|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בגלל כד השמן? קשקוש! כסמל לנחישות והסבלנות אין קץ שהפגינו בניו של מתתיהו שלרגע לא שאלו: "מה יהיה הסוף"? מדינת החשמונאים לא סמכה על ניסים אלא על יכולת צבאית, מדיניות חוץ מעולה, גיור המוני ולגיטימיות פנימית. ברגע שהחלו לחפשה אצל מעצמת העל הרומית קץ העצמאות היה רק שאלה של זמן
|
|
שמונה ימים על שום מה? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
היום הוא היום השישי לחג החנוכה, ואיני יכול שלא לחזור ולספר על אירוע שהייתי עד לו בחג זה ערב "מלחמת יום הכיפורים". הייתי אז בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. אחרי ארוחה חגיגית והדלקת נרות חנוכה, התכנסנו כולנו לשמוע הרצאת אורח. מפקד הקורס היה האלוף קלמן מגן (ז"ל, שנהרג במלחמה), והמרצה הוא הרב שלמה גורן. אז, ממש דמות אגדית, של מי שכהן שנים רבות כרב הצבאי הראשי וממש באותם ימים מונה לרב האשכנזי הראשי.
בחוץ גשם זלעפות והרב פותח את הרצאתו בשאלה: "מי מכם יודע מדוע חג החנוכה הוא הארוך ביותר בזמן מבין כל חגי ישראל, שמונה ימים? יותר אפילו מפסח, חג החרות שהוא רק שבעה ימים?". דממה נפלה באולם. הרב מביט סביבו ושוב שואל: "נו, למה חכמי כנסת ישראל הגדולה, הסנהדרין, קבעו כך?" ואז, אחד הקצינים הרים ידו בהיסוס: "זה בגלל פח השמן שהספיק לשמונה ימים". הרב גורן חייך: "תגידו לי, אתם הקצינים באמת מאמינים לסיפורי המעשיות האלו על הנס שקרה?" תדהמה אחזה בנו, והרב המשיך: "בואו ושמעו את תשובתי, וזאת תהיה הרצאתי". כולי התמלאתי סקרנות. במשך כ-20 דקות דבר הרב, וטיפות הגשם הולמות בגג הפח של האולם, שכבר איננו.
המילים נשארו במאגר הזיכרון שלי. ותמצית דבריו הייתה זאת: חמישה בנים היו לו למתתיהו, וכולם נהרגו או נרצחו. אלעזר, יהודה ויוחנן נהרגו בקרב. יונתן ושמעון נרצחו אחרי שלא יכלו להם בקרבות. את מקום יהודה כמנהיג תפס יונתן, ואת מקומו תפס שמעון. הם ידעו תבוסות, עברו ימים קשים, אך לרגע אחד איש מהם לא וויתר ולא התייאש. האחד נפל ובא השני, והיעד נשאר: עצמאות יהודית. אף אחד מהם לא שאל: "מה יהיה הסוף?, איזו תקווה ועתיד נשארו לנו?" הם המשיכו. לכן, בשל אורך הרוח שלהם, הסבלנות אין קץ שלהם בזמנים הכי רעים, הנחישות וכוח העמידה שלהם לזכות בחירות ועצמאות, שלא היה לו שיעור - הוחלט לסמל זאת ע"י חג שיהיה ארוך ביום אחד מחג החרות - הוא הפסח.
כמובן שיהיו כאלו שיחלקו על דעתו זו של הרב גורן, ותהיינה דעות אחרות. יהודים אנחנו. מה שהדהים אותי הייתה העובדה שהרב לא שם את הדגש על הצד הדתי, הרוחני, הניסי של החג, מה שניתן היה לצפות מרב, אלא דווקא על הצד הצבאי, המנהיגותי, הלאומי חילוני. ואני רוצה להוסיף כאן כמה נקודות מההבנה ההיסטורית שלי על מדינת החשמונאים.
האחת, מרד החשמונאים אכן פרץ כמאבק דתי, אך הפך במעלה הדרך למאבק לאומי למען ריבונות יהודית, למדינה יהודית עצמאית עם מטבעות משלה. החשמונאים השיגו את אשר השיגו בראש ובראשונה בשל הניצחונות הצבאיים שלהם. הם כמובן האמינו באלוקים אך לא רק בעזרתו ולא בניסי שמיים.
השנייה היא, שהחשמונאים היו מדינאים ודיפלומטים מעולים בצד היכולת הצבאית שלהם. הם היו בברית עם רומא ועם מצרים, טפחו קשרים טובים עם מדינות המרחב, אפילו עם ערי מדינה ביוון, וידעו לתמרן מול המעצמה הגדולה של המזרח התיכון, הממלכה הסלאווקית. הם נהלו מדינה בצורה המנוגדת תכלית הניגוד לתפיסה של "עם לבדד ישכון".
השלישית, היא ההכרה של החשמונאים כי בסביבה העוינת שבה הם חיים, יש הכרח לשמור על מאזן דמוגרפי מסוים נוכח מספרם המועט של היהודים. ולכן הם נקטו במדיניות גיור אינטנסיבית ביותר, במסגרת גויר העם האדומי, שהמלך הורדוס הוא אחד מתוצריה.
הרביעית, החשמונאים דאגו לקבל לגיטימיות פנימית כבסיס איתן לשלטונם. ברגע שהתחילו לחפש אותה אצל זרים (הרומאים שהחלו להשתלט על המרחב והיו למעצמת על), קץ העצמאות היה רק שאלה של זמן.
ברכת גמר חג מלא תקווה!
|
| תאריך:
|
22/12/2014
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2014
|
|
עמוס גלבוע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שמ
|
22/12/14 19:31
|
|
|
|
|
|
אניהי
|
22/12/14 21:36
|
|
|
|
2
|
|
ולא: פח ! חלילה
|
22/12/14 22:21
|
|
|
|
3
|
|
אחדות מול פילוג
|
23/12/14 10:15
|
|
ראש ממשלת הודו שלח בסוף השבוע ברכה לעם היהודי לרגל החנוכה - בעברית ובאנגלית. בתגובה כתב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברכה בהינדית. בעמוד הפייסבוק שלו הוא הוסיף: "ברצוני להודות לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ולכל שאר מנהיגי העולם על הברכות החמות ששלחו אליי ולכל עם ישראל לרגל חג החנוכה. חג שמח!".
|
|
|
|
|
התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב', (יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי-אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל"לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על-פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.
|
|
|
|
|
חֲנֻכָּה וְאוֹר, חַג שִׂמְחָה, חֹפֶשׁ וּדְרוֹר
|
|
|
|
|
סופגניה זה כמו אבטיח טוב או מלון, ואפילו יין טוב. צריך לדעת איך לבחור אותה. להלן טיפים שיעזרו במשימה:
|
|
|
|
|
אחרי רגיעה מהחגים האחרונים, מגיע אלינו חג החנוכה ועימו שפע של אירועי הדלקת נרות ואוכל טעים ומטוגן. בכל שולחן חג יככבו הלביבות, מאפי הבצק והסופגניות שנראות מחג לחג טעימות וצבעוניות יותר, בשלל מילויים וגרסאות שונות ומגוונות.
|
|
|
|
|
