|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

"יודן האבאן וואפן!" <br>

"ליהודים יש נשק!" - נדהמו אנשי הס"ס לגלות ביומו הראשון של מרד גטו ורשה, לפני 70 שנה. קטע מתוך הספר "הקרב האחרון: מרד גטו ורשה - הסיפור האמיתי"
08/04/2013  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
מרד גטו ורשה [צילום: בית לוחמי הגטאות]

19 באפריל 1943. השמש הפציעה על יום אביב נאה בגטו ורשה. לאורך רחוב נלווקי הריק מאדם נע אחד משני הטורים הגרמניים תוך שירת Wir horten die Juden ("אנחנו אוספים יהודים"). הרחובות היו דוממים, השערים היו מוגפים, והד חריקת שרשרות השריון וקולות השירה פגעו בכתלים והתעצמו. אולם הבתים לא היו ריקים. באלה שפנו אל צומת הרחובות נלווקי, גנשה ופרנציסקנסקה הסתתרו לוחמים.

הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) החזיק שלוש עמדות ברחוב נלווקי 33, עמדה ברחוב נלווקי 37, אחת ברחוב גנשה 6, ואחת בפינת הרחובות פרנציסקנסקה ונלווקי, וכן היו במקום פלוגות של האיגוד הצבאי היהודי (אצ"י) שהיו ממוקמות אף הן ברחובות נלווקי, גנשה ופרנציסקנסקה.

כאשר הגיע הטור הגרמני לצומת הרחובות נלווקי וגנשה, אפשרו לו בתחילה אנשי המחתרת להתקדם מעט לתוך רחוב נלווקי. אז החל הקרב. הכוח הותקף משלושה כיוונים ברימונים, בקבוקי מולוטוב, יריות רובים ואש מהמקלע היחיד שהיה ברשות אי"ל.

היריות הראשונות

היריות הראשונות הגיעו מהבית ברחוב נלווקי 33, שם התבצרו אנשיו של זכריה ארטשטיין. על מרפסת הבית עמד יעקב גוטרמן, גבוה ומלא גוף, וירה ללא הפסקה. פייבל שוורצשטיין עמד ליד חלון בקומה העליונה וירה באקדח אוטומטי. אברהם דרייר ומשה רובין ניהלו את הקרב מהעמדות בחצר, בכניסה האחורית שמצד רחוב גנשה. ארטשטיין רץ מעמדה לעמדה. מבית אחר בפינת גנשה-נלווקי התקיפה את טורי הגרמנים יחידת של אצ"י, בפיקודו של לייזר סטנביץ .

ההפתעה הגרמנית הייתה מוחלטת. איש מאנשי הכוח התוקף לא ציפה לאש הבאה מלמעלה. היריות, אבל בעיקר הפצצות והרימונים, הותירו הרוגים ופצועים וזרעו בהלה בשורות הכוח הגרמני. הסדר המופתי הפך להתרוצצות קדחתנית. חיילים גרמנים ברחו ממרכז הרחוב שהפך למין מטווח שבו הם הברווזים, נורים מלמעלה, בלי לראות אפילו מהיכן בדיוק. כעת נצמדו לקירות וחיפשו מחסה בשערי הבתים ובחצרות. מעמדותיהם החדשות ניסו לאתר את מקורות הירי ולהשיב אש לעבר חלונות הבתים, אולם כדי לירות היה עליהם להתרחק ממקומות המחסה ולהיחשף. הטור כולו נותק משאר הכוח הגרמני ומפקדיו דרשו שיבואו לחלצו.

בקרב הלוחמים היהודים השתררה תחושה של ניצחון גדול. לא היה זה מפגש צבאות רגיל אלא היפוך מוחלטת של התפקידים: הניצודים הופכים לציידים. הנרדפים רואים את חייליו הגאים של משטר הרשע נצמדים לקירות בקריאות כאב והבעות בהלה. תחושת הניצחון הייתה כה חזקה, עד כי לימים נדמה היה להם כי נחלי דם גרמני הציפו את הרחובות. אולם גם בעיצומה של האופוריה ידעו מפקד אי"ל, מרדכי אנילביץ, ומפקדי הכיתות הצעירים, כי הדבר שעליו הסתמכו במידה הרבה ביותר, גורם ההפתעה, כבר לא יעמוד לצידם, כי צפויים ימים קשים וקורבנות, וכי המאזן הבסיסי לא השתנה: לנצח במלחמה הזאת אי-אפשר.

הפתעה גמורה

מעט צפונה משם באותה שעה עצמה, שש בבוקר, התקדם הטור השני של הכוחות הגרמניים ברחוב זמנהוף מהשער שבפינת רחוב גנשה. הכוחות צעדו ללא הפרעה כ-350 מטר עד שהיו בעומק הרחוב.

ממרפסת התצפית המבוצרת שלו ברחוב מילא 29 ראה חיים פרימר את הטור, שחלקו פנה שמאלה לרחוב וולינסקה, וחלקו האחר נשאר במקום, מחכה לפקודה. לאחר זמן לא רב נכנסו מבעד השער אנשי משטרה יהודית, הסתדרו משני צדי רחוב זמנהוף והתקדמו לעבר פינת מילא. פרימר מסר את המידע ללוחם אחר ששכב בעמדת תצפית, לא הרחק ממנו, וזה העביר אותה הלאה לחדר המפקדה בבית מספר 29, שבה ישבו אנילביץ, ישראל קאנאל ואחרים.

כאשר הגיע טור השוטרים היהודים ממש מתחת לבית, שאל פרימר מה עליו לעשות, להמתין או לתקוף. התשובה הייתה: להמתין לכוחות הגרמנים. רק לאחר שחצו השוטרים היהודים את הצומת ובעקבותיהם הגיע טור גרמני, ממונע ומצויד, קיבל פרימר פקודה: כאשר יגיע אמצע הטור מתחת למרפסת, עליו להטיל עליהם רימון, והדבר ישמש אות לכל השאר להתחיל את הפעולה. "רציתי להדליק את הרימון בגפרורים שהיו תקועים בפי הרימון, מסביב לפתיל", נזכר אחר כך פרימר באכזבה, "אבל רוח נשבה והגפרורים כבו. ניסיתי שוב להדליק ולשווא. הודעתי על כך למפקדה, ולוחם אחר, שעמדתו הייתה בחדר ליד החלון, הצטווה להטיל את הרימון ולהיות הפותח".

בבתים שבקרן הרחובות מילא וזמנהוף הסתתרו בעמדות תצפית ותקיפה ארבע כיתות של אי"ל, בפיקודם של מרדכי (מֶרדק) גרובס, ברל ברוידא (מפקדו של פרימר), לייב גרוזלץ ואהרון בריסקין. בבית מספר 10 ברחוב מילא הוצבה פלוגת אצ"י בפיקודו של דוד אפלבאום, אשר מנתה 40 לוחמים והייתה מצוידת בשלושה רובים אוטומטיים, כמה רובים רגילים וכמה רובי סטן, אקדחים, רימונים, בקבוקי מולוטוב ותחמושת. כל אלה היו הפתעה גמורה שחיכתה לראש החץ של המתקפה הדו-ראשית שתכנן גנרל הס"ס פרדיננד פון-זאמרן.

הרימון שהוטל לתוך הטור הממונע היווה את האות. מכל העמדות שמשני צדי רחוב זמנהוף הוטלו על גרמנים רימונים ונורתה אש. פרימר ירה במאוזר שלו. יחיאל, חייל במחלקה של גרובס שהיה היחיד שהחזיק בתת-מקלע שמייסר גרמני, הפעיל אותו ללא הרף. בהמשך היום עוד ישלם על כך בחייו ויהיה להרוג היחיד של אי"ל ביום הלחימה הראשון.

הטנק התלקח

בתוך ההמולה שמע פרימר צעקה בגרמנית, "יודן האבאן וואפן! יודן האבאן וואפן!" - "ליהודים יש נשק!" הטור איבד כל סדר, גרמנים ואוקראינים רצו מוכי בהלה. חלק הסתתרו בפתחי החנויות החרבות, חלק השיבו אש. בקבוק תבערה פגע בקסדתו של אחד החיילים הגרמני והוא רץ אנה ואנה כמין לפיד ענקי.

הקרב נמשך כחצי שעה. הכוח הגרמני היה מכותר ודרך הנסיגה שלו מקו האש בצומת במעלה זמנהוף לכיוון צפון, לעבר כיכר השילוחים (האומשלגפלאץ), נחסמה בידי עמדות של לוחמים יהודים. לאחר זמן מה ניצלו הכוחות הגרמנים, שספגו פצועים ואולי גם הרוגים, את התמעטות התחמושת שבידי המורדים והיחלשות האש כדי לסגת. אולם הרחוב לא נותר ריק לזמן רב.

כעבור זמן קצר נכנסו לזמנהוף שני טנקים, אחד ישן מדגם רנו, השני גדול יותר, ואחריהם טור של רגלים. כאשר התקרב הטנק הראשון אל הצומת, הוטלו עליו בקבוקי תבערה ופצצות שהוכנו במחתרת מצינורות ברזל עבים. הטנק התלקח, ומכיוון שהיה מדגם מיושן ומהירותו נמוכה, הצליח אך בקושי נהגו, שנכווה בפניו ובידיו, להוציאו מתחום הסכנה ולהסיעו אפוף להבות לכיוון כיכר השילוחים. הטנק השני כבר לא התקרב אל הצומת. שתי מכוניות של הצלב האדום הגיעו כדי לאסוף את הפצועים מהצד הגרמני וגם עליהן ירו המורדים.

פון-זאמרן הציב בחיפזון סוללה של תותחים בפינת פרנציסנקנסה-נלווקי, אולם התותחנים לא הצליחו לאתר את עמדותיהם המוסתרות של הלוחמים. לאחר חצי שעה, כאשר נוכח לדעת שיריות המורדים הכניסו את התותחים לטווח הסכנה, הוציא אותם פון-זאמרן מהגטו.

הספר "הקרב האחרון" מאת איתמר לוין ושלומית לן יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים
תאריך:  08/04/2013   |   עודכן:  08/04/2013
איתמר לוין, שלומית לן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"יודן האבאן וואפן!"
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פ.ר.
8/04/13 13:03
 
עוד סתם אזרח
8/04/13 14:07
 
עוד סתם תוכי
8/04/13 14:14
 
עוד סתם אזרח
14/04/13 13:45
2
עוד סתם אזרח
14/04/13 13:52
3
עוד סתם אזרח
14/04/13 14:03
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
סמוך לשעה 20:30 נורו רקטות פלשתיניות מרצועת עזה לאזור מועצת שער הנגב. איש לא נפגע, אבל היה די בכך כדי לפגוע בזכרון השואה
07/04/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
נשיא המדינה שמעון פרס,
07/04/2013  |  בנימין נתניהו  |   נאומים
יקיריי ניצולי השואה,
07/04/2013  |  שמעון פרס  |   נאומים
בטקס ממלכתי במוסד "יד ושם" בירושלים נפתחו (יום א', 7.4.13) אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הטקס כולל הדלקה של שש משואות זיכרון בידי ניצולי שואה ובני משפחותיהם והנחת זרים.
07/04/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
האחד והיחיד והמיוחד והמפורסם בין ציידי הנאצים, הוא שמעון ויזנטל, והוא המורה הרוחני המוסמך ביותר בעיני העולם כולו להבנת השואה והגבורה. בבואו לישראל, בפעם הראשונה, ב-1949, התכוון להישאר בארץ, אך איש המחלקה המדינית של משרד החוץ, בוריס גוריאל, שכנע אותו שמדינת ישראל זקוקה לו באירופה. כלומר, שמעון ויזנטל ניצול השואה, נעשה בין השאר, גם לאיש השירותים החשאיים של מדינת ישראל באירופה ובעולם, איש המוסד.
07/04/2013  |  משה חסדאי  |   מאמרים
אורי מילשטיין
מגזין סגולה
אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il