למרות כל הניסיונות של חברות כנסת, עיתונאים, ומשפטנים להגן על השר
גדעון סער; השר ייפול על חרב הפמיניזם שעמל כל כך להשחיז. מדובר בשר שהושתל כסוס טרויאני בתוך הליכוד ושרת את מדיניות השמאל והפמיניסטיות לאורך כל הקריירה שלו. הן טיפחו אותו, והוא גמל להם בקידום אינטרסים תבוסתניים ומגדריים. לצערי הפעם יש עניין ציבורי בשמות הנשים שחלקו את יצועו ובעיקר בנסיבות בהן התגלגלו למיטתו. רשימה ארוכה של תומכים התארגנה לספק לו "תעודת יושר". אין לציבור אמון בתוצאת הבדיקה הזו. השר נגוע באינטרסים שאין מקומם בליכוד, גם אם לא שכב עם אף אישה הכפופה למרותו. עניין ציבורי מתקיים גם אם אין עניין פלילי. אני מצפה מהשר להתנהגות ציבורית הוגנת, ולא למרמה ציבורית ערומה שלא יהיה ניתן להרשיעו בה בפלילים.
ראשית, צריך הציבור להתפלא על העובדה המוזרה שהיועץ המשפטי לממשלה נחפז לבצע בעניין גדעון סער "בדיקה", כאשר אין תלונה. אין הליך בדיקה חוקי כזה, כיוון שאין האשמות לבדוק. שנית צריך הציבור להשתומם כיצד נחלצו לטובת סער עיתונאים כה רבים המזוהים דווקא עם השקפת עולם שמאלית. אני נדהם כיצד שר מהליכוד זוכה להיות אתרוג זהב שכזה. אירוע תמיכה מוזר שמשכנע את בוחרי ומתפקדי הליכוד כי האיש לא שייך למחנה שלהם. לכן מתבקשת מאליה התסיסה הניכרת בליכוד שעוברת מפה לאוזן סביב "כיבושיו" של שר החינוך.
הפגישה הלילית
סמוך לתאריך 15.06.04 נערכה פגישה בביתו של ח"כ גדעון סער בתל אביב, שהיה אז יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, אז מפלגת השלטון של
אריאל שרון. השתתפו יוסף (טומי) לפיד שר המשפטים דאז, התובעת
עדנה ארבל שמונתה זמן קצר קודם לכן לשופטת עליונה, ו
שלי יחימוביץ שהייתה עיתונאית בכירה בטלוויזיה והרדיו. היועץ המשפטי לממשלה טרם פרסם הודעתו על סגירת "התיק היווני" נגד אריאל שרון. בנסיבות אלה דנו בתגובה הראויה לטענות שהטיח מזוז כלפי ארבל בנוגע לטיפול בפרשת "האי היווני". טענות שבגללן היו מי שיחסו לארבל ניסיון לתפור תיק לראש הממשלה. העיתונאי
יואב יצחק פרסם ב
מעריב ידיעה אודות הפגישה שעוררה לחצים על העיתון. למחרת פרסם מעריב התנצלות בולטת במיוחד בניגוד לדעתו של יצחק. נכתב בה כי הפגישה הלילית התקיימה לפני שמזוז פרסם החלטתו, והשתתפו בה בני זוג של המשתתפים, ולפיכך לא הייתה חשאית. עורך העיתון
אמנון דנקנר החליט להשעות את יצחק למשך חודש. יצחק מצידו התראיין אצל
רזי ברקאי בגלי צה"ל והודיע כי ההשעיה אינה רלוונטית וכי הוא לא יכתוב במעריב כל עוד דנקנר ישמש כעורכו.
נודע, כי בפגישה תודרכה העיתונאית שלי יחימוביץ' נגד מזוז והחלטתו לסגור את התיק בפרשת האי היווני. ואכן, ביום שישי של אותו שבוע (18.6.04) הופיעה יחימוביץ 'בטור אישי בערוץ 2, הטיחה האשמות חמורות נגד מזוז. היא הציגה את ארבל כמי שלוחמת בשחיתות ואת מזוז כמי שמתבטל בפני בעלי כוח וממון. כך נהגה יחימוביץ גם בתוכניות רדיו בהם השתתפה.
גדעון סער מקורב לעדנה ארבל, נחשב לאחד מאנשי סודה, ואנשיה במערכת הפוליטית. הוא שימש כעוזרה כאשר כיהנה בתפקיד פרקליטת המדינה. קודם לכן שימש כעוזרה של שופטת ביהמ"ש העליון
דורית ביניש, שגוננה על השופטת ארבל. סער נטל חלק בפעילות בוועדת החוקה חוק ומשפט שדנה בפרשת ארבל, ומנע מיצוי הדין עמה מבלי שמסר גילוי נאות על קשריו עם ארבל. בעזרתו חמקה ארבל מקבלת פיצויי פיטורין על 16 שנות עבודתה בפרקליטות, למרות שהמשיכה לעבוד עבור המדינה. מעשה שאדם מהיישוב היה נענש עליו בחומרה. היא מונתה לשופטת בביהמ"ש העליון למרות שטענה בקורות חייה כי קיבלה תואר שני, ואח"כ בעקבות גילויי העיתונאי יואב יצחק נאלצה למחוק את "התואר" מקורות חייה הרשמיים באתר בתי המשפט.
משאלת מוות של פוליטיקאים
התבוננות בעיסוקים ובקריירה של גיבורי הפרשה יכולה בהחלט להביא למסקנה הגיונית כי הם תומכים זה בזה בעת קידום סדר היום שהם מעצבים. אם התובעת עדנה ארבל נזקקה לרוח גבית בבואה להעביר את תקנה 2.5 הנפשעת, הרי ששלי יחימוביץ' הייתה הסופה שסיפקה את הרוח. בכל חודש ממוצע נרצחת אישה אחת בישראל לרוב על-רקע פתולוגי, ולעתים קרובות באוכלוסיה לא יהודית.
יחימוביץ' פיתחה את פסטיבל השידור המיוחד שהתנהל אחת לחודש בקרות רצח כזה. פסטיבל שלווה בכותרות עיתונים מזעזעות של אירוע נדיר סטטיסטית, כאמור על-רקע פתולוגי בלתי ניתן למניעה. באווירה כזו יכלה התובעת ארבל לייסד שיטה לפיה עשרות אלפי מתלוננות זדון פנו מדי שנה לתחנות משטרה בתלונות שווא נגד בני זוגן. תלונות שגרמו לגירוש מידי מהבית שהוא הנכס העיקרי בדיון על גירושין. ההרחקה הזו מהילדים, והבית לרוב נותנת ניצחון מהיר במשפט הגירושין לאישה. אחרי שנים אחדות מתברר שהגבר לא עשה כלום מהמיוחס לו. אבל על-פי הוראה 2.5 של ארבל המעלילה לא נענשת על הפשע! מיותר לציין כי על כל אישה נרצחת יש לפחות 10 גברים מתאבדים בגלל רדיפת המשטרה ובתי המשפט. אבל להם אין תקשורת אוהדת, מחוקקים רחומים, ומערכת משפט מפנקת.
בין יחימוביץ' לסער קיים קשר ידידות בן עשרות שנים. הברית הפוליטית-אידיאולוגית שלהם נמשכה גם בכנסת; יחימוביץ' ויתרה על תפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה שכאילו נתפר עבורה, והעדיפה להעמיד בראש הוועדה את גדעון סער שממילא משמש מזה זמן רב המוציא והמביא של הלובי הפמיניסטי בכנסת. הוא דוגמה חיה לקריירה מטאורית. חברי הכנסת הגברים חוששים לצאת נגד חקיקה פמיניסטית, כיוון שיותקפו מיד על-ידי לובי משומן של 3000 ארגוני נשים, עשרות חברות כנסת, ושלל תוכניות רדיו וטלוויזיה שבכל יום מופיע בהן מישהו או מישהי ומחלק עצות לשיפור מעמד האישה בגירושין. התייצבות מול הקבוצה הזו בישראל משולה בפוליטיקה הישראלית למעשה אובדני כאילו היו חברי פרלמנט גרמניים המציעים להפחית את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים של גרמניה, ולחסל בכך את תעשיית הרכב המפוארת שם. כל מדינה ושיטות האבדן הפוליטי שלה.
משאלת מוות של עיתונאים
אם חשבתם שרק יואב יצחק מייסד News1 התפוטר בגלל קבוצה כוחנית זו טעיתם. רוב הקרבנות פחות ידועים ויש להם פחות אפשרויות לייסד עיתון לוחמני במרשתת. גיל רונן הוא אב לשניים עיתונאי ומייסד ארגון שדולת המשפחה - הפמיליסטים.
במאמרו "בצד (נשי) אחד" שפורסם ב-ynet הוא חשף כיצד בוועדה לקידום מעמד האישה בראשותו של גדעון סער הונחו מדי שבוע חוקים מחמירים יותר ויותר נגד גברים. ארגוני הנשים הוזמנו דרך קבע לדיונים על החוקים הדרקוניים האלה, ונמנעה הכניסה מנציגי ארגוני האבות המעטים. תהליך החקיקה התנהל כמלחמת מינים שבה הנשים תקפו ללא הפוגה, והגברים רק נפגעו. חקיקה שבוצעה כולה במעמד צד נשי אחד. כדוגמה לחקיקה כזו הוצג התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה שהגישו הח"כים גדעון סער ונדיה חילו.
התיקון שעבר במליאה בקריאה ראשונה, קבע שבית המשפט לא יבטל צו הגנה שניתן נגד בן זוג, אם המבקש אינו נוכח בדיון. בדרך כלל מדובר באשה הניגשת אל שופט עם עורך דינה, ומשכנעת אותו (די בקלות) שיש להרחיק את בעלה מהבית מיידית, בלי לשמוע את הצד שלו. החוק קובע שיש לקיים דיון נוסף בתוך שבוע ימים מהוצאת הצו, ולאפשר בו לגבר המורחק להשמיע טיעוניו. אם ישתכנע ביהמ"ש שלא הייתה הצדקה לצו המקורי, תבוטל ההרחקה. לא נדרשות הוכחות לצורך גירוש הגבר על-פי החוק נגד אלימות במשפחה! הצעת החוק החדשה שקידם סער קבעה שאי-אפשר יהיה לבטל את הצו אם המבקשת אינה נוכחת באולם ביהמ"ש. משמעות "התיקון" היא שאישה שלא תתייצב לדיון נוסף תגרום לכך שהגבר יהיה מורחק לצמיתות מביתו ללא דיון ענייני בכלל!
פרסום המזימה כמובן חיסל את החקיקה הדרקונית הזו. אלא שזה היה המאמר האחרון של גיל רונן באותו אתר. גיל רונן אמר לי השבוע; "ההתרשמות שלי מהשתלשלות העניינים ומשיחתי עם אורלי פופר, עורכת דעות ב-ynet , היא שקיים קשר בין השיחה שקיים גדעון סער עם פופר להפסקת פרסום מאמרי ב-ynet."
במאמרי "הפרדיגמה של המשטרה" שפורסם ב-News1 תיארתי את
אורלי אינס אשר ניהלה, לפעמים בו-זמנית קשרים מיניים עם ניצבים במשטרה, ראש עיר, ומנכ"ל משרד ממשלתי. המכנה המשותף לכל הגברים הללו היה יכולתם לקדם את פרנסתה ככותבת תוכניות למלחמה של רשויות המדינה בגברים. אחדים מהם שילמו את המחיר בקריירה האישית שלהם על רדיפת גברים אחרים. כבר התפרסם כי אינס הייתה במיטה אחת גם עם השר גדעון סער. בזמנו לא ננקטו נגדו צעדים כיוון שלא היה ברור לציבור באיזו צורה הקשר הזה מזיק לציבור. המאמר הזה חושף את הקשרים הפוליטיים, העסקיים, והרעיוניים שעומדים מאחורי גירוש אלפי גברים מביתם בתלונות שווא, חקירתם וענישתם ללא ראיות, ושיבוש הקשר בינם לבין ילדיהם. הוקמה תעשיה שלמה לחיסול הנישואין כמוסד לגידול ילדים.
השר גדעון סער מקדם את התעשיה הזו בהיותו שר במפלגת שלטון שאמורה לבצר את מעמד המשפחה לטובת העם כולו. עיתונאים ובעיקר עיתונאיות רבות שאין להן בעל, משכללות את רדיפת הגברים אשר תוביל אותן לבסוף למרפאת הפריון כדי לקבל תרומת זרע. הגברים בישראל, וילדיהם משני המינים שאוהבים אותם וזקוקים להם, לא מוכנים עוד לסבול את מעללי גדעון סער.
