העיתון "ניו-יורק טיימס" מותח (2.7.13) ביקורת נוקבת על ה"בית הלבן" ומחלקת המדינה בוושינגטון , בשל העובדה כי ממשל אובמה בוחר למקד מאמצים מדיניים נמרצים דווקא בסכסוך הישראלי-פלשתיני , בעוד במוקדים מרכזיים במזה"ת שורר סוג של תוהו ובוהו.
במאמר תקיף וחריג מנקודת ההשקפה המסורתית של העיתון, קובלים מחברי המאמר ( מארק לנדלר ו-ג'ודי רודורן ) כי בעוד האירועים הדרמטיים במצרים ובסוריה גובים מחיר יקר בדמים ומאיימים להתרחב, הקדיש מזכיר המדינה
ג'ון קרי , בעצם ימים אלה, יותר מ-20 שעות לשיחות מרתוניות עם הצד הישראלי והפלשתיני במסגרת ביקורו החמישי באזור מאז כניסתו לתפקיד.
העיתון אף מרחיק לכת, בנימת זלזול, ומציג את הפעלתנות האמריקנית הבלתי נלאית ב"תל אביב השלווה", כביטוי המעלה ספקות לגבי סדר העדיפויות של ממשל אובמה בנסיבות של העמקת הכאוס בעולם הערבי.
בהקשר זה מדגיש המאמר כי אם בעבר היווה הסכסוך הישראלי-פלשתיני עילה סמלית מובהקת לזעם של העולם הערבי , הרי כיום הפך נושא זה להצגה משנית לנוכח המתרחש במזה"ת.
המאמר מצטט מומחים ובכירים לשעבר בממשל הגורסים כי סוג כזה של דיפלומאטיה ( בהקשר הישראלי-פלשתיני ) חלף מן העולם. כך למשל גורס מר רוברט בלכר , מומחה לענייני המזה"ת במכון מחקר אמריקני, כי "הממשל פועל עם שחקנים אשר הופיעו בעבר באותו סרט , והתסריט בנוי מאותם מרכיבים. אולם הזירה היא חדשה לגמרי, האזור ממוצב היום במקום אחר לחלוטין".
יתר על כן, לטענת העיתון, גם פקידי ממשל שוב אינם גורסים (כפי שעשו במהלך הקדנציה הראשונה של אובמה ב-בית הלבן), שסיום הכיבוש הישראלי וכינון מדינה פלשתינית יהוו מפתח לשיפור מעמדה של ארה"ב במזה"ת. כיום מהווה סכסוך זה לא יותר מאשר עוד סוג של "כאב ראש" בינות לאחרים.
לעומת זאת, מובאת במאמר טענה אחרת, לפיה דווקא בשל הכאוס מסביב ובהעדר מנופי השפעה ריאליים של ארה"ב מול מצרים וסוריה, זהו הזמן להתמקד בזירה שבה יש לאמריקנים עדיין מרחב פעולה. בסוגייה זו גורס הדיפלומט האמריקני בדימוס , דניס רוס כי אם לא תהייה התקדמות בתהליך מול הפלשתינים קיים חשש להתמוטטות הרשות הפלשתינית והיווצרות ואקום שלטוני בשטח. לכן, החייאת התהליך תשפיע לטובה גם על היציבות בירדן.
ראוי להדגיש איפוא, כי חיוני שמיקוד הביקורת, כפי שמשתקפת במאמר הנ"ל של ה"ניו-יורק טיימס, כלפי ממשל אובמה בעיתוי הנוכחי, יוביל גם לפכחון מדיני בקרב ההנהגה הישראלית, אשר, כך נדמה, מצאה עצמה נדחקת אל הקיר לנוכח לחציו של ג'ון קרי . הכרחי שכל עיסוק בתהליך המדיני במישור הישראלי-פלשתיני ייבחן לעומק לנוכח הדינמיקה הדרמטית במזה"ת, באופן שייצג בפרופורציות הריאליות את משקלו היחסי בהינתן הנסיבות באזור, ולא פחות מכך, תוך לקיחה בחשבון של אילוצי מדיניות החוץ של ארה"ב.
