מדינת חסות

נוצר אצלי רושם שכל מקבלי החלטות בעידן המרתק שלנו הם או טיפשים או רשעים.

נלך על ההנחה הפחות גרוע: הם פשוט טיפשים. אחרת איך אפשר להסביר שכל צמרת ההנהגה הפלשתינית, מנהיגי מדינות ערב, נשיאי וראשי הממשלה האירופאים והאמריקנים דורשים לכונן כמה שיותר מהר מדינה פלשתינית - כאילו זה יביא גאולה, יפתור את כל הבעיות. מאיפה הביטחון, על מה הוא מבוסס? למה כולם חושבים שהעצמאות היא שורש כול טוב?

אנחנו לא חיים בחלל ריק. הסתכלו מסביב. עם איזה עם, עם איזה שבט באזורנו העצמאות היטיבה? לבנון עצמאית - יש לה במה להתגאות? העם שם מאושר? או סוריה? איזה נחת הביאה לעם הסורי העצמאות? האם מצריים שקטה ושלווה? תימן? לוב? אלג'יריה? אירק? אפגניסטן? כו-ו-ו-ולם עצמאיים.

יגידו: יהיה מה שיהיה - עם רוצה עצמאות, אנשים רוצים לחיות במדינה משלהם. איזה עם? טורקים? אז למה מיליוני טורקים עזבו את ארצם ומצאו להם מולדת חדשה רחוק משם? כשברה"מ התפרקה המדינות החדשות חגגו עצמאות - ומיד לאחר מכן מילוני האוזבקים, הטג'יקים, הטורקמנים והקירגיזים במקום לבנות את המדינה העצמאית שלהם דהרו לרוסיה השנואה.

למה אתם חושבים שהפלשתינים כאשר יקבלו סוף-סוף את העצמאות עליה הם מדברים יום וליל - יחיו באושר ועושר? אני כמעט ובטוח שבמדינה הפלשתינית העצמאית יתרחשו דברים לא פחות נוראים (בלשון המעטה) מאשר בסוריה, עירק ואפגניסטן. הם עוד יתגעגעו לזמנים בהם חיו בפיקוחה של ישראל. אגב - ישראל ראשונה שצריכה להתנגד לעצמאותה של פלשתין כי אנחנו נהיה אשמים בכל הכשלים העתידיים שלהם. סביר להניח שבמדינה העתידית תחגוג השחיתות, יהיו המוני רעבים, תהיה אבטלה גבוהה, מגיפות. כל זה דורש טיפול מתיש, והניסיון מלמד שלא הרבה קהילות מבורכות במנהיגים מיומנים, מסורים, באנשים שמוכנים להקריב את עצמם למען הכלל. וכל ראש הממשלה העתידי ימצא לו אשם מידי - ישראל.

איך אמר בזמנו אחד מראשי הממשלה שלנו, לימים שר החוץ ועוד קודם לכן - רמטכ"ל? "לו הייתי אני צעיר פלשתיני גם אני הייתי מחבל". אז כרגע אני אומר: לו אני ראיס פלשתיני, לו הייתי דואג לעמי - לא הייתי חותר למדינה עצמאית". במקרה הטוב הפלשתינים יחיו בחיי עוני, ואנחנו רואים שכיום גם במדינות לא עניות הצעירים יוצאים להפגנות ודורשים רמת החיים של המערב.

אני כראיס הייתי מסתפק במדינת חסות, הייתי בונה ישות אוטונומית תחת חסותה של מדינה מתוקנת, דמוקרטית, יציבה, חזקה. ישות עם פרלמנט-מג'ליס משלה, עם משטרה, מטבע, ביטוח לאומי, וועדי בניה, תעופה אזרחית ודברים טובים אחרים - אך ללא צבא שעולה הון ורק עושה בעיות. איזה מדינה בסביבה שלנו השתמשה באחרונה בצבא שלה לצורך הגנה מפני האויב החיצוני? מפעילים אותו נגד המורדים מבפנים. ובחיפושים אחרי מדינה יציבה לא הייתי הולך רחוק - הייתי פונה בבקשה לישראל.

כצעד ראשון הייתי מיד מפסיק לגמרי את ההסתה נגד ישראל ונגד יהודים, להפך הייתי מחנך את העם לראות בישראל דוגמה, אליה יש לשאוף. הייתי בונה את המוסדות כמו בישראל - משום שהמודל שלנו מוכיח את עצמו. הייתי מחנך את הדור הצעיר לשלום, לסובלנות - לו הייתי דואג לעמי, לעתידו. הייתי לומד מישראל לשמור על האיזון בין מדינה לדת, כדי לא להידרדר למצב של מצריים בה הצבא נאלצת להילחם בקיצונים איסלאמיסטיים ובתי המשפט מוצאים להורג אנשים במאות ואלפים.

ישראל היא הברירה הטובה גם מבחינה זאת שאפשר יהיה בקלות למזג שתי הכלכלות. קל להעביר לשם ובחזרה כוח אדם, רעיונות, יוזמות, לפתור בעיות סביבתיות, ליהנות ביחד מהמקומות הקדושים - בלי לריב ובלי לעורר שנאה הדדית. אפשר לפתח תשתיות משותפות לטובת שני העמים. ולא יהיה איום דמוגרפי על-אף צד: הם מצביעים למג'ליס שלהם, אנחנו - לכנסת שלנו. הם בוחרים אורח החיים שלהם, אנחנו נשארים עם שלנו.

ברור שמבחינת ישראל זה יהיה נטל לא קל, אבל מי לוקח בחשבון את האינטרסים של המדינה הציונית?. מזל של ישראל, שהראיס הנוכחי לא חכם דיו ולא דורש הסדר כ"כ טוב ונוח לעמו. הוא מתעקש על מטוסי קרב, על טנקים, אל טילים. משרטט מפות וגבולות שאין להם משמעות כאשר שני העמים חיים בידידות זה לצד זה.