שותים מהים של עזה

הברית שבין הפתח לחמאס מוכיחה בעליל שישראל נאלצת עכשיו לאכול את מה שבישלה ביום האתמול. הדברים אמורים בכך שבשיחות עם הפלשתינים היא העדיפה להחרים את ארגון הטרור, להתעלם מנוכחותו ומכוחו ולהתייחס כפרטנר לשיחות רק לרשות הפלשתינית, בניצוחו של אבו מאזן.

ספק אם מושא רשימה זו היה זוכה לאיזכור ולו בשוליים בעיתון הארץ. אולם דומה כי מאמרה של הגב' דונטלה רוברה ( DONATELLA ROVERA), דמות בכירה בארגון "אמנסטי" הבינלאומי ומי שעמדה בראש צוותי חקירה של הארגון באזורי לחימה, בעיקר בזירה המזרח תיכונית, הוא בבחינת עדות מאלפת שיש בה כדי להטיל דופי של ממש באמינות דיווחיהם של ארגוני זכויות אדם.

הסכם הפיוס הפנים פלשתיני בין פתח לחמאס דומה במהותו להסכמים קודמים בין שני הארגונים (מכה 2007, קהיר 2011 והצהרת דוחא 2012) והוא כולל הקמת ממשלת הסכמה לאומית של טכנוקרטים בראשותו של הנשיא עבאס ועריכת בחירות לפרלמנט ולנשיאות הרשות הפלשתינית. בהבנות שגובשו הוחלט על דחיית הדיון בסוגיה הביטחונית הכוללת את עתיד הזרוע הצבאית של החמאס ויכולותיה.

אילו היה עמוס עוז מסתפק בהגדרת אנשי "תג מחיר" כמפלצת, היו רבים מזדהים איתו, כולל רוב אנשי הימין. מדובר באמת במעשים מפלצתיים הגורמים נזק למדינה בכלל, אבל הנזק העיקרי נגרם לתדמית ההתיישבות והמתיישבים ביהודה ושומרון, ולכן אין תימה שיש בימין רבים המאמינים שלא ייתכן שפעולות אלה מבוצעות מימין, ושאולי מדובר בפרובוקציה קונספירטיבית משמאל. ייתכן שאפשר גם לכנות מעשים מפלצתיים אלה כטרור, מאחר שהגדרת טרור איננה מסתכמת רק בפגיעה פיזית באזרחים תמימים, אלא גם בהטלת פחד ואימה עליהם, אך מוטב להותיר הכרעה בעניין זה לרשויות המשפט והחקיקה.

הותר (יום א', 11.5.14) לפרסם, כי שירות הביטחון הכללי בסיוע שירות בתי הסוהר כוונה לבצע פיגוע חטיפה ומיקוח של חיילים הנעים באזור חוארה, אריאל וצומת יצהר, בהכוונה של אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, במטרה להביא לשחרורם. הפיגוע, שהיה בשלבי תכנון, אמור היה לצאת אל הפועל באפריל 2014.