יחסי ישראל ארה"ב מושתתים על שלושה עקרונות מרכזיים שמובילים לברית המתמשכת. העיקרון הראשון הוא עיקרון הביטחוני המושתת על שיתוף פעולה צבאי חסר תקדים ועל היותנו אי-של יציבות בתוך מזרח תיכון גועש. העיקרון השני הוא עיקרון הכלכלי, שמבוסס על שיתוף פעולה אקדמי וטכנולוגי, המקור המרכזי לכלכלה הישראלית שמשרת רבות גם את ידידתנו מעבר לים.
אבל העיקרון השלישי והחשוב ביותר הוא הדמוגרפי, עיקרון שמבדיל בין היחסים עם ארה"ב לאילו עם מדינות אירופה. בעוד במדינות אלו האוכלוסייה המוסלמית גדולה ורבת השפעה לעומת האוכ' היהודית המזערית, יהדות ארה"ב הינה קהילה גדולה המונה מעל לשישה מיליון תושבים, כשרובם מתרכזים בערים הגדולות, כלומר הם חשובים לעין ערוך לכל מתמודד לנשיאות עקב שיטת הבחירות האזורית מוחלטת לנשיאות ארה"ב.
רק לשם המחשה, מתוך 19 מיליון התושבים במדינת ניו-יורק, כמעט שני מיליון הינם יהודים, משמע יש צורך גדול בתמיכתם ע"מ לזכות ב-29 האלקטורים שברשותה. כך גם בקליפורניה, פלורידה, אלינוי ובשאר המדינות הגדולות.
בל נשכח כי היהודים בארצות הברית מהווים חלק גדול מאוד בפוליטיקה בכלכלה ובאקדמיה יחסית לגודלם באוכלוסייה הכללית.
כעשירית מחברי הסנאט ובית הנבחרים האמריקני הינם יהודים. בנוסף, יהודים בכל רחבי ארצות הברית נמצאים בעמדות מפתח בוול סטריט, בבורסת היהלומים, בתחומי מסחר שונים, משרדי הממשלה וחברות גדולות. נתון זה עשוי להשפיע במידה ניכרת על קבלת החלטות בבית הלבן - לובי נרחב שלהם למען ישראל יכול לשנות את מהלך העניינים מן הקצה אל הקצה.
אלא שהפוטנציאל הגדול הטמון בתושבים היהודים ממומש רק בחלקו, ולא תמיד לכיוון שעולה בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל. אמת, יורדים ישראלים לשעבר הינם עדיין בעלי זיקה לישראל באופן טבעי, אך אלה מהווים פחות מחצי מיליון תושבים. ניתן גם ארגונים ציוניים בארה"ב כמו ארגון ציוני אמריקה, אך אלה לא מייצגים את הכלל, בוודאי לא את יהדות ארה"ב השורשית. גרוע מכך, יהודים אמריקנים הפכו למתבוללים יותר ויותר לתוך התרבות האמריקנית עם שיעורי נישואי תערובת גבוהים, וכתוצאה מכך גם האוכלוסייה היהודית קטנה או שמרה על יציבות בזמן שבו האוכלוסייה הכללית גודלת עקב גידול טבעי ושיעורי הגירה גבוהים. ככל הנראה הירידה תמשיך להיות תלולה גם בעשורים הקרובים.
נתונים אלו יכולים להבהיר מדוע רובם הגדול תומך באופן עקבי במפלגה הדמוקרטית עוד מימי הניו דיל של רוזוולט, בעוד כיום דווקא הניציות הביטחונית של הרפובליקנים מתאימה יותר לאינטרס הישראלי, במיוחד בימים אלו בהם אירן מתקרבת לצעדי ענק לנשק גרעיני וחוסר היציבות מסביבנו ממשיך לבעור. זאת הסיבה שהדמוקרטים ניצחו בניו-יורק בכל מערכות הבחירות מאז, אפילו בתקופת רייגן שנהנה מתמיכתם של דמוקרטים מתונים.
כתוצאה מכך הכוח הפוליטי והכלכלי של יהדות ארה"ב טומן בכוחו סכנה של ממש בדמות היחלשות היחסים של ישראל וארה"ב. הדרך היחידה לצאת מן הסבך הינה השקעה חסרת תקדים של משאבים לחיזוק הקשר עם יהדות ארה"ב. חיזור היחסים יביא להחזרת ההגדרה העצמית היהודית בקרב התושבים שתמנע התבוללות ושתביא ללובי נרחב למען מדינת ישראל ואף לשינוי דפוסי ההצבעה למען מועמדים פרו ישראלים, בעיקר רפובליקנים. אלו לא רק יחזקו את מספר היהודים היחסי בעולם, אלא גם יבטיחו את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות וימנעו מצבים שבו האינטרסים בין המדינות יהיו מנוגדים ויובילו להתנגשויות כגון העימותים בין הממשלות בימים האחרונים.
