|   15:07:40
דלג
  עודד ערן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
הנשיא אובמה נושא דברים במסיבת עיתונאים בבית הלבן לאחר היוודע תוצאות הבחירות, 5.11.14 [צילום: AP]

הבחירות לקונגרס בארה"ב:
משמעויות ליחסים עם ישראל

הפוליטיקאים הישראלים חייבים להסתכל לפחות לעבר נובמבר 2016 ולזכור שכשם שנשיא מכהן גרם לאובדן השליטה של מפלגתו בסנאט, מועמד או מועמדת כריזמטיים לנשיאות עשויים לסחוף מועמדים מאותה מפלגה בבחירות הקונגרסיונליות לניצחון
07/11/2014  |   עודד ערן   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות

שש השנים הראשונות של הנשיא ברק אובמה בבית הלבן התאפיינו במתיחות אישית בינו לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ובחילוקי דעות ביניהם בנושאים מרכזיים: בראש ובראשונה התהליך המדיני הישראלי-פלשתיני וסוגיית הגרעין האירני. אמנם, בין השניים התקיימו מפגשים רבים, אבל עננת המחלוקות לא חלפה. השנתיים הבאות יעמידו את היחסים האישיים בין שני המנהיגים, כמו גם את היחסים בין המדינות, במבחן קשה. זאת, הן בשל מורכבות הנושאים שעל המדוכה והן משום תוצאות הבחירות הקונגרסיונליות, שהביאו לשליטה של המפלגה הרפובליקנית בשני בתי הקונגרס – בית הנבחרים והסנאט. ההשלכות הפנים-אמריקניות של עימות מלא בין קונגרס, המצוי בשליטת מפלגה אחת, לבין נשיא מן המפלגה היריבה, הן בדרך כלל שליליות. בעגה הפוליטית האמריקנית, הנטייה במצב כזה, היא להגדיר את הנשיא, בשנתיים שנותרו לכהונתו השנייה, כ"ברווז צולע". אולם, מאמר זה לא ירחיב בנושא רב-משמעויות זה, אלא יתמקד בהשלכותיו של המתח בין הקונגרס לנשיא על ישראל.

אין זו הפעם הראשונה שתופעה זו מתרחשת בפוליטיקה האמריקנית. מבחינתה של ישראל, מצבים דומים בעבר יצרו דילמה ומלכוד שזו ביקשה להימנע מהם. מאז ומתמיד הדגישה ישראל את הישענותה על תמיכה דו-מפלגתית וחתרה ליצור קואליציה רחבה, הנשענת על שיתוף פעולה חוצה גבולות מפלגתיים של הנבחרים. מדי פעם היו "התחלקויות" של ראשי ממשלה ושרים ישראלים, שלא עמדו בפיתוי והביעו את דעתם בעד או נגד מועמדים ונשיאים מכהנים, אך ככלל נשמרה מדיניות אי-ההזדהות. עם זאת, בשנים האחרונות התחזקה בוושינגטון התחושה, שלראש ממשלת ישראל ולבכירים ישראלים אחרים יש העדפה ברורה של המפלגה הרפובליקנית. יש אכן להניח, שבחוגים רחבים בישראל גרמו תוצאות הבחירות שנערכו ב-4 בנובמבר 2014 קורת רוח. מבלי לנסות לפגוע בקורת רוח זו, רצוי שאלו הנהנים ממנה יבינו את המשמעויות של המצב שנוצר בין הממשל והקונגרס, בכל הקשור לנושאים החיוניים לישראל.

הקונגרס האמריקני אינו תחליף לממשל, המרכז בידיו את סמכויות הביצוע. הקונגרס מחליט, למשל, על רמת הסיוע הכספי לביטחון ישראל – אם מתוך היענות לבקשות הממשל או מתוך החלטה שאותה הקונגרס מאמץ. כבר קרה בעבר, שהממשל ביקש, מסיבות של עימות עם ישראל, להפחית מרמת הסיוע לישראל ונתקל בהתנגדות הקונגרס. בשני הנושאים המרכזיים שעל הפרק – התהליך המדיני וסוגיית הגרעין האירני – שיעמדו במרכז הפעילות המדינית בתקופה הקרובה, יוכל הקונגרס להמליץ על מדיניות, להטיח ביקורת באובמה ולנסות להערים קשיים אם התנהלותו של הנשיא לא תיראה לו כנכונה. אולם הקונגרס אינו יכול למנוע מן הנשיא לפעול בדרך זו או אחרת. אם וכאשר תובא למועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעה בנושא הפלשתיני, לא יוכל הקונגרס לכפות על הנשיא להטיל עליה ווטו. כבר עתה פועלים פקידי הממשל האמריקני לגבש הצעת החלטה, שתימנע הטלת ווטו אמריקני במועצת הביטחון (נוסח ההחלטה אינו מקובל על ישראל, משום שהוא מתייחס לקווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים, הגם שבלי התייחסות למזרח ירושלים). אבל הקונגרס אינו יכול להורות לממשל לקבל נוסח כזה או אחר. כמו-כן אין ביכולתו, כאמור, להורות על אופן ההצבעה של ארצות הברית במועצת הביטחון. זאת ועוד, גם ידידיה הקרובים והמסורים ביותר של ישראל בקונגרס האמריקני לא ישקלו ל"העניש" את הנשיא על-ידי פעולות חקיקה, שאין להן ולא כלום עם נושאים של מדיניות חוץ. זה לא קרה בעבר, וספק רב אם יקרה בעתיד.

אם ארצות הברית לא תטיל ווטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון העוסקת בסכסוך הישראלי-פלשתיני, יש להניח ששלושה רבעים מחברי הסנאט יחתמו על מכתב נזעם לנשיא, אבל המכתב לא יביא לשינוי בעמדת הנשיא, גם אם יגיע לפני ההצבעה. לפני שלושה עשורים עצר הקונגרס את ההקצבה למימון חלקה של ארצות הברית במספר ארגונים בינלאומיים, כאונסק"ו, שהרחיקו לכת באימוץ החלטות אנטי-ישראליות. הקונגרס יוכל לאיים בחזרה על תקדים זה, אך מדובר במהלך מורכב וספק אם ניתן יהיה לתכננו ולבצעו בשבועות הספורים, שנותרו עד לדיון, אם יתקיים, במועצת הביטחון.

בנושא האירני ייתכן מצב מורכב יותר, אף כי גם במקרה זה אין הקונגרס יכול להכתיב לנשיא להימנע מחתימה על הסכם עם אירן, הכולל וויתורים שנגדם כבר התבטאו בכירים רפובליקנים בקונגרס. במקרה של הגרעין האירני לקונגרס האמריקני יש "שינים", שכן הוא יכול, למשל, לעכב את הסרת הסנקציות שאומצו בחקיקה בקונגרס. פעולה כזו, או דומה לה, תשרבב את ישראל בעל כורחה לעימות בין הממשל לקונגרס. אין פרוש הדבר שישראל אינה זכאית להביע ביקורת על הסכם אפשרי עם אירן ולהשמיעה גם בפני הנבחרים האמריקנים. עם זאת, ישראל צריכה להימנע מלפעול בדרך שתיראה כאילו היא זו שמסיתה את הקונגרס, שבשליטה רפובליקנית, לפעול נגד ממשל המצוי בידי הדמוקרטים. מצבה של ישראל בהקשר זה יהיה נוח יותר, אם בין אלו שישמיעו בקורת לפני ואחרי חתימה על ההסכם עם אירן, יהיו נבחרים משתי המפלגות.

שני הממשלים, הישראלי והאמריקני, יזדקקו למנה גדושה של איפוק בשנתיים האחרונות לכהונתו של אובמה, כדי למנוע התדרדרות נוספת במערכת היחסים ושימוש במערכות המפלגתיות בישראל ובארצות הברית במסגרת הדיון ביניהן. מעבר להיבט המידי של ניהול המאבקים בחזית הפלשתינית ובחזית האירנית, על ישראל להביא בחשבון את השינויים הדמוגרפיים-פוליטיים המתחוללים בארצות הברית, ובכלל זאת אלה המתרחשים באוכלוסייה היהודית על כל גווניה ודורותיה. קבוצות של מיעוטים, שרמת מעורבותם הפוליטית הייתה לאורך שנים זניחה, הולכים ומרחיבים את השפעתם – אם משום חלקם הגדל באוכלוסייה ואם בשל מעורבותם המעמיקה. מדובר במיעוטים אתניים, אידאולוגיים ואחרים (כמו, למשל, ההומו-לסביים) הנשענים על הפתיחות הגדולה יותר בחברה האמריקנית ומשום כך הם מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית. ההזדהות ההיסטורית-אידאולוגית עם ישראל וההכרה בממד המיוחד של יחסי ישראל-ארצות הברית אינן מוכרות לחלקים גדולים של אוכלוסיות אלו והמדיה הזמינה, שמדווחת על חיכוכים נמשכים בין הממשל לישראל, מעצימה את הנזק לתדמית ישראל בדעת הקהל האמריקנית. על-רקע זה, הזדהות בלתי מבוקרת של ישראל עם המפלגה הנחשבת שמרנית, אינה לטובת ישראל – בטווח הארוך.

יתר על כן, מהניצחון הסוחף של הרפובליקנים בבחירות הקונגרסיונליות לא ניתן ללמוד כמעט דבר על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שייערכו בנובמבר 2016. ב-4 בנובמבר 2014 הצביעה ארצות הברית הצבעה של ביקורת ומחאה נגד נשיא מכהן ולא בהכרח הצבעה של תמיכה בדרכה האידאולוגית של המפלגה הרפובליקנית. הפוליטיקאים הישראלים חייבים להסתכל לפחות לעבר נובמבר 2016 ולזכור שכשם שנשיא מכהן גרם לאובדן השליטה של מפלגתו בסנאט, מועמד או מועמדת כריזמטיים לנשיאות עשויים לסחוף מועמדים מאותה מפלגה בבחירות הקונגרסיונליות לניצחון. כדאי גם לזכור שדפוס ההצבעה של הקהילה היהודית לא השתנה רבות בעשורים האחרונים – רובה ככולה נוטה לדמוקרטים. איזון ואיפוק הם לכן שמות המשחק של ישראל בוושינגטון – לא רק, אבל בוודאי בשלושים החודשים הקרובים.

פורסם במקור: מבט על, גיליון 627 (6.11.2014)
ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר 2011. לד"ר ערן קריירה ארוכת שנים בשירות החוץ ובמערכות הממשל של ישראל. ד"ר ערן כיהן בתפקידו האחרון כמנכ"ל המשרד הישראלי של הקונגרס היהודי העולמי - WJC. ערן משמש גם כיועץ לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. קודם לכן כיהן משך חמש שנים (2007-2002) כשגריר ישראל באיחוד האירופי בבריסל. בין השנים 2000-1997 שירת ערן כשגריר ישראל בירדן ובשנים 2000-1999 היה ראש צוות המשא-ומתן עם הפלשתינים ליישום הסכמי הביניים והסדר הקבע. בין השנים 1990-1987 היה ערן ציר מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. מחזיק בתואר דוקטור (PhD) מטעם בית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics).
תאריך:  07/11/2014   |   עודכן:  07/11/2014
עודד ערן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הבחירות לקונגרס בארה"ב: משמעויות ליחסים עם ישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יום אחרי הפיגועים עסקים כרגיל בעיתון שפעם הייתה לו מדינה: היהודים אשמים ב"תבערה". שריפה אחים, שריפה, עיירתנו בוערה; ומי מבעיר אותה? לפי שמעון שיפר, המצטט גורמים עלומים באירופה, מדובר בנתניהו - "בשל ההכרזות על הכוונה לבנות בריכוזי אוכלוסייה פלשתינים, ומה שנראה כשינוי בסטטוס קוו במקומות הקדושים". וכמובן שצריך "יוזמה מקיפה וחדשה להקמת מדינה פלשתינית". תגיד, היית בארץ בעשרים השנים האחרונות?
07/11/2014  |  דרור אידר  |   מאמרים
ממשלת ישראל והעומד בראשה הבטיחו לאזרחי ישראל ביטחון מרבי. האירועים בירושלים והפיכתה של הבירה לקסרקטין ענק היא הוכחה לאוזלת ידם של ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים. מובן ששוב השמאל יהיה אשם באירועים. באשמות שווא, בשקרים ורטוריקה פופוליסטית מן הדרגה הנמוכה ביותר, מסתבר שניתן לגלגל את האחריות על אחרים. הם עצמם, ראש הממשלה ושריו, אינם אשמים בכלום.
06/11/2014  |  צ'לו רוזנברג  |   מאמרים
דווקא עכשיו, לאחר סטירת הלחי המצלצלת שחטף המחנה הדמוקרטי ב"בחירות האמצע" בארה"ב, זה הזמן הנכון לעשות "שולם" בין בנימין נתניהו לברק אובמה. זה לא הזמן לשמוח על המפלה. זה לא המועד ללבוש את מדי הפרשן המתוחכם ולהסביר לכול העולם, במלים יפות, מדוע החליט רוב העם האמריקני להעניש את הנשיא ומחנהו.
06/11/2014  |  עמי דור-און  |   מאמרים
אהוד אולמרט טוען, כי שולה זקן הפכה לעדת מדינה כאשר סירב להיסחט על ידה. בקו ההגנה הזה יש כמה קשיים כדאי לשים לב לצרורות של הטענות וההאשמות שירתה זקן; זה לא נראה כמו משהו ששקרן בודה מליבו
06/11/2014  |  איתמר לוין  |   מאמרים
שרת המשפטים, ציפי לבני, מקדמת בימים אלו הצעת חוק לבצע "הפטר חובות" לחייבים בהוצאה לפועל שנמצאים במסלול של איחוד תיקים מוגבל באמצעים למעלה מחמש שנים, ואין תועלת בהמשך היותם במסלול זה - לא לחייב, וגם לא לזוכה שמקבל שקלים בודדים מקופת האיחוד.
06/11/2014  |  עו"ד יוסף ויצמן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il