|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

פול גז בניוטרל

על האיכות המפוקפקת של הדיון הציבורי התקשורתי בשתי השאלות המרכזיות שעל סדר היום הלאומי: הגרעין האירני, והסוגיה הערבית-פלשתינית.
12/12/2013  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   הגרעין האירני   |   תגובות
העיתונות מאכזבת [צילום: פלאש 90]

נטלתי לידי (11.12.13) את גיליון ידיעות אחרונות ופניתי לעיין במדור ה"דעות", בכדי להתרשם מתמהיל הנושאים ורמת הדיון. אני עושה זאת מפעם לפעם בעיתונים שונים. לאחר שסיימתי את קריאת המאמרים, נותרתי בתחושה שעיתון זה אינו אלא "בטאון החולשה וחוסר ההיגיון של ישראל". ארבעה מחמשת המאמרים במדור עוסקים אך ורק בשאלה אחת: באיזו דרך יכולה ישראל להתפרק מכל נכסיה הלאומיים והביטחוניים, בכדי שתראה "יפה" לעולם "הנאור", ו...תקל על אויביה המרובים והעקשנים לדרוש ממנה ויתורים נוספים.

המאמרים אינם אומרים זאת באלה המילים, אבל כאשר מנקים את המילים המכובסות מההסוואות, מהאבק ומזריית החל בעיניים, זה ורק זה הוא מה שנשאר. השאלה מה יהיה ביום שאחרי... אינה שאלה שישראלי "אינטליגנטי" שואל. ישראלי כזה סומך על ה"נס", או במילים אחרות, המנתרה שלו היא "יהיה בסדר, נתגבר". הם אינם שואלים, פשוט, כי אין להם תשובה שמניחה אפילו את דעתם שלהם; בחזקת: אם זה לא יצליח, אז לפחות ניסינו ואז... "אלוהים גדול". לכולם ברור כיום שהתשובה הסטנדרטית: "אם הם יפרו את ההבטחות או את ההסכמים, נעיף אותם לכל הרוחות...", אינה תשובה אלא במקרה הטוב התחמקות מתשובה, ובמקרה הרע הרפתקנות מסוכנת.

הכל יודעים שתזה זו כשלה כבר מספר פעמים ועלתה לנו במחיר דמים יקר, ואין לה משפט קיום. הכל גם יודעים שבאוירה הבינלאומית הקיימת, אם ישראל תתקוף מדינה שיש לה לגיטימיות שבה זכתה אפילו מצד ישראל, תהפוך תוך 24 שעות ל"מצורעת" לאויבת האנושות ואילו המדינה המתגרה – לאבירת ה"עולם הנאור". כלל לא בטוח שישראל תזכה להכרה בזכותה להגנה עצמית.

הכל גם יודעים שהבעיה הפלשתינית כביכול אינה הבעיה האמיתית, אלא כסות לבעיה האמיתית שהיא התנגדות למדינה יהודית במזרח התיכון. הכל יודעים שפתרון "שתי המדינות" אינו פתרון של הבעיה הפלשתינית, אלא תרגיל להחלשה אסטרטגית של ישראל, והכל יודעים שבלי שהעמדה הבסיסית המתנגדת למדינה יהודית במזרח התיכון תשתנה, שום הסדר לא יכול להיות יציב ולאורך זמן. בתנאים אלה ויתור ישראלי הוא משחק "ברולטה רוסית" שבו משחקת ישראל עם עצמה. אבל דומה שהעצבים החלשים של חלק מהישראלים מזה, והרצון של אחרים להקים כאן איזשהו סניף של אמריקה מזה, הם שיקולי המפתח בקביעת עמדותיהם. עמדות אלה אינן קשורות קשר לוגי לשיקולים של ביטחון לאומי, מציאות גיאופוליטית, מורשת לאומית-תרבותית או ציונות החותרת להקים ולקיים מדינה יהודית בת קיימא; "שטחיות משגשגת גרידא".

מהם המסרים העולים מהמאמרים דהיום במדור "דעות" של ידיעות אחרונות? – סקירה פרטנית:

ענת מידן, עוסקת שוב בפנים היפות של פרס. פרס מדבר שוב על נכונותו להפגש עם רוחאני, אם יק ישנה הנ"ל את עמדותיו, אבל יודע שהנ"ל אינו רוצה ואינו יכול לעשות זאת. העובדות אינן מטרידות את מידן, היא מסתפקת "בפטה מורגנה" שלמילים יפות אך חסרות תכלית ממשית, משום שהן עולות בקנה אחד עם האידיליה האוטופית שהפנימה, כנראה כמענה לחוסר יכולת או חוסר רצון להתמודד עם אתגרים. והרי כלל ידוע הוא במאבק בין עמים שנחישות וכושר עמידה חשובים מכל אמצעי אחר לשרידות. אבל מידן אינה מניחה לעצמה להתבלבל. היא קונסטרוקטיביסטית אוטופית בגישתה, וסבורה לתומה שאם פרס ידבר יפה, הכל יסתדר. ואילו עשה כך גם ראש הממשלה, זה בוודאי היה קורה מחר בבוקר.

אביעד קלינברג, לעומת מידן, אינו איש החלומות וההזיות שבחבורה, הוא הציני שבה. הוא משלים בלא חשק רב עם הגמוניה ימנית (זמנית?) ומסביר שמכיוון שלא אצה לנו הדרך להסכם (רע) עם הפלשתינים בכללי המשחק שלהם, משום שבכללי משחק סבירים הם אינם רוצים הסכם, אנחנו יכולים ל"השתעשע" בינתיים בלחיות חיים נורמליים. אצלו משום מה חיים נורמליים הם שעשוע, והתקפלות בפני הדרישות הפלשתיניות, הם "החיים האמיתיים" – האמנם? עצם העובדה שהוא נדרש לחיים נורמליים כדבר מה שאינו טבעי ומובן מאליו, אומרת דרשני. אין שום סיבה שישראל לא תחיה חיים נורמליים מכל בחינה שהיא, תתבונן נכחה תסיק מסקנות מן המציאות ותערך להתמודד עם קשיים צפויים, כפי שנערכים מול איתני הטבע, שלעיתים הרסנים יותר מבני האדם. חיים נורמליים כדרך שיגרה הם מאבני החוסן המרכזיות של חברה בעלת כושר עמידה ושרידות. מדוע צריך להניח לפלשתינים או לכל גורם אחר לשבש לנו את החיים הנורמליים, בגלל הפניקה המובנית אצל מידן ודומיה?!

ברוך לשם, חוגג, כנראה מוקדם מדי, את פרוק "ברית הזוגיות" שבין לפיד ובנט, אבל שוכח בדרך כמה עובדות ושיקולים. ראשית, מה שהביא לברית עדיין שריר וקיים. שנית, נתניהו יכול להקים ממשלה בלי לפיד ועם ש"ס והאגודה, דבר שידחק לאופוזיציה את לפיד. עם התדמית הנוכחית שלו בציבור, אין רגע גרוע יותר מבחינתו לצאת מהממשלה ולוותר על הסיכוי לנצל את המנוף שמעניק לו משרד האוצר לשפר עמדות. אם יצא עתה, על בסיס הריב עם בנט, אין ספק שבבחירות הקרובות, להן יכול לקרוא ראש הממשלה בכל עת, יהיה לפיד במהירות לעוד "היסטוריה פוליטית" במרכז הישראלי התזזיתי.

ללפיד יש שני דגלים. את עוצמתו הפוליטית לא קנה בזכות עמדותיו בשאלת המו"מ עם הפלשתינים, למרות שמפלגתו כוללת כמה "סדינים" אדומים בנקודה זו, שנוח היה להם מסיבות אישיות להצטרף אליו בעמדות בכורה, מאשר לעבודה, ללבני או מר"צ – בשמאל הקיצוני שלנו, אלא בזכות הבטחתו לדאוג למעמד הביניים. בתחום זה עדיין לא חולל שום ניסים ונפלאות. אם פעל, הרי היה זה דווקא נגד מעמד הביניים, כשהוא מרע את מצבו. במעמדו הפוליטי של לפיד, הדגל החברתי-כלכלי חשוב יותר מהדגל המדיני, בין היתר משום שאיש אינו מתפתה להאמין ששיפור המצב הכלכלי ושינוי חלוקת העושר הלאומי, קשורים בצורה ממשית לענייני החוץ של ישראל ולא לענייני הפנים.

כשר אוצר, מחזיק לפיד בעמדה החזקה ביותר אחרי ראש הממשלה הדרושה ליצירת שינויים מבניים במשק. בהיותו חסר ניסיון והשכלה ממשית בתחום זה, עליו להשקיע בו את כל כולו ולהשליך עליו את כל יהבו אם הוא רוצה להגיע לעמדה של טוען לכתר בסוף קדנציה אחת. אם יהפוך את פוליטיקת החוץ לעיקר, יקרה אותו מה שקרה את יחימוביץ', אולם מאחר שיש עתיד היא בעצם לפיד, נפילתו תפיל גם את המפלגה ותפורר אותה.

על-כן, אני מקווה עבור לפיד שלשם אינו היועץ האסטרטגי שלו.
איתן הבר, בדרך פלא כותב מאמר על החלק הלא נורמלי בחיים החברתיים שלנו – תקשורת, סלבריטאים, שערוריות חברתיות וכו', ואינו מזכיר בו את רבין או את מורשת רבין; חידוש מרענן. אבל גם בנושא שעליו הוא כותב יש מספיק מסרים בכדי להבין שאם לדברים האלה חותרים מליצי היושר של הוויתורים בכל מחיר, אזי לא רק שמוטב לישראל לא להתפשר, אלא שחובה עליה לכבוש ממש שטח נוסף בעבר-הירדן או באזור בעייתי אחר, ומיד. משום שכנראה רק זה יציל אותה מידי עצמה...

צ'ייני מרום, מפקד חה"י לשעבר כותב מאמר "אסטרטגי", אך בדרך פלא הוא מגיע למסקנה הטיפשית שאליה הגיעו ההדיוטות שלפניו. במקבץ זה של כותבים הוא לדידי האכזבה הגדולה. מחצית המאמר מוקדשת להישגי אירן במלחמת הבזק הפוליטית שניהל רוחאני מול המערב מאז נבחר. את השגיה השיגה אירן בזכות חולשה אמריקנית ואירופית, ובאמצעות רוח גבית רוסית וסינית (אותן הוא שכח) ויותר מכל באמצעות נחישות אירנית והליכה על הסף. מהחולשה המערבית הוא מתעלם אעל-פי שהיא יסוד היסודות של המציאות שהתהוותה אחרי הסכם ז'נבה בשילוב עם הנחישות האירנית. לישראל הוא זורק עצם כאשר הוא אומר שתקיפה ישראלית תעצור את תוכנית הגרעין האירנית באופן זמני, אך תהיה לה תגובה צבאית – חידוש "מרעיש", ומיד הוא מביא לשולחן הדיונים את התחום שהוא פחות בקי בו – התחום המדיני.

ברישא של המאמר הוא טוען שעמידה נחושה של אירן הביאה לפריצת הדרך מול המערב ולשינוי במעמדה הבינלאומי, מבלי ששילמו למעשה שום מחיר ממשי, למעט מעט זמן בתוכנית שנמשכת ממילא כבר למעלה מ-15 שנם!! ובחלק השני של המאמר הוא מסביר שישראל צריכה לנהוג בדיוק ההפך מאירן בכדי להשיג את אותה מטרה; אני חייב להודות שההגיון הצרוף הזה נשגב מבינתי.

נקודה מתמיהה אחת בדבריו חוזרת גם בדבריהם של חסידי "השב ואל תעשה", ונוגעת בשאלה האם יש ביכולתה של ישראל לתקוף ולגרום להשהייה משמעותית בתוכנית האירנית. יש המדברים על שנתיים ויש על מעט יותר או פחות וסביר להניח ששולי ההצלחה יכולים ליצור את ההבדל בין תוצאה טובה מהמצופה ותוצאה מעט פחותה מהמצופה.

שנתיים לדידי הן זמן משמעותי. בשנתיים ניתן לעשות מאמצים רבים נוספים להאריך את ההשהיה, ואפשר שהתפתחויות כאלה ואחרות באותו פרק זמן, לרבות השפעת התקיפה ותוצאותיה, יצרו גם באירן וגם סביב אירן מציאות כלכלית וגיאו-פוליטית שתשנה את המצב האסטרטגי מיסודו; ישראל יכולה וצריכה לתרום גם לכך. בשום מקרה, גם עם תקיפה אמריקנית, לא מדובר ב"זבנג וגמרנו", אפילו אם הנזק לתוכנית האירנית יהיה חמור יותר. סביר להניח שגם האמריקנים אינם מתכוונים למחמה נגד אירן, אלא לפעולה ממוקדת אך קצרה בזמן, בעוצמה גדולה משל ישראל משום שיכולותיה גדולות יותר, אבל לא מעבר לכך.

אסור לישראל שלא להסתכל על היום שאחרי, בין אם תבחר לפעול ובין אם תאלץ לא לפעול. אלה שתי מציאויות שונות בתכלית זו מזו, ואיני מייעץ לישראל להמצא במציאות שתתרחש במזרח התיכון אם לא תפעל נגד התוכנית האירנית, היה והאירנים עצמם יתפתו לחשוב שהוסר מהם איום התקיפה.

ההגיון האסטרטגי הראשוני שלי אומר שמדינה אינה יכולה להפעיל לטובת האינטרסים שלה אמצעים שאין לה. לרשות ארה"ב עומדים שלושה כלים מרכזיים בארסנל הלאומי שלה: פוליטיקה, כלכלה וכוחות צבאיים. היא אינה מאויימת כישראל ולכן "יש לה זמן" והיא יכולה לבחור בתמהיל הרצוי לה מתוך אפשרויותיה ולשנותו תוך כדי פעולה כרצונה. לישראל יש רק אמצעי אחד – היכולת הצבאית. לישראל "אין זמן", האיום על ישראל בהנהגת אירן גרעינית עשוי להיות איום קיומי, לא רק בגלל השימוש הישיר בגרעין ע"י אירן עצמה. לישראל אסור להסתכן בתוצאות של מחדל שיביאוה לסף האיום הקיומי בגלל חוסר עשייה. מי שסבור שארה"ב של אובמה (וכנראה גם זו שתבוא אחריו) תציל אותה ותסתבך במלחמה אזורית גרעינית – טועה.

האיום האירני מגולם בשני מהלכים עקריים אפשריים: א. אירן תשיג נשק גרעיני ואמצעי שיגור אפקטיביים, ותבנה מדיניות תוקפנית ומהלכי התפשטות אזוריים בחסותו; ב. החשש מהתגרענות אירנית וחוסר מעש כלפיו, ידרבנו מרוץ חימוש גרעיני אזורי מוקדם מהצפוי, וישראל תעמוד לא רק בפני אירן גרעינית, אלא גם בפני איום גרעיני מצד מדינות נוספות. במצב כזה, ארה"ב בוודאי לא תספק למדינות האזור מטרית הגנה שעשויה לסבך אותה במלחמה (לרבות טרור) עם מדינות גרעיניות. אם תגיע ישראל למצב זה, תוכל למנות וועדות חקירה ובמקביל לבכות על טיפשותה.

בסיכומו של דבר, "השכל הישר הבסיסי" הוא הדבר העיקרי החסר בכל המאמרים (למעט הבר שאינו עוסק בקו הדיון הראשי). ואם כך, מלבד יוקרה אישית על כתיבה בעיתון ופרסום, ופרנסה, איזו תרומה של ממש יש ל"עיתון הנפוץ ביותר במדינה" כיום לשיח ציבורי אינטליגנטי בשאלות יסוד של ביטחון לאומי, של מי אנחנו, לאן אנו הולכים וכיצד להבטיח שבאמת נגיע לשם.

בהחלט לא מעודד.

תאריך:  12/12/2013   |   עודכן:  12/12/2013
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פול גז בניוטרל
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באום
12/12/13 16:27
2
רפי לאופרט
15/12/13 17:27
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הגרעין האירני
הסכם הביניים בין שש המעצמות לאירן בז׳נבה באשר לפרויקט הגרעין, הוא הסכם בו טהרן נותנת מעט ומקבלת הרבה. דאגתה של ישראל מוצדקת. ואולם, הגישה הלעומתית אותה אימצה ירושלים, תחת לפגוע באירן דווקא משפרת את מצבה: טהרן הולכת ומצטיירת כמדינה שוחרת שלום והיא צוברת בהדרגה בעלות ברית - הן בקרב המעצמות המערביות המובילות והן בקרב מדינות המפרץ המוסלמיות שאך אתמול ראו בה יישות עוינת; מדיניותה הנוקשה של ירושלים לעומת-זאת, עלולה להוביל לאיבוד התמיכה הבינלאומית בעמדתה העקרונית כלפי אירן - מדאיג אף יותר, דבקות במדיניות הזאת עלולה לגרום לירושלים לאבד את תמיכת ארה״ב, בעלת בריתה החזקה והחשובה ביותר.
11/12/2013  |  עופר ישראלי  |   מאמרים
פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ביקרו (יום א', 8.12.13) בפעם הראשונה במפעל המים הכבדים באראק, אירן. זאת, כחלק מן ההבנות שהושגו בהסכם הביניים שנחתם בז'נבה בין אירן לבין שש המעצמות.
08/12/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
ועידת ישראל לעסקים 2013 יוצאת לדרך. נשיא המדינה שמעון פרס נואם הבוקר (א') במליאת הפתיחה בוועידה וינהל שיחה עם ריצ'רד קווסט, מנחה ב-CNN. תחילה התייחס פרס למותו של נלסון מנדלה ואמר: "זה האדם היחיד שאני מכיר כמו שאנחנו צריכים להיות. הוא דוגמה ומופת. הוא הלך בדרכו בצד המואר של החיים שלנו".
08/12/2013  |  הלל קורן  |   חדשות
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הצהיר כי הגנרל ג'ון אלן, שליחו המיוחד למשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים, הצליח לגבש תוכנית הכוללת הסדרי ביטחון שיאפשרו קיום מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. מדובר בתוכנית שמוצגת בפני ממשלת ישראל כתכתיב אמריקני למשא-ומתן עם הפלשתינים.
07/12/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
"אני מקווה כי להסכם שנחתם בין המערב לאירן בז'נבה לא תהיה השפעה שלילית על השיחות עם הפלשתינים. חמשת החודשים הקרובים הם קריטים" - כך אמר (יום ה', 5.12.13) השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, בנאומו בכנס למניעת זיהום הים התיכון, המתקיים באיסטנבול שבטורקיה, בהתייחסו למו"מ שהתחדש בין הצדדים לפני ארבעה חודשים, אחרי 4 שנות קיפאון.
05/12/2013  |  עופר וולפסון  |   חדשות
רשימות נוספות   /   הגרעין האירני  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
קרי על שיחות השלום: "מאמין שאנו מתקדמים"  /  עופר וולפסון
"בניגוד לאחרים, לא אשתוק לנוכח סכנה"  /  איציק וולף
אולמרט: הכרזנו מלחמה על הממשל בארה"ב  /  עידן יוסף
ועכשיו: עסקה עם מחבל  /  אריאל י. לוין
זו לא חוצפה - זו סכנה  /  אליהו קאופמן
האיום הקוריאני  /  ירון זכאי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il