|   15:07:40
דלג
  שולמית קיסרי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

גרמניה, אחרת

המחבר נפגש בשנות מגוריו בגרמניה עם דמויות בעלות נגיעה להיסטוריה של גרמניה ולתרבותה, רובן מייצגות את הקרע הפנימי של גרמניה האחרת. זאת המחפשת עדיין את מקומה, דמותה, אופייה ורגשותיה
02/11/2014  |   שולמית קיסרי   |   ספרים   |   תגובות
גרמניה האחרת

נתחיל מסיפור שער הספר, "גרמניה, אחרת", של העיתונאי אלדד בק, בהוצאת ידיעות אחרונות. על השער: צילום של אנדרטת השואה המצמררת בברלין. האנדרטה שנחנכה בשנת 2005, היא אחד מסמלי העיר ברלין הנוכחית, נמצאת במקום מרכזי בעיר, קרוב לשער ברנדנבורג ובנייני השגרירויות השונות- בתוכן בניין שגרירות ארה"ב שבתקופת הריך השלישי היה מקום מושבו של הקאנצלר אדולף היטלר.

תצלום שער זה, של מקום, אשר כול תייר המבקר בברלין מבקר בו, הופך את ברלין בפרט וגרמניה בכלל, למדינה חריגה בעולם. לדברי המחבר: "זו המדינה היחידה שהקימה אנדרטה לזכר קורבנותיה". עם האנדרטה במרכז העיר, ברלין- היום העיר המושכת ביותר את צעירי אירופה - ללימודים, מגורים, בילויים, אירועי תרבות ואווירה-ברלין תמיד תהיה עיר אחרת. צריך להיות אטום ובור, כדי להתכחש אל למעלה מאלפיים קוביות הבטון דמויות הקברים, המונחות בגבהים שונים ברחבה הגדולה, במקום מרכזי בעיר.

האנדרטה הוצבה במקום הזה אחרי שנים של ויכוחים ודיונים של הממשלה הגרמנית וספיחיה ושל הציבור הגרמני הדעתן- בין מצדדים ומתנגדים ובלחץ של גרמנים שהאמינו בחשיבות המונומנט הזה, מסיבות רבות ומגוונות. מובן מאליו שכיום כמו לפני ההחלטה להקים ולבנות את האנדרטה הזו לשואה, יש מתנגדים לנוכחותה והיא חלק מהניגודים השוררים בלי סוף בין הגרמנים ה"שקטים" ואלה בעלי התפישה הפוליטית, האחרת. האם האנדרטה או שאר הג'סטות שעושות ממשלות גרמניה למען ישראל, יעזרו במשהו להשכיח את מעשי הגרמנים נגד היהודים במלחמת העולם השנייה (וכמובן גם מאות שנים לאחור במהלך ההיסטוריה)

ספר שיצא לאור בטיימינג מוצלח

אלדד בק כתב ספר המתאר רשמים מתקופת חיים בגרמניה, מסע היסטורי ממוקד אל ההיסטוריה של גרמניה והתבוננות על הגרמנים ויחסיהם המורכבים והמסובכים עם היהודים ועם ישראל בהווה ומאז הוקמה מדינת ישראל לפני 66 שנים.

הספר יצא לאור, עתה, תקופה בה הנושא הוא אחד המעניינים ביותר שקיימים. נושא המעניין כל יהודי באשר הוא, כל ישראלי שחי כיום את ההווה המבולבל בישראל המסוכסכת וכל שוחר היסטוריה ואקטואליה, באשר הוא בעולם.

התמונה שמצייר אלדד בק בספר היא תמונה אישית, של עיתונאי מצוין שדבק בעובדות, שהעמיק להתבונן במשך שנים, בפוליטיקה הגרמנית, בגרמנים החיים היום בגרמניה, בפוליטיקאים, באינטלקטואלים, באזרחים " הרגילים" באזרחים בעלי דעה. גרמניה היא מדינה גדולה עם 80 מיליון תושבים מחולקים בין מחוזות ופלחי ארץ עם היסטוריה ותרבות עשירה, עם כתם שלא ניתן למחוק הרי הוא: תקופת הרייך השלישי. ניסיונות לתת תשובות ועם סימני שאלה שנשארים באוויר.

יחסים בין גרמניה וישראל

המחבר, מצד אימו ממשפחה ירושלמית מזה דורות ומצד אביו- ממשפחה יהודית מאוסטריה שנספתה בשואה, מגיש ספר חסר מנוחה. איזה מנוחה יכולה להיות בין ישראל וגרמניה? בפרקים מרתקים הוא מספר על אירועים מתקופות שונות, חלקן באים להסביר איך נולד הנאציזם ומה הרקע שלו. חלקם מספר "רק עובדות" כמו פרשת הרצח של 11 ספורטאי אולימפיאדת מינכן, 1972, שנטבחו, בקלות יחסית למרות המשטרה הגרמנית ש"הגנה עליהם", דוגמה אופיינית לשיתוף פעולה עם משטרים ערביים ועם התחמקות ממתיחות בין גרמניה ומשטרים ערבים. זו דוגמה נוראה, לפשע, במסגרת אולימפיאדה, שלא היה דוגמתו. ברור שאילו נחטפו במינכן ספורטאים של מדינה אחרת שאינה ישראל-לא היו החוטפים מעיזים לטבוח את כל יושבי אותו אוטובוס אומלל שם ישבו הספורטאים המצטיינים שלנו כול הלילה,עד שנרצחו בלי הגנה של השוטרים הגרמנים.

אנטישמיות

השאלה שאולי הכי מעניינת את קוראי הספר היא האם " עדיין" יש אנטישמיות בגרמניה. אני עצמי, חייתי בצרפת שנים לא מעטות, יודעת מניסיון שכאשר אתה חי באירופה "הקלסית", או אולי בכול ארץ אירופאית שהיא, כיהודי או ישראלי, ימצאו לא מעט מקרים שבהם תחוש שיהודי וישראלי, אפוף, בעיני המקומיים דעות קדומות גזעניות מושרשות. הדעות האלה שאי-אפשר לעקרן, מתקיימות כבר מאות או אלפי שנים כלפי יהודים, זרים ושונים ללא מולדת, שהיו לצנינים בעיני כל העמים ברוב התקופות בהם חיו בקרבם ( עם תקופות של רווחה ואמנציפציה, פה ושם).

בגרמניה המצב לא שונה וההיסטוריה עקובה מדם וגזרות קשות בכל מיני תקופות, לא יכולה להימחק. ממשלת גרמניה הנוכחית ורוב ממשלות גרמניה, בחמישים השנים האחרונות אומנם עושות הרבה לנרמל את היחסים בין ישראל, המדינה לבין גרמניה המדינה "האחרת". אלדד בק מספר איך התנהגו הממשלות השונות שעשו הרבה למען הנצחת השואה ופיצוי כספי לישראל וניצולי השואה.

יהודי או ישראלי שחי בגרמניה היום, יודע כי למרות הזרם הרשמי הקובע כי "הכל השתנה ופרק חדש החל-גרמניה בעקרון, שומרת על הגזענות העתיקה שלה. בתוכה מתפתחים תנועות ימין קיצוני, ניאו נאצים בשמות שונים, עם אותן הדעות הידועות ואותן התקוות שהיו נחלתה של הדמות המעוותת של היטלר שכבשה את ליבם של רוב הגרמנים בשנות השלושים וגרמה להרס של אירופה וגרמניה עצמה. אם ניקח בחשבון שהיום, בגרמניה, כל תושב חמישי הוא מהגר וחלק גדול מהמהגרים הם מוסלמים, שחיים גם בכול אירופה, זוכים לזכויות מזכויות שונות ובעיקר חופש דת ותרבות ובניית מסגדים מלוא כל העין - מבינים כי גרמניה, או אירופה היא חממה לבעיות ישנות וחדשות, בעיות עמוקות ומסובכות בהיקף אינסופי.

המחבר נפגש בשנות מגוריו בגרמניה עם דמויות בעלות נגיעה להיסטוריה של גרמניה ולתרבותה, רובן מייצגות את הקרע הפנימי של גרמניה האחרת. זאת המחפשת עדיין את מקומה, דמותה, אופייה ורגשותיה. גינטר גראס והרטה מילר, שניהם זוכי נובל לספרות הם רק חלק מהאנשים עמם נפגש המחבר במהלך שנותיו כעיתונאי ישראלי בגרמניה, כל אחד מהסופרים החשובים האלה מייצג גישה שונה של אדם גרמני להיסטוריה הגרמנית וליחסי גרמניה עם היהודים וישראל. פגישות אלה כמו תיאורים רבים של מפגשים ומסעות בתוך המדינה הגדולה מנסים לחבר תמונה של האזרחים הגרמנים המעניינים את הקורא הישראלי או האחר.

איחוד הגרמניות אחרי שנים של סיוט

אחד הפרקים היפים בספר הוא, פרק מס 13, תיאור הימים הגדולים של התמוטטות המשטר במזרח גרמניה ובמזרח אירופה בכוח התנגדות ההמונים והשאיפה לחיי חופש וצדק. ה- 9 בנובמבר, 1989, היום בו נהרסה חומת ברלין שהפרידה בין גרמניה המזרחית והמערבית במשך 28 שנים עם תאור החדשים והשבועות שקדמו ליום שבו התרחש הבלתי יאמן. זהו פרק מרומם ומפיח תקווה, פרק מכונן בתולדות גרמניה והאנושות.

פרק 13

"....עשרים ושמונה שנים עמדה חומת ברלין המאיימת על תלה. עד שבערבו של 9 בנובמבר 1989, באקט של ייאוש נוכח המרידה העממית הגוברת נגד המשטר הקומוניסטי ובריחת האוכלוסייה ההמונית ממזרח גרמניה מערבה, דרך גבולות אוסטריה והונגריה, הכריזו השלטונות הקומוניסטים על פתיחתה החלקית . אולם חיילי צבא העם הקומוניסטי לא יכלו לעמוד בלחץ הגובר של אנשים שביקשו לעבור מערבה. משני צדי החומה טיפסו עליה אלפי גרמנים, נפלו אלה לזרועות אלה, שתו שמפניה וחגגו את המפגש המחודש. החוגגים הוציאו ל החומה את הזעם שהצטבר אצלם במשך שנים והחלו ל]רק את עמודי הבטון שלה.

החומה הוקמה בעיצומה של המלחמה הקרה הבין גושית. ברלין החצויההייתה אז אחד ממוקדי המתיחות העקריים בין מזרח למערב. שליט ברית המועצות באותם מים, ניקיטב כרושצ'וב, דרש מבעלות הברית המערביות לפנות את כוחותיהן ממערב העיר כדי שתיהפך לשטח ניטרלי. העילה לתביעה היתהגל הבריחות המתמשך של אוכלוסייה ממזרח העיר גרמניה למובלעת המערבית בברלין. מאז תום מלחמת העולם השנייה נמלטו אל המערב יותר משנים וחצי מיליון בני אדם. הקומוניסטים שטענו שהם בונים עולם טוב יותר, לא יכלו לסבול עוד את התופעה הזו. ...בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון, 13 לאוגוסט 1961, נשמעו ברחבי ברלין הדי רעשים מאוד לא אופיניים ליום קיץ. תושבי העיר שהתגוררו בסמוך לקו החלוקה בין מערב למזרח, מיהרו לחלונות דירותיהם כדי לברר מה קורה. הימי ימי מתיחות בינלאומית רבה. תושבי ברלין פחדו מהסלמהפתאומית שתביא לפרוץ מלחמה עולמית חדשה. למול עינהם הפעורות נפרש מחזה מאיים: עשרותאלפי חיילים, שוטרים ופועלים מזרח גרמניים היו עסוקים בהקמתה של גדר תיל רחבה וגבוהה לאורך קו ההפרדה שחתך את העיו בעיבורה. הגדק נועדה לחצוץ, באופן סופי ומוחלט, בין שני חלקיהשל בירת גרמניה הכבושה והמחולקת ולשים קץ לתנועת התושבים ביין שני חלקי העיר.

קווי הרכבת בין מזרח ומערב נותקו, תחנות הרכבת התחתית הסמוכות לגבול החדש נסגרו, מספר נעברי הרחוב צומצם לשבעה בלבד. הפיקוח על המעבק הטחמרבאופן משמעותי ביותר. בהדרגה, נוספו לגדר התיל לאורך קו ההפרדה אלמנטים נוספים של גבול אטום הרמטית, בהם בלוקים של בטון שהועמדו זה לצד זה וסגרו על ברלין המערבית כמעט מכול צדדיה. עם הזמן זכה גבול הבטון לכינוי חומת ברלין והפך לסמל בעיני העולם כולו – לא רק לחלוקתה של העיר, אלא גם לחלוקת גרמניה ואירופה כולה בין שני עולמות קטביים ויריבים...

"גרמניה, אחרת", אלדד בק הוצאת ידיעות.
תאריך:  02/11/2014   |   עודכן:  02/11/2014
שולמית קיסרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גרמניה, אחרת
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עידןסובול
2/11/14 22:00
2
אהוד פרלסמן
3/11/14 00:10
3
יהודית אשר
5/11/14 21:05
4
בר ברע
11/11/14 13:56
5
קורא
19/11/14 19:00
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כל הפצרותיו של מרציאנו לקיים חקירה לעומק של הפרשה נדחו על הסף.
30/10/2014  |  ד"ר חיים משגב  |   ספרים
יום רביעי ה-17 באוקטובר
15/10/2014  |  מיכאל הרשקוביץ  |   ספרים
יומני זוהרה: הזמנה נשית לאנתרופולוגיה, הוא רומן אנתרופולוגי - ז'אנר ספרותי-אקדמי, מקורי וחדשני, המייצג ניסיון להשתחרר מהקאנון של כתיבה אקדמית. בדרך זו הוא מגשר בין האנתרופולוגיה לקהל הרחב והופך לספר שיעניין כל אדם חושב.
28/09/2014  |  ציפי לוין  |   ספרים
ספרי הפרוזה אכן זוכים לעדנה ולתשומת לב - ומרבית אלומת האור ממוקדת ברומנים, ופחות בסיפור הקצר. מי שעוקב אחרי קובצי הסיפורים הקצרים יכול להתבשם מספרות מרתקת ונועזת, ואתה יכול להיאנח אנחת רווחה: יש עתיד לסיפור הקצר בישראל, יש הנאה צרופה בתמצית הסיפורית המזוקקת של ז'אנר זה.
22/09/2014  |  הרצל חקק  |   ספרים
"היו רק שלושה אנשים בדורנו שהבינו באמת את מהותה של ירושלים" נהג לומר יהושע כהן: "האחד היה דוד בן-גוריון, השני היה יהושע זטלר והשלישי היה ברנדוט".
21/09/2014  |  עליס בליטנטל  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il