השופטת: נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, דפנה בלטמן-קדראי

המועד: יום רביעי, 26.11.2014, שעה 08:00

הנושא: תביעות קטנות

קצת מפתיע לראות את נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז ובראשון לציון, דפנה בלטמן-קדראי, דנה בתביעות קטנות. היא עושה זאת במלוא הרצינות, אם כי לא תמיד נראה שהיא התכוננה עד הסוף, ובעיקר - ממלאת תפקיד פעיל מאוד בין הצדדים. בלטמן-קדראי נכנסת לאולם רק בשעה 08:20, באחד מימי החורף היותר-סוערים, ומעירה בחיוך: "אני מבינה שהניסיון שלנו לנצח את הגשם לא צלח ולא כל הצדדים של 08:00 הגיעו".

אפשר להתחיל עם מי שכן הגיע: אדם בא-בימים שקנה שירות למכשירים חשמליים בביתו והחברה שלטענתו לא סיפקה לו את השירות המובטח. בלטמן-קדראי מבררת מה בדיוק תובע האיש, ואז מסבירה לו: "אם מדובר בזכויות לפיצוי כספי, אתה צריך להוכיח; אני לא יכולה [לפסוק] רק בגלל שאתה נחמד". האיש אומר, בתשובה לשאלתה של בלטמן-קדראי, שהוא דווקא רוצה להמשיך לעבוד עם אותה חברה, אך הגישה שלה שונה: "אולי הסעד הנכון הוא לבטל את זה, אולי עם החזר כספי". כאשר רעייתו של התובע מתערבת, בלטמן-קדראי מעירה לה בחיוך: "לא שאלתי את הגברת".

התובע טוען, שתיקון רשלני של התנור בידי הנתבעת גרם לשריפה. בלטמן-קדראי: "יש איזושהי חוות דעת של מומחה שהשריפה קשורה לתיקון לא-צליח שהיה לפני? קראת להם אחרי השריפה?". האיש לא עונה לעניין, ובלטמן-קדראי ממשיכה: "אני כבר מאמינה לך שאתה בטוח שזה נכון, אבל אנחנו בבית המשפט. הם [הנתבעים] לא מסכימים לזה; יש לך איזושהי חוות דעת של מומחה? כיבוי אש שהיו במקום? איך אני יכולה לעשות את הקשר?".


"דמי לימוד לכולם"


לפתע מצלצל טלפון נייד בספסלי הקהל ובלטמן-קדראי ממהרת להגיב: "זה לא יקרה שוב אצל אף אחד מכם. זה מאוד מפריע וזה גם אסור. מה עשית כדי שזה לא יקרה שוב?", היא מאתרת את הגורם המפריע. "אני אחכה לך ותשים את זה על רטט". חזרה לתיק, נציג הנתבעת אמור להגיב, אבל בלטמן-קדראי נוטלת את ההובלה:

"יש לכם לקוח מאוד לא מרוצה. סליחה, אדוני" - היא קוטעת אותו כאשר הוא מנסה להגיב. "יש משהו בבסיס שהוא אומר: אם הייתי רוצה כל שבע-שמונה שנים להחליף דברים, לא הייתי בא [אליכם]; אתה נותן לי ביטוח, אל תספר לי אחר כך סיפורים שזה [המכשיר] התיישן". כעת היא נותנת לו להגיב בפירוט, שואלת שאלה או שתיים, מעיינת בניירת ופונה לתובע:

"אני אתן לאדוני התייחסות קצרה ונמשיך הלאה. מתוך אוסף הדברים, מה שנראה לי משמעותי - בהסכם הראשון הייתה לך נקודת יציאה, כי ההסכם נגמר. העובדה שאתה סוחב איתך עוגמת נפש, לא משנה מרגע שהתקשרת איתם שוב. מה שמשמעותי זה ההסכם השני, אלה החיים. אנחנו צריכים לבדוק אם שינית את מצבך לרעה, שהוצאת מהכיס כסף והוא לא נתן לך שירות; צריך לראות מה עושים.

"אופציה אחת היא לאכוף חוזה, אבל אתה לא באמת רוצה שימשיכו לתת לך את השירות הזה. לכן האופציה היותר-הגיונית היא: תחזיר לי את ההוצאות וכל אחד ילך לדרכו". לנתבע אומרת בלטמן-קדראי, כי צריך לתת לתובע את התשלום על שנת השירות השנייה "וגם פיצוי על זה שהיה צריך לבוא לפה, וזה דמי לימוד לכולם".

כאשר הנתבע מתחיל לנאום, בלטמן-קדראי קוטעת אותו: "כן או לא?". הוא מסרב לשלם הוצאות בנימוק שלא הוכח נזק, אך היא לא מסכימה איתו: "מאוד לא מדויק, ואני מוכנה לכתוב על זה פסק דין. אם בא אדם [איש המכירות שלכם] ורואה שאלו אנשים מבוגרים ורואה שהמכשירים ותיקים וגורם להם להתקשר איתו בהסכם, כשיש ספק לגבי [היכולת להשיג את] החלפים - אז יש פה בעיה. אני ממליצה לשלם את הוצאות המשפט, שאינן גבוהות. אני מתחילה לרשום את ההסכמות שלכם", מגבירה בלטמן-קדראי את הלחץ. היא ממשיכה להסביר לצדדים מדוע זו עמדתה, ומשחררת רמז עבה: "זה לא פסק דין, אם כי הוא כנראה לא יהיה שונה לגמרי, אלא אני כותבת את זה כהסכמה שלכם".

אלא שהנתבע עדיין מתעקש לא להסכים לשלם הוצאות ומעדיף שהדבר ייכפה עליו בפסק דין. בלטמן-קדראי שולחת אותם להידבר בחוץ, ואכן הם חוזרים מאוחר יותר ומודיעים שהגיעו להסכמה על סכום כולל. "כל אחד ילמד את השיעור", היא מסכמת באוזניהם ואומרת לתובע: "אם אתה לא שבע רצון - אז אל תתקשר [בהארכת החוזה]".


"זו חלוקת התפקידים, בסדר?"


התיק הבא הוא תביעה נגד הוט בטענה לגביית תשלומי יתר לאחר שהמנוי הודיע שהוא עובר ל-yes. התובע מבקש שנציג הוט יזדהה ויציג תעודת זהות, אך בלטמן-קדראי מבהירה לו: "יש לי בקשה אליך. רק אתה היית במקום ואתה צריך להוכיח, אבל אני צריכה לנהל את האולם. זו חלוקת התפקידים, בסדר?". היא מבהירה לצדדים שקראה את כתבי הטענות, מבקשת שיתמקדו בעיקר ומרבה לברר פרטים. תוך כדי כך מתברר, ששני הצדדים לא הביאו את המסמך החשוב ביותר - החשבונית האחרונה שנגבתה מהלקוח. בלטמן-קדראי שולחת אותם להפסקה כדי שנציג הוט יקבל את החשבונית, וכדי שהתובע יברר בעזרתו מהן מערכות הגבייה השונות של שירותי הטלוויזיה והאינטרנט שקיבל.

השניים חוזרים לאחר שבלטמן-קדראי מטפלת בתיק הבא, אליו נגיע בעוד רגע. נציג הוט הציע פשרה, התובע דחה אותה ובלטמן-קדראי מגיבה: "אני רק אומרת לאדוני, שאם מציעים לו משהו בסיטואציה הזאת - כדאי להסכים. יש תביעות שמתקבלות ויש תביעות שנדחות". ברור שבלטמן-קדראי חושבת שהתביעה הזאת תידחה, שכן המסמכים מלמדים בצורה ברורה שלא הייתה גביית יתר. אבל התובע מנסה מכיוון אחר וטוען שאנשי הוט התקשרו אליו למרות שביקש להימנע מכך. בלטמן-קדראי: "זה לא התיק שלנו. אני ממליצה לאדוני לחזור בו מהתביעה. אם אדוני עומד עליה, אני אכתוב פסק דין". התובע מתעקש להתעלם מהצעותיה של בלטמן-קדראי, ומסיים את התיק עם חיוב בהוצאות של 200 שקל.


"אתה עומד על תביעה?"


התיק שנכנס באמצע סיפור הוט נוגע לרכישת רכב מחברת ש.שלמה. התובע טוען שנאמר לו שהרכב בא מליסינג, בעוד שרק אחרי שהרכב נפגע בתאונה - התברר שהוא השתייך לצי ההשכרה ולכן ערכו נמוך בצורה משמעותית. בלטמן-קדראי מקשיבה בתשומת לב לטענותיו של התובע, ומסבירה: "מעניין אותי מה קרה לרכב, איך פוצית, מעניינים אותי הרבה דברים, [כי] אתה טוען לנזקים. אנחנו לא מחפשים לעשות כסף קל". ועוד נקודה: "איך אני יודעת מה קרה לרכב בכל השנתיים שנסעת עליו, מבחינת השווי שלו?".

נציג ש.שלמה מציג את החוזה, בו נאמר במפורש שהרכב בא מהשכרה, ומציין שגם המחיר שיקף עובדה זו. בלטמן-קדראי נותנת לתובע להגיב במשפט-שניים, אבל אז מבהירה לו: "אדוני, שים לב, תחשוב רגע אחד בנחת. יש לך הסכם; מה היה לפני שנתיים אני לא יודעת, לא הייתי שם, לא הזמנת אותי. בהסכמים כתוב במפורש 'השכרה'. אתה בא לחברה שאתה יודע שיש לה גם השכרה. אני שוקלת אם לבקש מהם שיוותרו על הוצאות, אני לא בטוחה. אתה עומד על תביעה בשלב הזה?".

התובע: "כנראה שלא". בלטמן-קדראי: "אז מה אני צריכה לעשות, לכתוב פסק דין? זה לא יהיה ארוך, אבל גם לא כל כך נוח [לך]". התובע: "אותי זה לא יקדם". בלטמן-קדראי: "נכון, אבל אני צריכה שתבין למה. כל מה שאני מבקשת מהם, זה שיוותרו על חלק מההוצאות". נציג ש.שלמה נעתר לבקשה, ובלטמן-קדראי מכתיבה פסק דין: "כבר לאחר שהוגש כתב ההגנה ובו הפניה להסכם, היה ראוי שהתובע יחזור בו מתביעתו. לאחר שבית המשפט הבהיר לתובע את המצב המשפטי העולה מההסכם ומצירוף חלקי מסמכים לתביעה, התובע חזר בו". היא מטילה עליו 200 שקל הוצאות ומסיימת: "תודה, רבותיי, בהצלחה ברכישות הבאות".

השורה התחתונה: גם ביחס למקובל בתביעות קטנות, בלטמן-קדראי פעילה ביותר - וזה מה שמאפשר לה לסיים את התיקים בזה אחר זה (אם כי לעיתים ניתן היה לקצר את הטיעונים), בין אם הצדדים מסכימים ובין אם לאו. חלק משמעותי מהפעלתנות שלה מיועד לכך שמי שאינם בקיאים בהלכות המשפט יבינו את ההחלטות, ודומה שהיא עושה זאת בהצלחה.

מזג שיפוטי: 9.

יעילות: 8.