הבהרה: אינני נמנה לא עם קוראיו של עיתון
ישראל היום ולא עם כותביו. מעולם לא פורסם מאמר שלי בעיתון זה. כל הדברים שלהלן אינם מבחינת אפולוגטיקה משפטית מלומדה, על-אף השכלתי בתחום, אלא ניסיון ללמד סנגוריה על עצם המעשה של סגירת עיתון מטעם הממסד.
תקשורת במדינה דמוקרטית אינה נחלת השלטון. השלטון אוצר בידיו עוצמה אדירה שאין למעלה ממנה, החל מעוצמה כלכלית שאין כדוגמתה ועד מגה עוצמה בכל נושא המידע ופרשנותו. די לו לשלטון בכל "נכסיו" ושליטתו הבלתי מוגבלת במשאבים החיוניים של המדינה. לא יעלה על הדעת שגם תחום התקשורת לממסד תהיה מילה אחרונה. כל הטיעונים המשפטיים או פסאודו-משפטיים, ההתפלפלות סביב זכויות האדם והאזרח, פגיעה בזכויות הקניין וכד', כל אלה אינם אלא סוגיות לדיון אקדמי ראוי במשפט ציבורי-חוקתי.
מה שחייב לגבור על הכל הוא
חופש הביטוי, חובת הפיקוח והבקרה של גופים ומוסדות חוץ ממסדיים על פעולות השלטון. התקשורת חייבת להיות חופשית לעשות זאת מבלי שחוקים דורסניים יאיימו עליה. כל אימת שעיתון פועל כחוק, אסור לסתום את הגולל עליו מסיבות אידיאולוגיות כאלה ואחרות.
רק במשטרים אפלים תופעה זו רווחת. אסור לדבר גבוהה גבוהה על ערכי הדמוקרטיה ועקרונותיה ולשכוח שערך הסובלנות כלפי דעות שונות, מנוגדות לחלוטין לאלה שפלוני מחזיק, הוא מאושיות המשטר הדמוקרטי. התערבות שלטון בצורה כזו או אחרת בפעילותו של עיתון או הדעות המובעות בו, כל זמן שאינן חורגות מן החוק והנורמות הנהוגות, היא מבחינת מכה קשה לערכי יסוד במשטר דמוקרטי.
ראוי להזכיר לכל אותם מצדדים מסגירת העיתון ישראל היום עובדת חיים בסיסית: אם מתחילים בסגירתו של עיתון אחד מטעמים פוליטיים-אידיאולוגיים בכסות טענות בלתי רלוונטיות או פחותות חשיבות מזו של קיום העיתון, מחר יגיע תורם של עיתונים נוספים. הממסד יצהל וישמח לנוכח התקדים של חקיקת חוק מכוון עיתון מסוים.
מרבית התקשורת בישראל אינן מצטיינים, בלשון המעטה, מיוקרה יתרה בעיני הציבור. רובה של המהות הוא רדוד, בלתי ראוי ושטחי, ברם, כל אימת שהציבור צורך את התוכן הזה, זכות קיומו של עיתון או ערוץ אינו מוטל בספק. השלטון אינו אחראי על חינוכם של אזרחי ישראל, ולעניות דעתי, גם לא ראוי להימנות על מחנכיו.
כלי התקשורת, ברובם, אינם מסובסדים על-ידי השלטון והם מהווים, בין היתר, אמצעי עסקי או אידיאולוגי. כל זמן שיש מי שיממן את פעילות העיתון, אסור לפגוע בו באמצעות צווים ממשלתיים או חוקים.
סוף דבר: ראוי מאוד שהח"כים יעסקו במה שנמצא על סדר היום של ישראל ולא בישראל היום. מי שרוצה בסתימת פיות ובהרס נוסף של ערכי הדמוקרטיה ועקרונותיה, וודאי ימשיך בשלו. על כלי התקשורת האחרים, למרות התחרות המובנת, לצאת הקול גדול וברור נגד התופעה הנלוזה זו של התערבות שלטון בענייני תקשורת.
