העובדה שהתחבורה הציבורית בגוש דן (כמו בישראל כולה) היא במצב בו היא נמצאת, שווה מחאה לפחות כמו מחאת הקוטג'. רכבת תחתית או קלה במרכז החיים של ישראל - היינו אזור המרכז-גוש דן - חיונית כמו קוטג' או כל מזון בסיסי, כמו מערכת חינוך תקינה, כמו משטרה, כמו ביטחון.
לחשוב שלא היינו צריכים להחזיק מכונית או שתיים ויותר במשפחה כי הייתה לנו מערכת מסודרת, דייקנית, יעילה ונוחה כמו המטרו בפריס וכמו הרכבת התחתית בכמעט כל עיר באירופה, בקהיר, באבו דאבי, בטוקיו, בניו-יורק ואיפה לא, חיינו היו נראים טוב בהרבה. לא היינו מתענים בפקקים, מזהמים את האוויר, מבזבזים כסף על דלק וביטוח. היינו יודעים בדיוק באיזו שעה נגיע לכל יעד. היינו חוסכים כסף ובריאות, לחץ ועמידה פעמיים ביום בפקקים, שלא לדבר על תאונות דרכים. היינו מצליחים להגיע בזכות המטרו מהבית לתחנות הרכבת הכושלת - הלא היא
רכבת ישראל, והיינו חוסכים שעתיים נסיעה באוטובוסים הציבוריים בגוש דן מהרכבת ואליה.
ישראל מול כל העולם
כמי שחייתה שנים באחת הבירות היפות והמסודרות בעולם עם מערכת המטרו הכי יעילה ומפותחת, הפך המטרו לפי הדגם הפריסאי שהכרתי לאחד מחלומותיי הלא כמוסים, כאזרחית ישראלית. כתבתי על הנושא לא פעם (למה? כי הכותב שזה מקצועו מקווה תמיד בחדרי ליבו שהכתיבה שלו תעזור במשהו... וממשיך לקוות, כי זה אופייה של התקווה), תיארתי את ההיסטוריה של מחדלי הרכבת הזו מאז ימי
שמעון פרס כשר התחבורה ו
גולדה מאיר כראש הממשלה, והשאר שרק דיברו ולא עשו כלום או שעשו, ולא ברצינות עשו.
כתבתי על החברות, המנהלים והטייקונים והמשקיעים למיניהם שהשקיעו כסף או הרוויחו כסף. בעיקר עובדי ומנהלי נת"ע - חברה כושלת מתחילתה ועד היום - שפרנסיה מתפרנסים בכבוד מלחפור באדמה כל פעם מחדש ולסגור את החפירות - כל זה במהלך בזבוזים לשווא של מיליארדים מכיס הציבור. העוסקים במלאכה הזו, שלא התחילה ואולי לעולם לא תסתיים, נהנים מאינסוף נסיעות לחו"ל "ללמוד את הנושא". מנהלי נת"ע לדורותיהם מתפרנסים היטב מהכרזות ומתאריכי יעד שלא היו ולא נבראו.
כתבתי על השר שזו לו הקדנציה השנייה שאינו מצליח לעשות דבר; על ראש הממשלה, קדנציה שלישית, שלא אכפת לו מהעניין כי הוא מסתדר עם המכוניות הממשלתיות, הנהגים, המאבטחים, הטיסות וכל השאר, ולא מתעניין ב"אזרח הקטן".
אגדות אנדרסן
כמו בסיפור "בגדי המלך החדשים", הרמאים "תופרים", "גוזרים", "מחברים בדים זה לזה" כדי לתפור למלך בגדים שרק חכמים יכולים לראותם. הם זוכים בכסף ובכבוד אבל שום דבר לא נעשה. למלך אין שום בגדים והוא יוצא לתהלוכה ברחובות העיר ערום כביום היוולדו. כך אנחנו מתבוננים ב"פרויקט" הרכבת הקלה עשרות שנים, ובעיקר משנת 1997, אז החלה חברת נת"ע "לעבוד ברצינות". לא רואים דבר, רק את המיליארדים שנשטפים לים, כסף טוב, שכולנו זקוקים לו.
בשורה חדשה, כמה לא מפתיעה
בשלוש השנים האחרונות שוב התעסקה חברת נת"ע בפרויקט הרכבת הקלה של גוש דן. אלפי תוכניות, מכרזים, כספים, נסיעות לחו"ל, הזמנת מומחים, רכישת ציוד, התחלת חפירות, הפסקת חפירות, התנהלות מזעזעת שלא מתקיימת במדינה דמוקרטית אחרת. מנהלי נת"ע מקבלים לכאורה משכורות בשביל לא לעשות כלום. התקציב שנקבע בתחילת העבודות (איפה בדיוק התחילו ומה עשו?) התגלה כזעיר לעומת הצרכים. היעד שנקבע היה המלצה בלבד. עכשיו, אם תרצו להאמין, יש יעד חדש: הרכבת תתחיל לפעול רק ב-2022. מי שמאמין, שיאמין.
מה קורה בינתיים בתחבורה שלנו?
דחיית הקמת הפרויקט תגרום בין השאר לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בחיים הכלכליים בגוש דן. צוות בין-משרדי לבדיקת צרכי התחבורה במטרופולינים, קבע כי מצב התחבורה בגוש דן חמור והגודש בכבישים צפוי לגדול לכדי כשל כללי של רשת הכבישים העורקית בשעות השיא בבוקר. לפי הממצאים, עד 2030 צפוי כל נהג לבלות בכביש עוד שעה מדי יום, בסך-הכל יבוזבזו מדי שנה 850 מיליון שעות בפקקים, שיסבו לתוצר נזק של 25 מיליארד שקל בשנה לעומת 20 מיליארד היום. יש מישהו שלא יודע את זה יום-יום כאשר הוא נוהג בכביש???
בזבוז המיליארדים העתידיים לא מציין את הבזבוז שכבר התרחש ב-16 השנים מאז "פועלת" חברת נת"ע. אז מה יועילו גזירות לפיד שאנו משלמים היום? ומה יקרה עם האגדה שבעוד שנתיים יהיה טוב (אמר לפיד)? הרי הקטסטרופה התחבורתית רק תגדיל את בור החובות והכשלים לא יאפשרו צמיחה.
סיפור הרכבת הקלה של גוש דן הוא באמת יחיד במינו בעולם הנוכחי, בו בכל עיר בינונית בנוסף לכל הבירות, בנו כבר בהצלחה רכבת תחתית. זו של לונדון נבנתה ב-1850, זו של פריס נפתחה בשנת 1900, זו של קהיר ב-1987; ובמאה ה-21 בנו רכבות תחתיות מוצלחות בעשרות ערים במזרח הרחוק, באמירויות, בדרום אמריקה ועוד רכבות באירופה.
בשלב מסוים בישראל חברו חברות רציניות ביותר בתחום פרויקט הרכבת של תל אביב רבתי, שהיה בידיהן של חברת
אפריקה ישראל (
לב לבייב), אגד, סימנס, CECC הסינית וסוארז דה קוסטה הפואטוגלית. אלה זכו במכרז. מימון הפרויקט נתקע והשותפות נפלה. מאז נת"ע, חברה כושלת מלידתה, ממשיכה "לטפל" בנושא "בגדי המלך החדשים".
הכל רקוב
מסתבר כי הכל רקוב בממלכה הזו. הבזבוז הכספי יימשך, מצב התחבורה יחמיר בקו עולה, המנהלים הכושלים של נת"ע שדחוף ביותר להחליפם, אולי ימשיכו לקבל משכורות יפות וליהנות מחיים טובים ואף אחד לא יבדוק מהי השכלתם ומומחיותם.
משרד התחבורה ימשיך להכריז הכרזות מפוצצות, האוצר ישלם סתם כסף, ראש הממשלה (כמו קודמיו בהיסטוריה של מדינת ישראל) לא ישים לב לקטנות כאלה. ואנחנו נמשיך להיות הפראיירים שמשלמים את החובות.