם אם ניכר חותמם על היתר. כך קבוצת הציירים היהודים שהתמקמו במונמרטר, רובע האמנים אז, שחלקם הגדול הגיעו לפאריס מרוסיה, עם הרקע העשיר שלהם משם, שהיה טבוע באימפרסיוניזם. (במוזיאון לאמנות רוסית שליד תיאטרון רמת גן יש אוסף ציורים המדגים את מיטב הציירים היהודים מאודסה של תחילת המאה שעברה).

אלה שהגיעו לפאריס, נחלצו מכבלי המסורת היהודית הדתית, ומכבלי המוסר הנוקשים – והחלו להינות מהחיים היפים, אהבות פרועות, לעיתים התמכרות לשתיה, גם אם הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם, והם חיו כקבצנים. אבל האווירה הייתה מיוחדת. ואותה צולחים השחקנים הצעירים והמחוננים בבימויו של מאור זגורי להעניק לצופים.

לדמויות יש כינויים, שרק יודעי ח"ן מזהים את שמותיהם המלאים, אך אלה מתבררים בהמשך. קיקו – הוא מישל קיקואין (אלעד סממה המצוין) , מודו – הוא אמדאו מודיליאני (אלכס פולונסקי שובה הלב ושובר הלבבות במחזה, שמותו הטראגי משחפת בגיל 36 נוסך את האלמנט הטראגי שבעלילה), פינקוס – הוא פנחס קרמיין, שחבר לחיים סוטין (גיא זך, שמצליח לרתק כצייר במשך כל ההצגה) ולקיקואין (אלעד צ'רנינסקי מלא הרגש; וכן מואיז קיסלינג מקרקוב (ליאור ברגר שמצליח להפגין משחק משובח ומשמעותי במיוחד לקראת הסוף); בעלת הבית בו התגוררו כולם ב"כוורת"(יעל רוחקינד המצוינת) ששמה כאן גרטרוד (שטיין), כשם הסופרת ופטרונית האמנים, שבסלון ביתה התארחו דרך קבע פיקאסו, המינגווי וכל האמנים האמריקנים והצרפתים ששהו בפאריס.

מובן שהדיוק בתיארוך שונה, כדי ליצור עלילה שתצרור את כולם ביחד. אך באמנות אין צורך בריאליזם וירידה לפרטים, כמו שזאב ז'בוטינסקי גרס, ובכך שינה את פני השירה העברית החל מאותה תקופה... או כמו שז'אן מורו, השחקנית הצרפתיה הנפלאה אמרה לי פעם כשטסנו יחד מניו-יורק לישראל: האמנות – זה החיים, וזו המציאות”. אבל מעבר למשחק המרשים של כל שחקנים-היוצרים: אורטל הירש כחנה אורלוף, גדולת הפסלות של ישראל לימים, כשעלתה מפאריס לישראל – שחקנית עם נוכחות מרשימה; עומר יצחקי כ"מרוונה", בת זוגו הטראגית של מודיליאני במחזה, ובהמשך – הדר ברבש כאשתו של מודיליאני; ונצנת מקונן המופלאה כג'וזפין בייקר, שסוחפת ביכולת הריקוד שלה את הצופיפ, כשם שעשתה בייקר שנים מאוחר יותר במציאות.

אווירה מטלטלת ומשאירה חותם על הצופים

עם כל ההתרחקות מדיוק בפרטים ובמועדים, הרי השחקנים מעניקים לך הרגשה שהם באמת מסריחים מבלואי הבגדים, וסוטין ממש משכנע כצייר אמיתי, ולא רק כשחקן. האווירה מטלטלת, ומשאירה את חותמה על הצופים עוד זמן רב לאחר הצפיה בהצגה. כשמודו מת (אלכס פולונסקי), הלב נקרע לגורלו של הגבר יפה תואר, העוגב ללא הרף על כל אשה, ומרעיף מקסמיו על כולם. הקטע של "יתגדל ויתקדש שמי רבא" עם מילים חסרות בגלל התרחקותם של החבורה מהדת, גורם גם הוא לחסר פעימה תחילה. עד שבסופו מתברר שהיה זה הספד על ציפור של אחד הציירים שמצאה את מותה.

ההצגה מפעימה, אך יש בה כמה ליקויים. בגלל העיצוב היחודי של הבמה שהוצבה במרכז האולם, והקהל משני צידיה, מסנוורים אורות התאורה משני הצדדים ומערפלים את המתרחש על הבמה. בנוסף, הרצון להכליל את סיפורם האישי של כה רבים, ממעיט מזמן הבמה האישי של כל שחקן, וכן ממעט לרדת לנבכי נשמתה של כל דמות. הקיר באולם המכוסה בהעתקים מרושלים של יצירות האמנים גיבורי ההצגה, יכול היה להיות מעוטר בהעתקים מצולמים, וכך היה מהנה יותר. מאידך - יש לציין את הקצב הסוחף של ההצגה, וכן את ההשקעה יוצאת הדופן בהצגה, הודות לעזרתם של משפחת קיקואין ובמיוחד בתו, קלייר קיקואין. מה שבא בין היתר לידי ביטוי גם בתכניה המשובחת עם צילומי הצבע של ציורי האמנים. לידיעת המתעניינים: בגלריה האוניברסיטאית של אונ' ת"א, מצוי חלק המוקדש דרך קבע כולו לאמני האקול דה פארי. מרתק ושווה לבקר.

לסיכום – הצגה ייחודית שתסחוף את כל הצופים בה – צעירים שלא ידעו את קורות התקופה, ומבוגרים שנהנים להתרגש שוב מה"בל אפוק" שעמדה במרכז סרטים וספרים כה רבים.

אווירה מטלטלת בהצגה [צילום: אייל לנדסמן]
תאריך:  10/01/2012   |   עודכן:  11/01/2012
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הומאז' ל"אקול דה פארי"
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זיל
14/01/12 10:18
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השופט: בנימין ארבל, בית המשפט המחוזי בנצרת
10/01/2012  |  איתמר לוין  |   כתבות
"הסכם המיליון", הכריזה אתמול הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות. על הכוונת: ההסכם שנחתם עם ש', עד המדינה בפרשת הולילנד, שבה מעורב גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. "כמה משתלם להעיד נגד ראש ממשלה לשעבר?", נשאל בכותרת המשנה, והתשובה סופקה מיד: "יותר מ-11 אלף שקל בחודש לשנים הקרובות, כמיליון סך-הכל".
10/01/2012  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
בהתחשב בעובדה שבגופנו יש עשרות אלפי חלבונים שונים, הבנויים משרשרות חומצות אמינו בנות אלפי יחידות, אפשר להגיד ששיעור הטעויות נמוך מאוד. ובכל זאת, מדי פעם, מסתננת פיסת חומר זר לתוך קו הייצור של מפעל החלבונים בריבוזום, ונכנסת
10/01/2012  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
מאז שפקדנו לאחרונה את "מרתה" התל אביבית (רחוב אבן גבירול 26), חלפו, אומנם, כבר שלוש שנים תמימות, אבל זו הותירה בנו זיכרונות נעימים מהאירוח בה, ועל כן החלטנו לשוב ולתהות על קנקנה.
09/01/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
הטבע ייעד לתאי הגזע העובריים פוטנציאל עצום, כמעט בלתי-נתפס - יצירת יצור חי שלם, על כל איבריו ותיפקודיו. כיום, מייעדים מדענים לתאים אלה תפקיד חשוב נוסף: להוות כלי רפואי שישחזר תאים מנוונים ורקמות פגועות, וישמש לריפוי מחלות גנטיות קשות - כמו מחלות אוטו-אימוניות ומחלות ניווניות של מערכת העצבים. "המכשול העיקרי המונע כיום את השימוש בתאי גזע ברפואה, הוא הקושי לגרום לתא הגזע להתמיין לתא הרצוי בצורה יעילה ומספקת; אנחנו עדיין לא יודעים לשחזר את התהליך הזה במדויק", אומר ד"ר יעקוב חנא, שהצטרף באחרונה למחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון.
09/01/2012  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il